יום רביעי, 28 בינואר 2015

להבין את התנודות של לחץ דם במחלת פרקינסון

                                מודעות, זהירות ומניעה

                                פרופסור רבקה אינזלברג

מומחית בנוירולוגיה, מחלת פרקינסון והפרעות תנועה

באופן נורמלי לחץ הדם שלנו משתנה כל הזמן, לחץ הדם יורד בזמן עמידה ביחס ללחץ הדם בישיבה או בשכיבה. תופעה זאת נורמלית ולרוב איננה מורגשת. ירידה פתאומית בלחץ הדם לאחר קימה מכיסא או ממיטה נקראת "ירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם". מאורע זה גורם לתחושת אי יציבות או תחושת קדם עילפון ויכולה להסתיים בעילפון דהיינו אבדן הכרה. לרוב ירידת בלחץ הדם במעבר ממצב אופקי של הגוף בשכיבה, למצב אנכי של הגוף בעמידה איננה מורגשת. ההגדרה של ירידה אורטוסטאטית הינה ירידה של 20 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי [המדידה העליונה של לחץ הדם] או ירידה על 10 מ"מ בלחץ הדם הדיאסטולי [המדידה התחתונה של לחץ הדם] לאחר עמידה של 3 דקות.

במחלת פרקינסון מופיעה הכן ירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם ועשויה לגרום לעילפון, אבדן שיווי משקל ונפילות. האם ניתן להרגיש, למנוע או לטפל? התשובה היא "כן". הדרך הנכונה הינה הכרות עם התופעה, מודעות ומניעה.

תסמינים של ירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם

במידה והמטופל מרגיש סחרחורת. חולשה במעבר מישיבה לעמידה או משכיבה לעמידה, אך התופעה חולפת באופן מידי, קרוב לוודאי שאין ירידה אורטוסטאטית. להיפך במידה והחולשה, סחרחורת או אי היציבות ממשיכים להחמיר בעמידה, ניתן לדעת שהכן התופעה קיימת.

מכוון שלא תמיד הצוות הרפואי ישאל על קיום התופעה, רצוי לידע באופן יזום את הצוות הרפואי.

הרופא ימדוד את לחץ הדם בשכיבה, לאחר שכיבה של כמה דקות ושוב לאחר עמידה של לפחות 3 דקות. במידה ולחץ הדם הסיסטולי או הדיאסטולי יורדים לפי ההגדרה שצוינה מעלה - ניתן לסכם שהתופעה קיימת אצל אותו מטופל.

התסמינים של ירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם כוללים;

סחרחורת בעמידה

חולשה בעמידה

תחושה של עילפון מתקרב בעמידה

טשטוש בעמידה
תחושת מלאות בראש בזמן עמידה

מדוע קיימת ירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם במטופלים הסובלים ממחלת פרקינסון?

כאמור לחץ הדם של כולנו משתנה בכל עת. זאת תופעה נורמלית. באופן נורמלי, במעבר משכיבה לעמידה, כלי הדם מתכווצים. במטרה של כיווץ זה, הינה משלוח של דם מהרגליים לכיוון הלב והראש. בנוסף, גם באופן נורמלי, הדופק עולה במעבר לעמידה. מנגנון ויסות נורמלי זה שכולל כיווץ כלי דם ועליה בדופק עשויה להיות איטי או לא מלא במטופלים הסובלים ממחלת פרקינסון. לכן לחץ הדם עשויה לרדת פתאום בעמידה בצורה של ירידה אורטוסטאטית. 


מדוע מנגנון טבעי של איזון לחץ הדם במעבר לעמידה איננו תקין במטופלים עם מחלת פרקינסון?

קיימות מספר סיבות, המחלה עצמה עשוי לפגוע במנגנון זה. הסיבה השכיחה הינה השפעת התרופות. גם לבדופא [דופיקר, סימנט, לבופור, סטלבו] וגם תרופות אחרות מקבוצת דופאמין אגוניסט [תרופות שמפעילות את קולטני דופאמין, רקויפ, רופינירול, סיפרול, פרמיפקסול] עשויות לגרום לפגיעה במנגנון של ויסות לחץ הדם בעמידה.

האם רק תרופות לטיפול במחלת פרקינסון גורמות לשינוי בלחץ הדם בעמידה? האם קיימות תרופות נוספות הגורמות לירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם?

תרופות רבות אחרות אשר ניתנות למטרה טיפול במחלות אחרות יכולות גם לפגוע במנגנון הוויסות של לחץ הדם. תרופות אלו כוללות תרופות לטיפול ביתר לחץ דם. תרופות נוגדות דיכאון, תרופות המטפלות בערמונית - פרוסטטה מוגדלת, תרופות לטיפול באין אונות.

לעתים מטופל עם מחלת פרקינסון אשר סובל גם מיתר לחץ דם, מדיכאון ומפרוסטטה מוגדלת מקבל שילוב של תרופות אשר כל אחת מהן וכולן יחד עשויות לגרום לירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם.

האם רק תרופות גורמות לירידה אורטוסטאטית? האם יש מצבים בריאותיים נוספים שיגרמו לכך?

סיבות נוספות כוללות סכרת, מחלת לב, חוסר שתייה, התייבשות וחום.


האם ניתן למנוע ירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם?

קיים צורך במודעות והכרת התסמינים שפורטו לעיל. ברגע שמכירים את התופעה ומזהים אותה ניתן למנוע אותה או לפחות להקטין את סיכוי הופעתה.

מה לעשות?

לשתות

לזכור חום בגוף או בסיבה [לא חסר לנו בארץ] יגרמו להחמרת התופעה

לשתות יותר אם יש לך חום או אם חם בחוץ

לדווח לרופא המטפל על קיום התופעה

הרופא יבדוק את התרופות שלך שוב

יתכן ותרופות לא מתאימות לך כעת או קיימת התנגשות בין תרופתית

יתכן והמינונים לא מתאימים כעת

תמיד לחכות כמה שניות לפני שקמים מישיבה או שכיבה

הכרה של מצבים שעשויים להחמיר;

חום הגוף

חום בחוץ

חוסר שתייה

עמידה ממושכת

שתיית אלכוהול 

עמידה פתאומית

האם קיים טיפול?

הטיפול חייב להיות בייעוץ עם רופא המטפל

אין להפסיק תרופות או לשנות את המינונים בלי ייעוץ רפואי, הפסקה או שינוי ללא יעוץ יכולים לגרום לעליית לחץ דם או תופעות מסוכנות אחרות.

לעתים ניתן למנוע את הירידה האורטוסטאטית על ידי גרביים אלסטיות.

קיימים גם טיפולים תרופתיים. תמיד קיים צורך בייעוץ של הרופא. בבדיקה של הטיפול הקיים. המינונים בין תרופות לפני חשיבה על מתן טיפול נוסף.

המלצות;

לשתות

לדווח אם יש סחרחורת או חולשה בעמידה לעומת ישיבה

להימנע מאלכוהול

מודעות לחום

במידה וקיים רצון לעמוד הרבה יש לחשוב שצריך לשתות לפני כן

ביציאה מהמיטה לפתוח את השמיכה ולקרר כמה שניות את הרגליים, להוריד רגליים ולהזיז את הרגליים בישיבה כ- 30 שניות לפני שעוברים לעמידה.

לעבור לאט משכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה

מקווים שמודעות ושימוש בשיטות מניעה יעזרו לשפר את איכות החיים ביום יום.

פרופסור רבקה אינזלברג

מומחית נוירולוגיה, מחלת פרקינסון והפרעות תנועה

www.inzelberg-neuro.com 












אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה