חברים כותבים

סיפור אישי מאת דב איסרס

חליתי במחלת פרקינסון לפני כ- 15 שנה. תחילה הופיע רעד קל באצבע ביד שמאל, ואחר זמן מה התפשט לכל היד והרגל ולבסוף בידיים, ברגליים ובסנטר.

טופלתי בתרופות מעכבות מחלה, הידרותרפיה וקצת פעילות גופנית. המשכתי לעבוד כרגיל. כעבור 7 שנים מתחילת המחלה ארעו 2 אירועים. כתוצאה מתרופות מסוימות, אשר לא הייתי מודע לתופעות הלוואי שלהן, התחלתי להירדם בנהיגה, הנורה האדומה עדין לא נדלקה. יום אחד נרדמתי בשעת דיון עם הלקוח בעבודה ועדין לא נדלקה נורת אזהרה. עד שבאחד הערבים חזרתי, נהגתי הביתה ובמרחק קצר מהבית נכנסתי בעמוד. למזלי, לא נפגעתי ולא פגעתי באף אחד. הנזק לרכב היה קטן. אז התעוררתי והפסקתי לנהוג עד להפסקה בנטילת תרופות מסוכנות.

האירוע השני ארע באחד הימים, כאשר עמדתי בתור לקופה באחד מהסופרים באזור מגורי. דווקא אז, כאשר תור הקונים היה ארוך, הגיע תורי לעריכת החשבון. בעודי מוציא המוצרים מהעגלה הופיע רעד חזק ביד. לא הצלחתי להכניס מוצרים לשקיות. גבר שעמד אחרי התחיל להתעצבן ולכעוס. ומה אני יכולתי לעשות?. הרי לא הזמנתי את המחלה! לשמחתי, שוטר שראה את מצוקתי התנדב לסייע לי באריזת המוצרים, נשמתי לרווחה.

בעקבות המקרה החלטתי על הסכמתי לניתוח השתלת האלקטרודות - DBS, וכך בשנת 2008 נותחתי בבית חולים "הדסה".

פרשתי מעבודה והתחלתי להסתגל לחיים עם האלקטרודות. משך כ- 5 שנים חיי היו די נוחים והמחלה שוב הייתה סטטית. אולם גם תקופה זו חלפה. החלו להופיע כאבים בגב, אך האורטופד המליץ, בגלל פרקינסון, לא לנתח.

החלו להופיע תנועות לא רצוניות של הידיים, הפנים, הרגליים, כאבים בכל מיני חלקים בגוף. התחיל קושי רב להתהפך במיטה, רוב חולי פרקינסון וודאי יודעים על מה מדובר. עם זאת, הרבה בזכות רעייתי, לא היה לי זמן לשקוע בתוצאות המחלה, לוח הזמנים שלנו היה עמוס באירועים: ברידג', תאטרון, קולנוע, הרצאות, חברים ועוד. לפני כשנה החלו נפילות וקשיים בניידות.

למוד ניסיון קודם במלחמה נגד המחלה, גם עם זה למדתי להסתדר, כעת אנו חושבים על טיול לחו"ל עם קבוצת אנשים מוגבלים בתנועה, העיקר, לא לתת למחלה לנצח! להמשיך לחיות בכבוד ולהנות מילדים מנכדים ואולי גם מנינים.

     סימנים המצביעים על הפרעה בבליעה

1. שיעול בזמן או אחרי הבליעה

2. חנק

3. גוון קול רטוב או צרוד

4. איטיות בזמן האכילה

5. שאריות מזון בפה

6. כאבים בלוע או בגרון

7. רפלוקס (הפרעה במערכת העיכול המתבטאת בזרימה חלק מתוכן הקיבה חזרה לוושט)

8. אוכל יוצא מהאף

9. דלקות ריאות חוזרות

10 ירידה במשקל

יש לפנות דחוף לקלינאית תקשורת בשיתוף עם רופא אף אוזן גרון, ולעשות בדיקת בליעה והדרכה על אכילה נכונה, כדי לא להגיע למצב חנק או לסכנת חיים

לכל המשפחה

משרד הבריאות השיק שרות חדש לציבור "מגיע לי" 

                      באתר כל הבריאות

משרד הבריאות השיק שירות חדש לציבור באתר כל הבריאות "מגיע לי", באתר ניתן למצוא מידע על טיפולים, על תרופות, על בדיקות וכל מה שמופיע במסגרת הזכאות שניתן למצוא באתר.

* מה מגיע לציבור לקבל מקופת חולים, מה מופיע בסל הבריאות ומה מופיע בתוכניות שרותי הבריאות הנוספים של קופות החולים.

* למי צריך לפנות לקבלת השירות, באיזו מסגרת ניתן לקבל את השירות, האם קיימות התניות לקבלת השירות ופרטים חשובים נוספים. 

* באתר ניתן להשוות בין הביטוחים המשלמים של קופות החולים השונות, בהשוואת תוכניות הביטוח המשלימות קיימת התייחסות להשוואת פרמיות בכל ביטוח, גילאים, דרכי הצטרפות לתוכניות, האם נדרשת תקופת אכשרה, מידע על ניתוחים, השתלות וטיפולים במדינות חוץ, אחיות פרטיות ושירותים נוספים.

* המערכת הממוחשבת תספק מכתב רשמי הניתן להדפסה מאת משרד הבריאות לפונה, בו תכתוב באופן רשמי הזכאות, המכתב יישלח במייל או בפקס בהתאם לבקשת הפונה, הפונה יוכל להציג את המכתב ממשרד הבריאות, למוסד הרפואי בדרישה לקבל את זכאותו.

* נבחנת האפשרות להרחיב את המערכת להשוואה בין ביטוחי הבריאות הפרטיים ( התקיימו דיונים בנושא, השיתוף עם אגף שוק ההון וביטוח במשרד האוצר).

* האתר יתעדכן באופן שוטף בהתאם לתוספות לסל הבריאות ולעדכוני העלויות והחזרים.

מבוטחים שאינם בעלי גישה למחשב יוכלו לפנות למוקד קול הבריאות 5400* לבירור, ולבקש שישלח אליהם בפקס המידע הרשמי על זכאותם.

הקישור לאתר כל הבריאות

http://call.gov.il/infocenter/index?page=home%20


חברים המעוניינים להצטרף לרשימת התפוצה בחינם יש לפנות לרחל באימייל ziprachel@gmail.com  לבירורים בנושאים אחרים יש להתקשר לטלפון 097431614

חדשות המדע


                        איך טיפול חשמלי עובד במחלת פרקינסון

                         הידיעה הועברה על ידי יגאל אבן צור

מחלת פרקינסון היא מחלה שהורסת רקמות מוח ומוליך עצבי הנקרא דופמין, שגורם לאנשים להיות משותקים (קיפאון). ד"ר סטאר מאוניברסיטת קליפורניה טוען כי למרות שהטיפול מציג  השפעות מידיות זה עדיין לא ידוע איך זה עובד. גירוי המוח העמוק DBS הוא מקום שבו אלקטרודות הוכנסו למוחם של אנשים, וכאשר הם מופעלים, אנשים יכלו לזוז, בהתחלה, היה נהוג לחשוב כי DBS עזר לעצור את תאי העצב הגורמים לבעיות בשל מחסור בדופמין,

חוקרים גילו כי אחד מהגלים החשמליים המיוצרים על ידי המוח נקרא קצב בטא העוזר לעבודה בהרמוניה בין חלקים שונים של המוח,. אם מקצבי ביטא חזקים מדי לפעמים חלקים של המוח לא יכולים לייצר יותר אותות. 

הקורטקס המוטורי של המוח הוא חלק במוח שנותן פקודות והחוקרים גילו שהאותות שבאזור מסונכרנים וזה מה שגורם לקיפאון, המדענים גילו DBS מסייע לאנשים עם מחלת פרקינסון על ידי גרימת הקורטקס להיות פחות מסונכרן.

מאמר זה מתמקד במחלת פרקינסון שעלול להשפיע על כולם, על ידי ביצוע ניסויים כדי לגלות איך DBS עוזר לעצור את המחלה, המידע החדש יכול לסייע לחוקרים להבין את הסיבות למחלה, ולעזור למצוא דרכים חדשות כדי לשפר את הטיפול.


מצרפת את המאמר המקורי באנגלית



http://nwpf.org/stay-informed/news/2015/04/clues-to-how-an-electric-treatment-for-parkinson%E2%80%99s-works/

    הקשר בין פרקינסון להזעת יתר

הזעה הינה אחד מהמנגנונים בהם משתמש הגוף לוויסות משק החום הפנימי, במקרה בהם חום הגוף עולה. מופעלת מערכת העצבים האוטונומית אשר גורמת להזעה מוגברת. אידוי בזיעה מביא לקירור הגוף.

הזעת יתר הוא סוג של שחרור לחות מוגזם אשר מתרחש באופן תדיר, גם בטמפרטורות קרות,


הזעת יתר נפוצה ביותר בקרב חולי פרקינסון. אם המצב הופך לחמור, העור עלול גם להיות אדום, בעל קשקשים ומגרד. תלונה כזו שכיחה יותר בקרב גברים, אך חשוב לציין כי העליה הגדולה ביותר בהזעה לגברים, קשורה להורמוני מין זכריים.

לעיתים קרובות, חולי פרקינסון מייצרים זיעה מופחתת בגפיים של הגוף, כמו כפות ידיים ורגליים, ובכך נגרמת הזעת יתר בשאר הגוף כמנגנון פיצוי. ככל שמחמירה מחלת פרקינסון, מתגברת ההזעה.

שינויי בהזעה עלולים להיגרם גם בשל תרופות פרקינסון, אשר עלולות לחסום את הפרשת הזיעה, וכתוצאה מכך מתרחשת עלייה בטמפרטורת הגוף במזג אוויר חם יש להקפיד על לבוש מתאים.

להתקפי הזעת יתר יש 2 סוגים עיקריים:

1. תנועתיות יתר (דיסקנזיות) והינה תגובה תקינה של הגוף לשם קירור חום הגוף, אשר עולה על רקע הפעילות הגופנית המאומצת והממושכת. הזעה זו בדרך כלל קלה.

2. התקפי זיעה קשים וקצרים יחסית הינם חלק ממצב של OFF והיא מופיעה כחלק מתת מינון של דופמין.

מקור התופעה קרוב לוודאי בהפרעה בתפקוד ההיפוטלמי (מרכז הפיקוח על ויסות החום הפנימי במוח) אשר מתפתחת על רקע תהליך ניווני הראשוני של תאי דופמין וכן מוחמרת בשל חשיפה ממושכת לדופא.

הפרעות במערכת העצבים האוטונומית עלולה לייצר גם שינויים במראה ובטמפרטורה של העור בכפות הידיים והרגליים, גם וויסות לחץ הדם נשלט בחלקו דרך מערכת העצביים האוטונומית, חולי פרקינסון עשויים להבחין בתסמיני לחץ דם נמוך באופן חריג, במיוחד בעת שינוי יציבה כגון מעבר מישיבה לעמידה, המלווה בהזעה קיצונית, זהו תסמין נפוץ אשר מוכר על ידי מומחי פרקינסון.

תסמיני הזעת יתר במחלת פרקינסון

כאשר מחלת פרקינסון משפיעה על מערכת העצבים האוטונומית, מאבד הגוף את יכולתו לווסת את הטמפרטורה שלו, ולגרום לשינויים בעור ובבלוטות הזיעה. חלק מהחולים מוצאים את עצמם מזיעים ללא שליטה, כאשר לא קיימת שום סיבה נראית לעין, כגון חום או חרדה. מצב זה עשוי להופיע גם בצורת עור שומני או קרקפת שמנונית באופן מוגזם, אשר מובילה להופעת קשקשים.

כיצד ניתן לטפל

במאמר חדש, במקרים של התקפי הזיעה, טיפול בתכשירים אגוניסטים כמו פרלודל, דופרגין או פרגולד יכולים למנוע התקפים

להתקלח לעיתים קרובות במים פושרים

ללבוש בגדי כותנה קלים במזג אוויר חם

לשתות הרבה מים

במקרים חמורים, להשתמש בסופגי זיעה.

להתייעץ עם רופא

   כללית חויבה לפצות חולה פרקינסון שהפך למהמר 

                          כפייתי

חולה פרקינסון שחייו קיבלו תפנית שלילית עם התמכרות להימורים, למין וקניות, גילה כי הסיבה לכך נעוצה בתרופה שנטל, קופת חולים כללית חויבה לפצותו בגין תופעות לוואי החמורות.

בית המשפט בירושלים פסק פיצויים לחולה פרקינסון אשר סבל מתופעות לוואי של תרופה שנטל לפי הוראת רופאיו, ואשר הפכה אותו לדבריו, ממורה הגון ואיש משפחה לאדם בעל התמכרות קשה והרסנית להימורים, לקניות אימפולסיביות ולמין, 

לפי כתב האישום שהגיש החולה, כאשר אובחן במחלת פרקינסון של הגיל הצעיר בשנת 1999, בהיותו בן 31 בלבד, החל ליטול בהוראת רופאיו תרופה בשם רקוויפ אשר מטרתה לחקות דופמין במוח מבלי להעלות את רמתו בפועל. תרופה זו נחשבה לבטוחה יותר, ללא תופעות לוואי קשות כשאר התרופות המאוחרות יותר, המתאימות לשלבי התקדמות המחלה.

התובע נטל את התרופה אשר עיכבה את הסימפטומים בהצלחה רבה, אולם לאחר כחמש שנים מנטילת התרופה לראשונה, התנהגותו השתנתה כמעט כליל והוא מצא את עצמו מתמכר ביתר קלות להימורים וקניות, וחווה דחף וחשק מיני שלא ידע שובע, החולה הצעיר שלא ידע דבר על הקשר שבין התרופה לבין דחפיו החדשים, ניסה להיגמל לאט לאט כאשר חייו כפי שהכיר התפוררו סביבו.

לפי תביעתו, ביולי 2005 סיפר למנהל המחלקה הנוירולוגית שהיה אמון על טיפוליו, כי הוא סובל מזה כשנה מבעיות הימורים קשה, וכן מבעיות נוספות של קניות אימפולסיבית וחשק מיני מוגבר.

במעמד השיחה, סיפר לו הרופא על הקשר האפשרי שבין נטילת התרופה לבין התמכרות, אולם מאחר והתובע ידע כי הפסקת התרופה תוביל ללקיחת תרופה בעלת תופעות לוואי מוטוריות חמורות, הודיע לרופא כי אינו חושב שיש קשר בין הדברים וכי ממילא הוא כבר נגמל ארבע חודשים קודם לכן.

תופעות התמכרות נעלמה כליל עם הפסקת התרופה

הרופא האמין לדבריו ולא הפסיק את התרופה עד להידרדרות מסיבית במצבו של התובע, אז החליף את התרופה באחרת, אשר גרמה לו להפרעות מוטוריות חריפות, זמן לא רב לאחר מכן, תופעות התמכרות נעלמה כלא הייתה.

בתביעה שהוגשה נגד קופת חולים כללית ונגד קונצרן התרופות האחראי לייצור התרופה הנדונה, נטען כי לאור ידיעת הרופאים וחברת התרופות על תופעות לוואי חמורות, מן הראוי היה  להזהיר את התובע או להורות לו להפסיק את נטילתה. לטענתו, חייו הידרדרו לתהומות של התמכרות, שתוצאותיה בגירושין, ביחסים עכורים עם בן משפחתו וחבריו ובהפסדים כלכלים רבים, עוד לטענתו, כתוצאה מכך נגרמו לו נזקים נפשיים קשים ובלתי הפיכים שמהם הוא סובל עד היום.

בתחילת דבריה, ציינה השופטת כי כבר בשנת 2005 נודע כי לתרופה תופעות לוואי קשות הכוללות התמכרויות חמורות ודחפים מיניים עזים. בשנה זו הורה משרד הבריאות האמריקאית לכלול אזהרה בעלון הרפואי הצמוד לתרופה, וכן להזהיר את החולים מפני סכנות.

באותה שנה, ישראל אף היא עודכנה בעניין וציינה זאת בעלון הרפואי. במקביל, הרופאים השתתפו בכנסים מדעיים שם הוסברו התופעות כולן, וכן קיבלו עדכונים מחברת התרופות בעצמה.

לפיכך, נקבע כי הקשר בין התופעות שהציג התובע לבין השימוש בתרופה הוא ברור ואין צורך להסבירו לעומת זאת, יש צורך להחליט עבור איזו תקופה יקבל פיצויים, אם בכלל, והאם שתי הנתבעות נושאות באחריות.

בית המשפט: הרופא היה צריך להתייחס בחשדנות לדברי המטפל.

לפי עדותו של התובע עצמו, לאחר שהרופא ציין בפניו את הקשר האפשרי בין התופעות שחווה לבין נטילת התרופה, הוא שיקר לו וטען כי הוא נגמל משכבר, ואינו מעוניין בהפסקת התרופה, ואולם נראה כי לא ניתן להפנות אצבע מאשימה דווקא לתובע בשל כך, שכן הוא פעל כאדם מכור. כמו כן, יש להתייחס להתנהגותו כמי שבוצעה על ידי אדם שהבין מחד כי הוא כבר לקה בסימפטומים ובתופעות הלוואי, ומנגד כי בשלב הבא עלול להיות קשה הרבה יותר, כאשר הוא יודע כי תופעות הלוואי של התרופה האחרת הינן הפרעות מוטוריות קשות ביותר.

בהמשך קבעה השופטת כי למעשה עד התקופה בה נודע לכל על השפעות התרופה לא ניתן להאשים איש בנזקיו של התובע, אולם משנת 2005 ואילך, משנודע לרופאים על ההשפעה, היה על המנהל מחלקה להורות למטופל שבאחריותיו להפסיק את השימוש בתרופה, כמו כן דחתה השופטת את ההסבר כי הרופא האמין לדבריו של התובע בנוגע לגמילה שעבר. וקבעה כי מן הראוי היה להתייחס לדבריו בחשדנות, כאל דבריו של אדם מכור, ולא לתת לו להמשיך וליטול את התרופה לפני בדיקה מקיפה ואימות הדברים.

לאחר קביעת תקופת האחריות נותרה השאלה מי מהנתבעות נדרשת לפצות את התובע בגין נזיקין, בשאלה זו קבעה השופטת כי הרופאים הם אלה שהיו צריכים להורות על הפסקת התרופה, ומכן שקופת חולים היא אחראית לנזקי המטופל, שכן חברות התרופות הוציאה הוראה לרופאים, עדכנה את העלון המצורף ועשתה כל מה שנדרש ממנה.

הפיצויים נקבעו בגין נזק ולא ממוני בלבד, וזאת משום שלא עלה בידי התובע להוכיח את כל התפתחות הדרמטיות אותן פירט בתביעתו. לפי כל אלה, חויבו קופת חולים הכללית לשלם למטופל פיצויים בסך 70 אלף שקלים בגין נזק לא ממוני שנגרם לו. כמו כן חויבה הנתבעת בתשלום הוצאות משפטיות ושכר טרחה עו"ד בסך 17 אלף שקלים.

                   אבחון מחלת פרקינסון

                   מאת פרופסור מיגל שוורץ, רופא בכיר נוירולוגיה

מחלת פרקינסון הינה מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שמתאפיינת בעיקר בסימנים קליניים כגון: רעד בגפיים (רעד במנוחה) נוקשות של שרירים והאטה בפעילות מוטוריות.

בשלבים מתקדמים של המחלה מופיע גם איבוד של שיווי משקל הגורם לנפילות רבות של החולה. . מקור המחלה הינו ניוון ואיבוד של התאים הדופמינרגים Substantia Nigra שבמוח. האיבוד של התאים הללו נגרם כתוצאה מתהליך שנקרא "אפופטוזיס" בו מתנוונים הדופמינרגנים, תהליך שבסופו של דבר גורם לירידה ניכרת של חומר הדופמין המצוי במוח.

סיבת הניוון אינה ידועה אם כי באחוז קטן של החולים ניתן לזהות קשר גנטי מסוים. לרוב, המחלה מתחילה סביב גיל 50 - 60, אך עלולה להופיע מוקדם יותר. מחקרים שונים ניסו לקשור את המחלה עם גורמים סביבתיים כגון חומרים כימיים למיניהם, חוקרים אחרים סברו כי לניקוטין יש תפקיד נוירו-פרוטקטיבי כנגד התפתחות המחלה.

נכון להיום, אין כל הוכחה הקושרת בין מחלת פרקינסון לבין גורמים סביבתיים - מלבד מקרים מעטים בהם נמצאו קשר גנטי מובהק, מחלת הפרקינסון הינה מחלה אידיופטית - דהיינו מאטיולוגיה (מגורם)לא ידועה.
חשוב לציין שבשלב בו המחלה מאובחנת, מעל מחצית התאים של Substantia Nigra במוח כבר מתים

ידוע שלמחלת הפרקינסון ישנם סימנים נוספים על מתואר לעיל, בין היתר,  סובלים חולי פרקינסון מהפרעה בחוש הריח, לפעמים בהפרעות במערכת העיכול ובהטלת שתן. כמו כן, לעיתים, משתנה מערכת השינה. חולי פרקינסון יכולים לסבול גם מדיכאון ומהפרעות קוגניטיביות, עוד בשלבים מוקדמים של המחלה.

מחקרים רבים הוכיחו שחלק מהסימפטומים הללו יכולים להופיע שנים טרם הופעת הסימנים של רעד, נוקשות שרירים ואיטיות. בשנים האחרונות התפתחו שיטות חדישות המאפשרות אבחון מוקדם של המחלה, חלק מהשיטות הללו טרם התבססו כבדיקות "רוטיניות" אצל חולה עם חשד למחלת פרקינסון, חלקן הן בדיקות לא פולשניות וקלות לביצוע בעוד חלקן דורשות התערבות פולשנית כגון: הזרקה של חומרים איזוטופים על מנת לזהות במוח את הממצאים האופייניים של המחלה.

רמת הדיוק של הבדיקות החדשות היא די גבוהה וניתן לאבחן את מחלת הפרקינסון ביותר 90% מהחולים. בעזרת בדיקות אלה ניתן לשלול את קיום המחלה כמעט באופן מוחלט עובדה זאת חשובה במיוחד במקרים של "חשד" למחלה, או בשלבים של מחלת הפרקינסון. כאשר הסימנים הקליניים אינם מאפשרים לקבוע בוודאות את קיום המחלה.

באופן זה ניתן לדייק גם במקרים בהם הרופא לא בטוח אם מדובר במחלת פרקינסון או במחלה אחרת כגון בקבוצת "פרקינסון פלוס" או רעד ראשוני. לגבי הטיפול, התכשיר למחלת פרקינסון הינה ל-דופה, לצערנו, לתכשירים אלה מספר תופעות לוואי קשות המופיעות בדרך כלל שנים לאחר נטילת הטיפול. לכן, בעיקר בשלבים מוקדמים של המחלה עדיף לנסות טיפולים אחרים מל-דופה.

בשנים האחרונות הופיעו תרופות שמטרתן לשפר את הסימנים הקליניים של המחלה ולנסות להאט את קצב התפתחות הטבעית שלה נכון להיום, אין עדיין הוכחות חד משמעיות שהטיפולים החדשים משנים את התקדמות הטבעית של המחלה, ואולם, עבודות שונות הראו שאצל חולים בשלבים הראשונים של המחלה שקיבלו את התכשירים הללו, חל שיפור של התפקוד המוטורי בלי כל צורך בהוספת טיפול בל-דופה. שיפור זה נמשך לתקופה בת מספר שנים. פירוש הדבר שהטיפולים החדשים הצליחו לדחות את הצורך בתחילת השימוש בתכשירי ל-דופה. ניתן לומר שיתכן שאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון יאפשר התחלת טיפול מוקדם באמצעות תכשירים שמטרת- שיפור תפקוד החולה ודחיית הצורך בטיפול בתכשירי ל-דופה, 
כאמור, לאחרונה הופיעו טכניקות חדשות שמאפשרות להגיע לאבחון מוקדם ומדויק של מחלת הפרקינסון, חלק מהטכניקות הללו הן בלתי פולשניות, המחלקה הנוירולוגית של בית חולי בני ציון משתתפת בניסויים קליניים שמטרתם אבחון מוקדם ומתן טיפול מתאים לחולי פרקינסון, אנו מבצעים בדיקות בלתי פולשניות כגון: בדיקת על קול של המוח, ובדיקת חוש ריח ובנוסף, משתתפת כעת בניסוי משותף עם הפקולטה לרפואה בטכניון אשר משלב מספר שיטות בלתי פולשניות.

אמנם, עדיין אבחון מחלת הפרקינסון נעשה באמצעות הסימנים הקליניים בלבד אך, בשיטות האבחון  המתקדמות, כפי שתוארו לעיל, יתאפשרו להגיע בצורה מדויקת יותר לאבחון המחלה. ובכך להעניק לחולים טיפול יעיל יותר ונכון יותר, במיוחד לטווח ארוך.

חברים כותבים


סיפור אישי

מאת נאווה אשכנזי - אמנית

הסטטוס שלי זה לחיות את היום ולנסות להיות תמיד בשמחה, לשמוע מוזיקה טובה שתקפיץ אותך ותעיר את הגוף, ולמחשבות לא לתת להם כניסה.

אני חיה עם פרקינסון כבר 15 שנים, כל הזמן למדתי כל מיני קורסים להגשמה עצמית. התחלתי מאיפור מקצועי, עיצוב חלונות ראווה, תקשור, טארוט, אבחון בצבעים, מימוש האינטואיציה ולהגיד שעסקתי בזה? לא. פה ושם יצא לי לאפר כלה, לסדר שני חלונות ראווה, וכל השאר לנפש שלי, והיום אני משתמשת בכל הידע שלי וממשת את זה על הציורים שלי ורק את הסדנה הזו לא למדתי. זה בא לי כך סתם כמשהו שהיה חבוי בי ולא מומש עד היום.

בעצם מתי מימשתי את עצמי? ברגע שהשלמתי עם הפרקינסון.

לפני שנתיים הכרתי חברה מהמועדון, היא תמכה בי לצייר ומאז אני עוסקת בציור ומוכרת את עבודותיי, ופיתחתי את הציורים שלי לעבודות הדבקה על צלחות, הכל ניתן למכירה כמו כן אני עושה גם עבודות בהזמנה אישית.

אנו קבוצת חברים שנפגשים פעם בשבוע מפגש חברתי במועדון שעיריית רמת גן מפעילה, הכל תרומה לשם צדקה. זה גורם לנו הנאה מרובה ומחכים בכיליון עיניים למפגש הבא כל זה נעשה בעזרתה של אילנה המגשרת בינינו לעיריית רמת גן.

                                                   


                                                             דואודופה

חולים בשלבים מתקדמים של מחלת פרקינסון הסובלים מתופעות לוואי מרובות כגון מצבי ON - OFF קשים ודיסקנזיות בתקופות ON של הטיפול בדופמין דרך הפה.

קיים טיפול דואודופה: טיפול בדופמין המוזלף ישירות למעי ומשם למערכת הדם ולמוח, כך משפרת ספיגת הדופמין בדם.

הדואודופה היא תמיסה ג'ל המכיל את המרכיבים הבאים:

Levodopa - לבודופה 2000 מ"ג

Carbidopa - קרבידופה  500 מ"ג

המרכיבים נמצאים בתוך מיכל פלסטיק המחוברת למשאבה ניידת וממנה לצינורית המגיעה ישירות למעי הדק..

לבודופה בשילוב קרבידופה גרם למהפך בטיפול במחלת פרקינסון ומשמש עד הים כתרופה יעילה ביותר לטיפול במחלה. יחד עם זאת ללבודופה מספר מאפיינים המקשים על השגת יעילות גבוהה לאורך זמן.

1. לבודופה מתפרק במהירות מהדם 1.5 - 2 שעות
    עם התקדמות המחלה השפעת המנה מתקצרת, ועל מנת לקבל השפעה מתמשכת המטופל צריך לקחת מספר רב של מנות במהלך היום. המטופל סובל מתנודות תנועתיות קשות, משך ההשפעה של התרופה הולך ופוחת והתופעות הפרקינסוניות נוטות לחזור, לעיתים חמורות יותר. במקביל משך ה- ON מתקצר ובשלב מסיום אפילו מנה נוספת לא מצליחה להשפיע. בנוסף, מופיעות תנועות בלתי רצוניות -דיסקנזיות, הגורמים להפרעה חברתית ותפקודית משמעותית, הדיסקנזיות משתלטות על תקופת ה- ON זה הזמן היחיד בו מטופל הרגיש הקלה.

2. בהשוואה לכדורים המגיעים קודם לקיבה, שם נערכת "תחרות" על ספיגה בדם עם חומרים נוספים כגון חלבונים המגיעים לדם.

מאפיינים אלו מקשים מאד על השגת רמות קבועות ואחידות של לבודופה בדם, וגורמים לתופעות הלוואי הקשות, המצב הרצוי שיאפשר למטופל תפקוד יומי יעיל הוא שמירה על רמות קבועות של לבודופה בדם ואורך זמן שתעקוף את הקיבה, הטיפול בדואודופה מאפשרת זאת.

הדואודופה המחובר ישירות למעי המקבל את התרופה משך כל שעות הערות, באמצעות משאבה קלה, אשר מאפשר למטופל להמשך בשגרת יומו ובאורח חייו.

קהל היעד לטיפול בדואודופה הוא חולה פרקינסון המטופל שנים רבות במגוון לתרופות רחב . ועם זאת סובל מתנודות תנועתיות (תנודות 0N - OFF) ודיסקנזיות חמורות ומגבילות.

ברוב המקרים ניתן להוריד או להפסיק את התרופות האנטי פרקינסוניות הנוספות שנוטל המטופל וכך להפחית את מספר התרופות שהחולה נטל ביום. מאפיין נוסף של הטיפול בדאודופה הוא הקצב האחיד והקבוע שבו מגיע הדופמין לדם באופן שימנע תנודות מוטוריות. קצב זה מחקה את התהליך הפיזיולוגי שמתרחש במוח כאשר הוא מפריש דופמין.

אופן המתן

הטיפול ניתן כטיפול יומי במשך 16 שעות (בלילה החולה מתנתק מהמשאבה).

ביכולתו של החולה לשנות את קצב הפרשת הדופמין אם הוא מרגיש רעידות או להפסיקו כליל בעת שינה או מקלחת.

התהליך הטיפולי 

1. המלצה של הרופא המטפל, שהמטופל מתאים לטיפול.

2. הסבר של הרופא, המטפל למטופל ובני משפחתו על הטיפול, השימוש במשאבה וכו'.

3. המטופל מאושפז 4-6 ימים, מטרת האשפוז היא לבצע התאמת מינונים. כלומר התאמת המינון באופן אישי לכל מטופל, בהתאם לביצועיו באופן אישי לכל מטופל, בהתאם לביצועיו המוטוריים ולתפקודו.

4. לאחר מכן, מתבצעת הפרוצדורה של הכנסת הצינורית הקבוע (PEG) על ידי גסטרואנטרולוג דרך פתח קטן בדופן הבטן ומועברת דרך הקיבה ישירות למעי. הפעולה נעשית בהרדמה חלקית. מיד לאחר הפעולה מחברים את הצינורית למשאבה וניתן להמשיך בהזלפת התרופה. לאחר כיומיים המטופל משוחרר לביתו.

בנוסף לצוות בית החולים תלווה אחות מומחית בטיפול בדואודופה. בזמן אשפוז, האחות תתמוך במטופל ומשפחתו ותדריך אותם כיצד להפעיל  ולטפל במשאבה.

תופעות לוואי

תופעות הקשורות במשאבה ובצינורית (PEG) כגון חסימה של צינורית במידה ואינה מתוחזקת כראוי, זיהום קל של פתח מסביב הצינורית, חזרה של הצינורית הפנימית אל הקיבה.

מחקרים שונים נמצא שמתן דואודופה מאפשר שמירה על רמות קבועות ויציבות של לבודופה בדם.

כתוצאה מכך:

1. ישנה ירידה מוטוריות תנועות (ON - OFF)

2. ניכר שיפור במשך ON באיכות התנועה של המטופל.

3. ישנה הקלה בחומרת הדיסקנזיות

4. ירידה משמעותית בזמן OFF

5. שיפור באיכות השינה


מצרפת עלון לצרכן לפי תקנון הרוקחים


http://www.pharmaline.co.il/images/newsletterregistration/abbott/2013/080813/duo_zarhan.pdf

                 תג חניה לנכה

הגדרת נכה והקריטריונים לקבלת תג חניה לנכה

הקישור לאתר משרד התחבורה

http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=939:dine-tag-hanay-nahe-a&catid=66&Itemid=95

ראה מחלות: מאובחנים עם תיעוד רפואי עקב מחלה נוירולוגית (פרקינסון)


חברים המעוניינים לקבל הנחיות  לקבלת התג יש לכתוב לאימייל ziprachel@gmail.com או בטלפון 097431614

הליך קבלה וחידוש תג לנכה

http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=940:tag-hanay-alih-kabala-a&catid=

חברים כותבים


                                                    גם אני רוקד

                          מאת פיני סוקר

כפרקינסיסט המאובחן בדרגה שניה מתוך חמש, תפקודי היומיומיים נפגמו.

הקושי התבטא בפעילות יומיומית כמו אי יציבות בהליכה, רכיסת כפתורים בחולצה, ואכילה עם סכין ומזלג.

גיליתי שריקוד, עם הקפדה על קצב, עוזר לי מאד לתפקד בחיי היום יום.

בעזרת התמדה יום יומית בהם אני מקדיש כ- 30 דקות לריקוד, בנוסף ל- 30 דקות של מתיחות והקפצות של כדור טניס מיד ליד, הצלחתי להתגבר על חלק גדול מהמגבלות שציינתי.

שמיעת המוזיקה נעשית באמצעות היוטיוב להלן כמה תזמורות מומלצות:

Mantovani, Leroy Anderson, 101 Strings Orchestra, Ray Conniff, 

שיפור בתפקוד דורש התמדה ולוקח לפחות שבועיים עד שרואים תוצאות.

אשמח לשתף מניסיוני מי שמעוניין האימייל שלי 

psoker@netvision.net.il

אחלה אביב

האביב הביא עמו ריחות קסומים כמשקאות שיכר

הצייר בוטיצ'לי עם "פרימוורה" האביב, וויולדי עם האביב ב"ארבע העונות" 

הם דוגמה להשראה שנותנת הפריחה

בריאות ושלווה

פיני

               מחלת פרקינסון וגמגום

מאת חגית - בר זאב קלינאית תקשורת, המכון להפרעות תנועה במרכז הרפואי


                                      "שיבא" תל השומר


הפרעת הדיבור במחלת פרקינסון מאופיינת בקול מונוטוני, שינויים בגובה הטון ובחיזוק הקול, הגייה לא מדויקת של עיצורים, הפסקות תכופות בדיבור, שינויים בקצב הדיבור, קול נשיפתי וצרוד וכן חזרות על צלילים ועל הברות(Canter 1965, Darley 1969), ואכן, לעיתים קרובות אנשים עם מחלת פרקינסון מתלוננים על חוסר שטף בדיבור או על גמגום. ביטויים לחוסר שטף יכולים להיות חזרה על חלקי מילה, על מילים שלמות או על צירופי מילים, הפקה של צלילים ארוכים שמעכבת את הפקת הצליל הבא, חוסר יכולת להתחיל צליל, שימוש במילים פקק ותיקון תכוף של טעויות בדיבור. (Ambrose & Yairi 1999), כאשר החזרות רבות או מהירות יותר, או כשהן מופיעות בתוך המילה עצמה (בניגוד לחזרות שמופיעות בין המילים), חוסר השטף דומה לגמגום. גמגום שמופיע  אצל אדם מבוגר או בעקבות שינויים נוירולוגים כגון אירוע מוחי או מחלת פרקינסון נקרא גמגום נרכש. גמגום נרכש שונה מגמגום שמופיע בילדות ונקרא התפתחותי.

חוסר שטף או גמגום נרכש מיוחס בין השאר לפגיעה בגרעיני הבסיס של המוח או להפרעות כימיות במערכת שמייצרת את החומר דופאמין, ואלו בדיוק המערכות שנפגעות במחלת פרקינסון, אמנם יש תרופות שמועילות לחולי פרקינסון אבל לא תמיד הן עוזרות לחולים לדבר בשטף. מחקרים שכללו אנשים שקיבלו טיפולים תרופתיים שונים שמיועדות להקלת התסמינים של מחלת הפרקינסון (לבודופא - קרבידופא, דופאמין אגוניסטים, ומעכבי מאו - בי) הראו גם שיפור בשטף הדיבור, גם החמרה בקשיים בשטף וגם מקרים שבהם התרופה לא השפיעה כלל על השטף.

בשל הממצאים הסותרים במחקרים הללו אי אפשר להניח שטיפול תרופתי יוביל בהכרח לשיפור הקשיים בדיבור. בקשיים אלה אפשר לטפל בעזרת קלינאית תקשורת. קלינאית תקשורת יכולה לטפל במספר שיטות, הטיפול המקובל ביותר נקרא שיטת ( LSTV (Lee Silverman Voice Therapy אפשר לקרוא על השיטה זו ביתר פירוט כאן http://dovzip.blogspot.co.il/2015/01/80.html ואולם, קיימות שיטות נוספות שיכולות לשפר את השטף. קלינאית התקשורת יכולה ללמד את המטופל כיצד להאט את קצב הדיבור, להתחיל את הדיבור, להתחיל את הדיבור בצורה רכה יותר או לשלוט טוב יותר בקצב הדיבור. במהלך הטיפול הקלינאית תתאים את השיטה לאדם ותלמד אותו איך להיעזר בה גם מחוץ לחדר הטיפולים.

חברים כותבים



שירים

מאת רבקה נהרה

קצב החיים

נועי ילדתי

קצבי צעדיך נשימותיך

מני פעמייך

אטמי אוזניך

וצאי במחול

סואן גועש מוחה כועס

נפצי כל מכשול

חבקי בחום ואהבה

כל מה שנקלע בדרכך

גם אם יקרע לבבך

בלי דרמות מיותרות

לקטי הרסיסים

חי הוא לנצח נצחים

עתים מתייסר

עתים מאושר

ולעד שופע אהבה עד בלי די ......


קומי צאי לך

קומי צאי לך רגל ימיני
הניעי קרסול
וצאי נא במחול
ואת השמאלית
מעט איטית
הצטרפי למסיבה
....לפני שבוע הבא

המתנה, השהייה
היה או לא היה
הצווים הוצאו
לא הופצו ונתקעו

קצר בתקשורת
לא נשמעת התזמורת
לא עוזרת התזכורת
מתי תבוא העת?

התשובה בידי כדור קטנטן
המשחק בינתיים בגן
ויודע שתמיד יהיה בו צורך
לא יינטש ולא יחדל....להניע וחסל...שבת שלום ידידי לשמוח ולצחוק עד בלי די


הרמוניה

כפות ידיים נישאות לשמים בברכה
מחברות שמים וקרקע
ליופי הנפלא של
הקיום על פני האדמה
רגליים נטועות שולחות
שורשים ארוכים מייצבים

וברכה מפעמת במראה הקסום
מבשרת חיבור של שלמות
בין פנים לחוץ
בין משורי החיים המכילים
צמיחה והתחדשות
נוכחות ושמחה
תיאום והגשמה.

עמותת מילבת

עמותת מילבת היא עמותה ציבורית ללא רווח, במילבת צוות שיקומי רב מקצועי (הכולל מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים )

הצוות מעניק ייעוץ להתאמת אביזרי עזר ומידע היכן ניתן להשיגם.

במקרים שבהם לא קיים כל פתרון מסחרי המתאים לצורכי הפונה, מצטרפים לתהליך צוות של 420 מתנדבי מילבת - מומחים בתחום הטכנולוגיה והעיצוב אשר מפתחות בהתנדבות את אביזר הנדרש המותאם באופן אישי לצורכי האדם.

כתובת מילבת --ביתן 23 א בבית חולים תל השומר טלפון 0722230007

מצרפת חוברת של מילבת, תוכלו לראות סרטונים.

http://cts.vresp.com/c/?/e54b55d8d2/1e75094a6f/d91aaca13f


חברים המעוניינים  להצטרף לרשימת התפוצה ולקבל חומר עדכני באימייל  בחינם, 

האימייל ziprachel@gmail.com

חברים המעוניינים לשאול בכל נושא יוכלו להתקשר לטלפון 097431614 במידה ואין תשובה נא להשאיר הודעה במשיבון --רחל

        בעיות התנועה בקרב חולי פרקינסון

           מאת פרופסור אלי כרמלי מאוניברסיטת חיפה


בשנים האחרונות חלה התקדמות בהתקדמות רבה בהבנת המנגנון התפקודי של חולי פרקינסון ובהשלכות על אופי הפעילות הגופנית המומלצת. הצורך בפעילות נובע מהשפעתה על ידי האטת סמני המחלה ועל עידוד לעצמאות תפקודית ולאיכות חיים טובים יותר של הלוקים בה.

מבוא

התסמונת הקלינית של מחלת הפרקינסון אובחנה לראשונה על ידי ג'יימס פרקינסון בשנת 1877. הלוקה במחלה מאבד כמה תפקודים סנסומוטוריים.

הפתלוגיה הראשונית בפרקינסון היא ב"אזור השחור" במוח האמצעי (Substancia Nigra) אזור שבו נהרסים הנוירונים הדופמינרגים (המפרישים דופמין) וכך נפגעים הסיבים של המסילות (Nigra-Striatal Tracts) התוצאה היא חוסר בדופמין - חומר כימי חיוני - ב"גרעינים בזליים". אך מחלת הפרקינסון איננה פשוטה כל כך והיא כוללת שינויים מבניים במוח ובמערכת ההולכה העצבית.

כדי להבין את הבעייתיות של בקרת התנועה בפרקינסון יש לזכור את העובדות הבאות:

1. מערכת הבקרה המוטוריות בגופינו אינן מתפקדות באופן עצמאי או בזכות עצמוני, הבקרה המוטורית נעשית באמצעות מערכות רבות התלויות זו בזו (המוח הגדול, המוחון, החושים, התחושות, הרפלקסים, השרירים והמפרקים ).

2. הבנת התפקוד המוטורי היא תוצר של שילוב ידע מתחומים שונים, מדעי הנוירולוגיה (מערכת העצביים ותפקודה) פיזיולוגיה (של השריר), ביומכניקה (של המפרקים) ומדעי התנהגות (מוטיבציה, תפיסה, רגש הכרה וזיכרון תנועתי).

הבנה של תחומי מדע אלו והשלכותיהם התפקודית הכרחים להבנת הבקרה המוטורית במחלת פרקינסון

3. בקרה של תנועה היא למעשה משימה המתבצעת בהמשכיות, ברצף ובשילוב המערכות השונות.

הקטגוריות התפקודיות המרכיבות את הבקרה המוטורית כוללת טווח תנועה במפרקים, טונוס השרירים, כוח בשרירים, תחושה, סבולת, מהירות, יציבה ושיווי משקל, התמצאות במרחב ורגש. ליקוי באחד ממרכיבים אלה עלול להפריע בביצוע או בבקרת התנועה. הפרעות כאלה עשויות להתרחש כבר בהכנה לקראת תנועה, בתחילתה, במהלכה, בסיומה ואף בתוצאותיה.

אף על פי שהמחלה מאופיינת כתסמונת המפריעה לתפקוד התנועתי, ישנם במחלה גם מאפיינים שאינם קשורים ישירות לתנועה: לחץ דם המשתנה עם שינוי תנוחת הגוף (Orthostatic Hypotension), זיעה מוגברת, עור שומני ( בגלל פעילות יתר של בלוטות החלב) קשיים בשליטה על טמפרטורה של הגוף, הפרעות בשליטה על שלפוחית השתן והסוגרים וכן ליקויים בתפקוד המיני. במחלת פרקינסון שכיחים תסמינים (סימפטומים) תחושתיים כמו כאבים מפוזרים, הרדמות של כפות הידיים והרגליים, נימול, עקצוץ ותחושת שריפה בגפיים. במחלה זו ייתכנו גם הפרעות בחושים מסוימים כמו חוש ריח ושיווי משקל. המחלה מתאפיינת גם בקשת רחבה של שינויים התנהגותיים כגון דיכאון, פסיביות, ליקויים בזיכרון והזיות מידת ההשפעה על התסמונת על תפקוד החולה ועל שינויים אוטונומיים אלו היא בעלת חשיבות רבה באשר לאופי הפעילות הגופנית לחולי פרקינסון.

דרכי הטיפול במחלה הן בהתאם לחומרתה, וכוללים בין השאר פעילות גופנית, פיזיותרפיה, תרופות ניתוחים.

איפיונים מוטוריים במחלת פרקינסון

הביטוי המוטורי של מחלת פרקינסון הוא בעיקר "רעד במנוחה" (Resting Tremor) המתאפיין ברעד המכונה pill Rolling, אך גם קישיון שריר מסוג Rigidty, ירידה בתנועה (Hypokinesia), שינויים ביציבה ובשיווי משקל והפרעות בהליכה. יש לציין שלעתים קיימים רעדים נוספים אצל חולי פרקינסון כמו "רעד מטרה" (Intentional Tremor) הבא לידי ביטוי בזמן ביצוע תנועה רצונית או קואורדינטבית, ורעד יציבתי (Postural Tremor) המופיע בשעה שהחולה מנסה לשמור על יציבתו או לשמור על מנח יציב (Posion). רעדים אלו עלולים להפריע בביצוע תפקידים שונים כמו מעבר מהכיסא למיטה, שמירה על שיווי משקל והליכה, לחלק של הפרעות העיקרים:

קישיון שרירים (Rigidity)

הפרעות בטונוס השרירים הן משני סוגים שונים. אך אין תלויות זו בזו, קישיון שרירים בפרקינסון מתואר כהתנגדות מתגברת לתנועה בזמן תנועה פסיבית, התנגדות מתוארת כ"גלגל שיניים", והיא באה לביטוי בקישיון בשני כיווני התנועה (בזמן כפיפה ופשיטה) או בכיוון אחד בלבד, מידת הקישיון משתנה מעת לעת ותלויה במשתנים התנהגותיים כמו רגשות (עצב, שמחה, חרדה וכאב), מזג אוויר, עייפות ורעב או צמא, תופעות הקישיון גורמות לא רק ליציבה כפיפה. להפרעה באלסטיות של רקמות רכות ולקשיים בנשימה ובהליכה, אלא גם להאטה במהירות התנועות והתגובות וכן בשימוש בתנועות פיצוי "לא נורמליות" בגו ובגפיים (דוגמת ישיבה "מוכנסת" עמידה על בסיס צר) כל אלה מחמירים את מידת הקישיון ומקשים אף יותר על תנועה.

הפחתת בכמות התנועה (Hypokinesia)

החולה בפרקינסון מתאפיין ב"עוני תנועתי" דהיינו מגוון התנועות שלו מצומצם, מגבלה זו היא בעלת המשמעות הרבה  ביותר לבעייתיות התנועה בפרקינסון לירידה בתנועה ישנן משמעות רחבות במידת השפעתן על הבקרה המוטורית להלן כמה דוגמאות: חוסר תנועה ספונטניות , העדר חיוך (פני מסכה או פני פוקר), איחור בתחילת התנועה ועצירה פתאומית באמצעיתה, ירידה בתנודות התנועה (כגון צעדי הליכה קצרים) ואי היכולת לשמור על תנועות חוזרות, הבעיה השכיחה ביותר בפרקינסון היא הקושי בהתחלת התנועה. אצל חולי פרקינסון השלב בין המחשבה לבין ההוצאה לפעול של התנועה הוא ממושך.

מאפייני הליכה (Gait)

הליכת פרקינסון היא אופיינית וייחודית, הצעדים קצרים מהירים ונגררים, הידיים אינן נעות, השכמות מקובעות, וקיים קושי להתחיל בהליכה וקושי לעצור.

בניתוח ביומכני ניתן לראות שטווח התנועה בכל מפרקי הגפה התחתונה הוא מינימלי, ומבוצע בעיקר במישור החיצי, כמו כן קיים חוסר בתנועה הפשיטה במפרקי הירך והברך (ייתכן על רקע קישיון או קיצור הרקמות של מכופפי הירך והרגל) חוסר בכפיפה כפית וגבית בקרסול, ירידה בתנועות הרוטציה באגן ובבית החזה, ירידה בתנועות אנכיות של הגוף ( הגוף כמעט שאיננו עולה או יורד בזמן הליכה). מנח לא נורמלי של כף הרגל בעת ההליכה וזמן שהייה רב על שתי רגליים.

חוסר תגובה לתנועה (Akinesia)

תופעה זו ניתנת לאבחנה ברורה כאשר מבקשים מהנבדק לבצע משימה תנועתית מורכבת שניתן לבצעה בדרכים שונות, כמו מעבר מכיסא למיטה או מעבר מישיבה לעמידה, זמן התגובה מתארך כאשר חולה פרקינסון מבצע תנועה מורכבת וקואורדינטיבית, הסיבה לכך היא כנראה הפרעה מרכזית הקשורה לתהליך בקרת התנועה, התלוי בזיהוי של גירויים שונים ובבחירה של תגובות מתאימות.

האטה בתנועה (Bradykinesia)

התמונה הקלינית האופיינית שבה חולה פרקינסון נע לאט ובאופן מכני (כמו רובוט) היא ידועה ומוכרת. חולה פרקינסון אינו מסוגל לשלוט במהירות התנועה, בקצבה ובתנודתה, ולכן התנועה איטית, מסורבלת, בטווח תנועה קטן וגדול וללא התאמה בין שתי הידיים. ההסבר לתופעה נעוץ בליקוי בבקרת התנועה ברמה המרכזית (המערכת האקסטרה - פירמידלית ) וברמה ההיקפית שבה העצב המוטורי איננו מדכא את כיווץ השרירי האנטיגוניסט בעת כיווץ האגוניסט ולהיפך (Reciprocallnhibit Mechanism), לדוגמה בפרקינסון, המכופפים והפושטים של שורש כף היד מתכווצים בחוסר תיאום ולא סינכרוניזציה, ולמעשה הם מפריעים זה לזה בפעולתם, התוצאה היא, חסכון וקמצנות התנועה.

קיפאון ( Freezing Phenomenon)

תופעת הקיפאון מתבטאת בהפסקה פתאומית של התנועה ובמיוחד של תנועה קצבית כמו הליכה, דיבור וכתיבה. תופעה זו קשורה אמנם בקישיון, אך היא ניתנת לאבחנה תוך כדי ביצוע של תנועות חוזרות. לדוגמה - קושי לומר "לה, לה, לה, לה לה, או עצירה פתאומית בזמן הליכה, ההסבר לתופעה נעוץ כנראה בהפרעה ביכולת ליצור קצב אחיד ולשמור עליו. לעומת זאת, כאשר הדיבור או ההליכה מלווים בגירוי חיצוני - ראייתי או שמיעתי - הוא שוטף ביותר. אגב, מכאן גם ניתן ללמוד על חשיבות שני החושים אלה בשמירה ובבקרה של קצב התנועה.

קשיים ביציבה ובשיווי משקל

שמירה על שיווי המשקל הוא פונקציה של מערכת מוטוריות ותחושתיות רבות, הן ברמת המוח והן ברמת הפריפריה. בפרקינסון ניתן לצפות למצבים הבאים:

* יציבה כפופה וקיפוטית, כתפיים עגולות וזרועות מושטות לפנים.

* ירידה בתנועות נלוות. לדוגמה, הזרועות אינן נעות בזמן ההליכה.

* היעדר החזרי יציבה (Righting Reaction). מידע על מצב הראש ביחס לגו ולגפיים במרחב בזמן תנוחה ותנועה. אצל חולי פרקינסון הגוף נע כחטיבה אחת.

* "קיבוע מלא" או חוסר הפרדה בין החלק הקרוב (הסגמנט הפרוקסימלי) לבין החלק המרוחק (הסגמנט הדיסטלי) בזמן התנועה לדוגמה: קושי בקיבוע הצוואר יפריע לדיבור, לאכילה או לראייה היקפית. קיבוע האגן והגפה התחתונה מקשה על הליכה חלקית ושוטפת, במיוחד בזמן פניות וסיבוכים."קיבוע מלא" גורם לליקויים בשמירה על יציבות ושיווי משקל, שעלולים להסתיים בנפילה (ובשבר) ופיתוח של סקוליוזיס ודיסטוניה (טונוס לא נורמלי) של כפות הידיים והרגליים.

עקרונות של פעילות גופנית לחולי פרקינסון

מאחר שהתסמונת המוטורית היא מגוונת ושונה בין חולי פרקינסון, גם הפעילות הגופנית ואופיה שונים מאדם לאדם להלן כמה עקרונות של פעילות גופנית לחולי פרקינסון.

1. הפעילות צריכה לכלול אימון לשליטה מוטורית של הגפיים והגו ולהתבצע מדי יום ביומו.

2. אופי הפעילות מכוון תחילתה לשחרור ולהרפות קישיון המפרקים והשרירים. מטרה זו מושגת באמצעות מתיחה פסיביות, איטית ואחידות בתנודתן. המלוות בתנועות סיבוביות של הגו והגפיים.

3. יש להרבות בתרגילים מהסוגים הבאים:

* תרגילי נשימה להגדלת התנועתיות בבית החזה ושליטה בתנועות שריר הסרעפת לשיפור איכות הנשימה.

* תרגילי יציבה למניעת קיפוזה או סקוליוזה.

* תרגילי גמישות ומתיחה של רקמות רכות למניעת התקצרויות (קינרקטורות)

* תרגילי הליכה במישורים ובתנאי שטח שונים (כמו מדרון, דשא, חול, אספלט, מדרגות, מסילה נעה). הליכה בקצב משתנה (צעדים גדולים, שינוי כיוון) ובתנאי סביבה משתנים (בבית, ברחוב, באור יום ובלילה, ברוח ועוד), הליכה בשילוב עם משימה נוספת כמו דיבור תוך כדי כך - שימוש באמצעי עזר שונים (הליכון, מקל, זוג נעלים שונה).

4. יש לדאוג לגיוס רב ככל האפשר של יחידות מוטוריות השריר, לשם ביצוע תנועה אקטיבית בטווח תנועה מרבי, גיוס כזה מתאפשר בעיקר באמצעות חיזוק השרירים. המתאפיין בכיווץ דינמי (קונצנטרי) ובאמצעות תרגול של משימון מוטוריות פונקציונליות מהקל אל הכבד, תוך הדגשת איכות התנועה ולא כמותה.

5. מומלץ מאד להרבות בשימוש בעזרים שונים כמו כדורים, חבלים, בלונים, צעיפים וכדומה, כדי לתרגל תזמון נכון של התנועה, קצב שוטף, דיוק וקשר עין-יד.

6. יש לתרגל שיווי משקל דינמי תוך שימוש בעקרונותביומכניים, קרי שינוי מובנה ומדורג של מרכז הכובד ובסיס התמיכה, נשיאת משקל והעברת משקל.

7. מומלץ להרבות בתרגול של תנועות חוזרות, תוך שימוש בגירויים ראייתיים  או שמיעתיים.

8. בדרך כלל מומלץ להשתמש במוזיקה למתן קצב. ובמקרים קלים אף בריקוד בצעדים פשוטים.

9. בכל מקרה אין לעייף את החולה - פיזית או מנטלית.

סיכום

לא ניתן אמנם לעצור את התקדמות מחלת פרקינסון אולם פעילות גופנית יש היכולת לצמצם במידה רבה את דרגת התסמינים של המחלה, ובכך לסייע ללוקה בה ולעודדו לחיים עצמאיים ויצירתיים יותר, הפעילות צריכה להתחיל מוקדם ככל האפשר, מיד לאחר האבחון הרפואי.

חברים כותבים



טיפ

מאת רות גטר

רציתי לשתף, יש לי פרקינסון קל מזה שנתיים לפני כמה חודשים התחלתי לקחת שמן המפ שהוא שמן קנביס ללא הסם הממכר. מרגישה שינוי בחיוניות ובנוקשות השרירים. אני לוקחת כף שמן לאחר היקיצה בבוקר

אולי זה גם  יעזור לאחרים.

שמן המפ

שמן המפ מופק מצמח הקנביס סאטיבה או האינדיקה, מכיל אומגה 3, 6, 9, מכיל סידן, ברזל, ויטמינים ומינרלים כגון מגנזיום ויטמין B ו A אבץ זרחן ונחושת וחלבונים.

שמן המפ הוא מהבודדים שהיחסים בין אומגה 3, 9, נמצאים ביחס אידאלי של 1:3, 1:4.

קליפת הזרע מכילה מכילה פחמימות וסיבים תזונתיים.

זרעי המפ מכילים ויטמין E אומגה 9 לטיפוח העור.

יש סוגי שמן המפ המכילים כמות מזערית של  THC באישור משרד הבריאות הוא לא גורם להשפעה פסיכואקטיבית  כלשהו אך יעיל לכאבים כרוניים ובחילות.

כף אחד מספק את כל הכמות שהגוף זקוק, אפשר להשתמש כתוסף לסלטים טעמו אגוזי 

מאחר ושמן המפ מתחמצן מהר ולכן יש לשמור אותו בקירור ולסיים את תכולתו תוך 30 יום מרגע פתיחתו.

שימושים

תוספי מזון, עיסוי הזנת העור, דלקות בעור, שפתיים יבשות.

יתרונותיו ריכוז גבוה של נוגדי חמצון.

ניתן לקחת כף שמן עם לימון לאחר היקיצה על בטן ריקה.

רכישה בבתי טבע

חובה
להתייעץ עם רופא, מאחר בשמן המפ יש חלבונים עלולים לפגום בתרופה המכילה דופמין