דיכאון במחלת פרקינסון - החולה ומשפחתו
מאת; ד"ר משה הוברמן, מנהל המרכז להפרעות תנועה וזיכרון, בית חולים מאיר
חלק ב
הטיפול בדיכאון בחולי פרקינסון
הדיכאון במחלת פרקינסון משקף, קרוב לוודאי, מערכת מורכבת של אינטראקציות בין התגובה הנפשית למחלה ולסיבוכיה, לבין שינויים ניורוכימיים הקורים עקב המחלה, הכוללים רמות נמוכות של ניורוטרנסמיטורים כסרוטונין ונוראדרינלין, ושינויים ביוכימיים ראשונים של המחלה כרמות דופמין נמוכות.
עקב ההשפעה הניכרת של הדיכאון על איכות החיים, למצב הנפשי השפעה גם על ההתנהגות. הריכוז, הזיכרון והחשיבה. הגישה המקובלת כיום היא מתן טיפול תרופתי מוקדם.
טיפול פסיכותרפי
טיפול נפשי פסכיותרפי יהיה יעיל להתמודדות בעיקר בדיכאון אקסוגני, הנובע מהצורך להתמודד עם המודעות למחלה ועם השינויים והמשברים באורח החיים שהינה גורמת, הטיפול הנפשי יהיה חיוני לראשונה בזמן אבחנת המחלה, כאשר החולה יאלץ להתמודד עם האבחנה.
בשלב זה, תמיכה ויעוץ הן פסיכולוגי מקצועי והן חברתי משפחתי, הינם בעלי ערך לא ישוער, ובדרך כלל יספיקו לפתירת הבעיה. עבודות שבוצעו מצביעות על כך, שיעוץ פסיכולוגי ומשפחתי תומך יכול להשפיע בקלות על המצב הנפשי והדיכאון בחולי פרקינסון. גם במצבים בהם יש להיעזר בטיפול תרופתי קיימת חשיבות רבה לתוספת טיפול נפשי תומך, הדרכה ופסיכוטרפיה לחולה, לבן זוגו ומשפחתו.
טיפול פרמקולוגי תרופתי
הדיכאון במחלת הפרקינסון מגיב לטיפול תרופתי. הטיפול שהיה מקובל בעבר בתכשירים נוגדי דיכאון טריציקליים [TCA-Tricyclic antidepressants[ הוכיחו את יעילותו בעבודות מבוקרות רבות.
תכשירים טריציקליים מוכרים בארץ כוללים [שמות מסחריים] אלטרול-ELATROL גילקס GILEX, טופרניל - TOFRANIL, אנפרניל - ANAFANIL, מרוניל - MARONIL.
היתרון של התכשירים הטריצקליים הוא האפקט האנטיכולינרי שלהם, שעוזר במידה מסוימת לתסמונת הפרקינסונית, בעיקר רעד ונוקשות ולעיתים גם בייבוש הפה. אך מצד שני המגבלה הינה תופעות הלוואי המרובות, בעיקר לאוכלוסייה בגיל המבוגר ולאוכלוסייה הסובלת מהפרעות זיכרון. תופעות לוואי אלו כוללים; עצירות, עצירת שתן לעיתים בגברים הפרעות זיכרון, מצבי בלבול ותופעות פסיכוטיות.
עקב תופעות הלוואי המרובות של התכשירים הטריציקליים, התרופות המקובלות כיום לשימוש בדיכאון בחולי פרקינסוןהינם מעכבי הספיגה של
הנוירוטרנסמיטור סרטונין ] SSRls Selective Serotonin Reuptake Inhibitors[
תכשירים מעכבי ספיגת סרטונין - SSRI מקובלים בארץ [שמות מסחריים] כוללים;
פרוזק, פריסמה PROZAC, PRIZMA
ציפרהמיל, רסיטל CIPRAMIL, RECITAL
לוסטרול, סרנדה, סרטלין LUSTRAL, SERENADA
SERTALINE
סרוקסט, פקסט SEROXAT, PAXXET
פבוקסיל FAVOXIL
טרזודיל TRAZODIL
למרות שלא הוכחה יעילות גדולה יותר לטיפול בדיכאון לתכשירים אלו על פני התכשירים הטריצקליים, יש להם הרבה פחות תופעות לוואי ויעילות גדוליה יותר במצבי חרדה, לתכשירי ה-SSRls יש אפקט מעורר ואנרגטי, אפקט זה שהינו רצוי בחולים האפטיים יכול להיות בלתי רצוי בחולים שבהם הדיכאון מלווה באי שקט ואגיטציה, שיקול, שכמובן יילקח בחשבון בבחירת הטיפול.
קבוצות חדשות של תרופות נוגדות דיכאון המקובלות כיום כוללות מעכבי ספיגה משולבים של הניורוטרנסמיטורים סרוטונין ונויראדרניל SNRI - NORADRENALINE REUPTAKE INHIBITORS.
תכשירים משולבים מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראדרינלין - SNRI מוכרים בארץ [שמות מסחריים כוללים;
אפקסור, ויאפקס, ונלה EFEXOR, VIEPAX' VENLA
מירו, רמרון MIRO, REMERON
סימבלטה, דולוקסטין CYMBALTA, DULOXETINE
אדרונקס [ספיגת נוראדרין בלבד] EDRONAX
מחקרים קליניים בתכשירים אלו בחולי פרקינסון דיכאוניים מצביעים על יעילותם. עקב השפעה על הנויטרנסמיטורים שונים ניתן לשקול לפי הצורך הקליני החלפה בין 2 קבוצות התכשירים SNRI-SSRI.
קיימים גם תכשירים נוגדי דיכאון הפועלים במנגנונים שונים מהתכשירים שפורטו כולל תכשירים טבעיים והם ניתנים לפי שיקולי הרופא המטפל - כגון בונסרין - BONSERIN רמוטיב REMOTIVE .
בניגוד להשפעת תרופות בדרך כלל שהינה השפעה מיידית לאחר לקיחת התרופות כגון בתכשירים נוגדי כאב, הרגעה ונוגדי חרדה. השפעת התכשירים נוגדי הדיכאון הינה רק לאחר תקופה ממושכת של מספר שבועות בנטילה סדירה יום יומית. רק לאחר נטילה סדירה של תרופות למשך כחודש ניתן להעריך את מידת ההשפעה או חוסר ההשפעה.
לסיכום
הדיכאון במחלת פרקינסון הינו תופעה ברת טיפול.
מודעות המשפחה, הרופא המטפל והחולה לתופעה ולתופעות החרדה הנלווית תכופות, יאפשרו טיפול מתאים וישפרו את איכות החיים, הן הנפשית וכן הגופנית של החולה.
מאת; ד"ר משה הוברמן, מנהל המרכז להפרעות תנועה וזיכרון, בית חולים מאיר
חלק ב
הטיפול בדיכאון בחולי פרקינסון
הדיכאון במחלת פרקינסון משקף, קרוב לוודאי, מערכת מורכבת של אינטראקציות בין התגובה הנפשית למחלה ולסיבוכיה, לבין שינויים ניורוכימיים הקורים עקב המחלה, הכוללים רמות נמוכות של ניורוטרנסמיטורים כסרוטונין ונוראדרינלין, ושינויים ביוכימיים ראשונים של המחלה כרמות דופמין נמוכות.
עקב ההשפעה הניכרת של הדיכאון על איכות החיים, למצב הנפשי השפעה גם על ההתנהגות. הריכוז, הזיכרון והחשיבה. הגישה המקובלת כיום היא מתן טיפול תרופתי מוקדם.
טיפול פסיכותרפי
טיפול נפשי פסכיותרפי יהיה יעיל להתמודדות בעיקר בדיכאון אקסוגני, הנובע מהצורך להתמודד עם המודעות למחלה ועם השינויים והמשברים באורח החיים שהינה גורמת, הטיפול הנפשי יהיה חיוני לראשונה בזמן אבחנת המחלה, כאשר החולה יאלץ להתמודד עם האבחנה.
בשלב זה, תמיכה ויעוץ הן פסיכולוגי מקצועי והן חברתי משפחתי, הינם בעלי ערך לא ישוער, ובדרך כלל יספיקו לפתירת הבעיה. עבודות שבוצעו מצביעות על כך, שיעוץ פסיכולוגי ומשפחתי תומך יכול להשפיע בקלות על המצב הנפשי והדיכאון בחולי פרקינסון. גם במצבים בהם יש להיעזר בטיפול תרופתי קיימת חשיבות רבה לתוספת טיפול נפשי תומך, הדרכה ופסיכוטרפיה לחולה, לבן זוגו ומשפחתו.
טיפול פרמקולוגי תרופתי
הדיכאון במחלת הפרקינסון מגיב לטיפול תרופתי. הטיפול שהיה מקובל בעבר בתכשירים נוגדי דיכאון טריציקליים [TCA-Tricyclic antidepressants[ הוכיחו את יעילותו בעבודות מבוקרות רבות.
תכשירים טריציקליים מוכרים בארץ כוללים [שמות מסחריים] אלטרול-ELATROL גילקס GILEX, טופרניל - TOFRANIL, אנפרניל - ANAFANIL, מרוניל - MARONIL.
היתרון של התכשירים הטריצקליים הוא האפקט האנטיכולינרי שלהם, שעוזר במידה מסוימת לתסמונת הפרקינסונית, בעיקר רעד ונוקשות ולעיתים גם בייבוש הפה. אך מצד שני המגבלה הינה תופעות הלוואי המרובות, בעיקר לאוכלוסייה בגיל המבוגר ולאוכלוסייה הסובלת מהפרעות זיכרון. תופעות לוואי אלו כוללים; עצירות, עצירת שתן לעיתים בגברים הפרעות זיכרון, מצבי בלבול ותופעות פסיכוטיות.
עקב תופעות הלוואי המרובות של התכשירים הטריציקליים, התרופות המקובלות כיום לשימוש בדיכאון בחולי פרקינסוןהינם מעכבי הספיגה של
הנוירוטרנסמיטור סרטונין ] SSRls Selective Serotonin Reuptake Inhibitors[
תכשירים מעכבי ספיגת סרטונין - SSRI מקובלים בארץ [שמות מסחריים] כוללים;
פרוזק, פריסמה PROZAC, PRIZMA
ציפרהמיל, רסיטל CIPRAMIL, RECITAL
לוסטרול, סרנדה, סרטלין LUSTRAL, SERENADA
SERTALINE
סרוקסט, פקסט SEROXAT, PAXXET
פבוקסיל FAVOXIL
טרזודיל TRAZODIL
למרות שלא הוכחה יעילות גדולה יותר לטיפול בדיכאון לתכשירים אלו על פני התכשירים הטריצקליים, יש להם הרבה פחות תופעות לוואי ויעילות גדוליה יותר במצבי חרדה, לתכשירי ה-SSRls יש אפקט מעורר ואנרגטי, אפקט זה שהינו רצוי בחולים האפטיים יכול להיות בלתי רצוי בחולים שבהם הדיכאון מלווה באי שקט ואגיטציה, שיקול, שכמובן יילקח בחשבון בבחירת הטיפול.
קבוצות חדשות של תרופות נוגדות דיכאון המקובלות כיום כוללות מעכבי ספיגה משולבים של הניורוטרנסמיטורים סרוטונין ונויראדרניל SNRI - NORADRENALINE REUPTAKE INHIBITORS.
תכשירים משולבים מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראדרינלין - SNRI מוכרים בארץ [שמות מסחריים כוללים;
אפקסור, ויאפקס, ונלה EFEXOR, VIEPAX' VENLA
מירו, רמרון MIRO, REMERON
סימבלטה, דולוקסטין CYMBALTA, DULOXETINE
אדרונקס [ספיגת נוראדרין בלבד] EDRONAX
מחקרים קליניים בתכשירים אלו בחולי פרקינסון דיכאוניים מצביעים על יעילותם. עקב השפעה על הנויטרנסמיטורים שונים ניתן לשקול לפי הצורך הקליני החלפה בין 2 קבוצות התכשירים SNRI-SSRI.
קיימים גם תכשירים נוגדי דיכאון הפועלים במנגנונים שונים מהתכשירים שפורטו כולל תכשירים טבעיים והם ניתנים לפי שיקולי הרופא המטפל - כגון בונסרין - BONSERIN רמוטיב REMOTIVE .
בניגוד להשפעת תרופות בדרך כלל שהינה השפעה מיידית לאחר לקיחת התרופות כגון בתכשירים נוגדי כאב, הרגעה ונוגדי חרדה. השפעת התכשירים נוגדי הדיכאון הינה רק לאחר תקופה ממושכת של מספר שבועות בנטילה סדירה יום יומית. רק לאחר נטילה סדירה של תרופות למשך כחודש ניתן להעריך את מידת ההשפעה או חוסר ההשפעה.
לסיכום
הדיכאון במחלת פרקינסון הינו תופעה ברת טיפול.
מודעות המשפחה, הרופא המטפל והחולה לתופעה ולתופעות החרדה הנלווית תכופות, יאפשרו טיפול מתאים וישפרו את איכות החיים, הן הנפשית וכן הגופנית של החולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה