לנשום לרווחה
שיקום נשימתי במחלת פרקינסון מאת ד"ר גרוס ד"ר יעל מנור ד"ר טניה גורביץ
היחידה לשיקום נשימתי והיחידה להפרעות תנועה פרקינסון איכלוב
ג'יימס פרקינסון תיאר ב- 1817 חולה המתקשה לנשום ותאר שכדי לנשום הוא "תופש את הנשימה " מאז נעשו מספר רב של עבודות מחקר שמראות קושי נשימתי במטופלים הסובלים ממחלת פרקינסון הנובע מנוקשות והאטה בתנועתיות בית החזה, רעד, הפרעות הליכה ויציבה [1,2,3,4,5,6,7] הפרעה נשימתית זו גורמת להפרעה רסטרקטיבית וחסימתית, חוסר שליטה ותאום בין שאיפה לנשיפה הנובע מקואורדינציה לקויה [8,9,10] על פי מחקרים שונים מטופלים [קוודריפלגים, COPD, ILD, לב, ניווני שרירים למיניהם כמו MG, ALS, ועוד] שמבצעים תרגילים לחיזוק שריר הנשימה הדגימו שיפור בנשימות בית החזה והריאות, בתפקוד דיבור, ובליעה [11,12,13,14,15,16].
שרירי הנשימה מפעילים את הריאות, פעולת הנשימה מתבצעת על ידי כיווץ שרירי הנשימה הגורם ליצירת לחץ שלילי בבית החזה ויוצר זרימת אוויר לריאות . במחלת פרקינסון נוצר עומס ראיתי, עקב נוקשות של בית החזה הגבוהה מהרגיל וחוסר קואורדינציה בין שאיפה לנשיפה. עקב כך שרירי הנשימה נדרשים לעבודה קשה יותר מבחינה מכנית, וכך יעילות של מערכת הנשימה יורדת כתוצאה מכך שרירי הנשימה נחלשים.
פעולת הנשיפה, באנשים בריאים, בזמן נשימה שקטה מתבצעת באופן פסיבי.
במאמץ יש דרישה מוגברת לחמצן ולחומרי אנרגיה ושרירי הנשימה עובדים יותר קשה והנשימה הופכת לפעילה אקטיבית [ דרישה יותר גבוהה לחמצן וחומרי אנרגיה].
כאשר יש חולשה של שרירי הנשימה ומתפתחת נוקשות של בית החזה שגורמת לקושי נשימתי, החולה נושם נשימות קטנות, מהירות תכופות ולא יעילות גם במנוחה כתוצאה מכן שרירי הנשימה נחלשים וכמויות האוויר הזורמת לריאות פוחתות.
הסיבה לקושי נשימתי במחלת פרקינסון כוללים עייפות יתר במשך היום, קוצר נשימה במאמץ, קוצר נשימה בשכיבה, כאבי ראש בבוקר, ירידה בריכוז, הרגשית אי שקט, ירידה בתיאבון, שינוי בהתנהגות, שיעול חלש ולא יעיל וירידה ביכולת הפקת קול ודיבור, לעיתים הפרעות אלו מאובחנות ומשויכות לגורמים שונים ללא התייחסות לתפקוד הנשימתי ויכולת שרירי הנשימה, לכן יש צורך לעשות הערכה נשימתית אשר על בסיסה אפשר לבנות תכנית שיקום נשמתי.
את יכולת הנשימתית ניתן להעריך בעזרת בדיקה הנעשית במסגרת המרפאה אשר בודקת נפחים, זרימות כוח נשמתי ורזרבה נשימתית בנוסף לרמות חמצן ודו תחמוצת הפחמן, על בסיס תוצאות בדיקה זו ניתנת למטופל תכנית שיקום נשימתי, הטיפולים מחזקים את שרירי הנשימה ומשפרים את גמישות בית החזה והריאות ובכך משפרים את היכולת הנשימתית והתפקוד הכללי של החולה.
שיקום נשימתי כולל
1. בדיקות להערכת התפקוד הנשימתי בעזרת מכשירים מיוחדים.
2. תרגול נשימה - למיניהם עם ובלי מכשירים טיפולים אשר מחזקים את שרירי הנשימה ומשפרים את גמישות בית החזה והריאות עם שיפור של יכולת השיעול והדיבור, יעילות הטיפול הוכחה בבריאים וחולים קוודריפלגים, חולי COPD ואסתמה, חולים עם ניוון שרירים למיניהם, חולי לב וחולים אונקולוגים.
3. טיפולים לדילול ליחה וסילוק הפרשות בצורה פסיבית בעזרת אנהלציות או תרופות אשר המרשם לתרופות אלו ניתן על ידי המטפל, בנוסף לכך מומלץ על פיזיותרפיה נשימתית לסילוק הפרשות.
4. שיעול מטופלי פרקינסון לעיתים רבות מתקשים בסילוק הפרשות במסגרת הטיפול הנשמתי מותאם מכשיר שבעזרתו ניתן לדמות את פעילות השעול למטופל שאינו מסוגל לשעל את עצמו, טיפול זה יכול להיות חודרני [דרך פיום קנה] או לא חודרני דרך מסיכה ונמצאת בסל הבריאות.
5. תמיכה נשימתית בלילה ובמידת הצורך גם ביום ניתנת תמיכה נשימתית באופן לא חדרני בגישה זו ניתן לתת לחולה מנוחה למערכת הנשימתית על מנת למנוע עומס יתר והתפתחות עייפות שרירי הנשימה ובכך לשפר את איכות החיים, התאמת מכשירים יכולה להעשות רק על ידי אדם מקצועי עם ניסיון בנושא זה, טיפול בתמיכה נשימתית הוכח כיעיל ביותר בשיפור איכות החיים בחולים למיניהם כולל חולי פרקינסון, טיפול זה חייב להעשות בתזמון נכון ובהתאמה נכונה של מכשיר ההנשמה.
בטיפול בחולי פרקינסון טיפול נשימתי לרוב משולב עם טיפול פיזיותרפיה, קלינאית תקשורת ודיאטנית
פיזיותרפיה לטיפולי פיזיותרפיה יש חשיבות עליונה בטיפולים הנשימתיים של מטופלי פרקינסון במיוחד במטרה להגמשת בית החזה והריאות ועזרה בסילוק ההפרשות, כמו כן עבודה פסיבית ואקטיבית לשמירת טווחי התנועה של המפרקים ופעילות הגוף .
בליעה ותזונה כ- 90% מחולי פרקינסון סובלים מהפרעות בליעה בדרגות חומרה שונות כתוצאה מכך מפחיתים את צריכת כמות המזון, מאבדים במשקלם ומתדרדרים תזונתית, ירידה במאזן התזונתי יכולה לגרום לסיבוכים רבים כולל ירידה ביכולת הנשימתית וחשיפה לזיהומים עם יכולת התמודדות ירודה של הגוף, אבחון וטיפול בהפרעות בליעה נעשה על ידי קלינאית תקשורת שמטרתם לאפשר למטופל לבלוע מזון ונוזלים בטוח לרוב לאחר הערכת תפקודי בליעה המטופל מופנה לדיאטנית לבניית כלכלה מאוזנת ומותאמת למטופל.
דיבור
יכולת נשימתית משפיע ישירות על תפקוד דיבור והפקת קול.- כ 80% מאוכלוסיית חולי פרקינסון מפתחים הפרעות דיבור וקול [דיסארטריה] היפופוניה, קול חלש, היא אחת ההפרעות השכיחות ולעיתים מהווה סימן ראשון להופעת המחלה, בנוסף נצפות הפרעות קול, הכוללות; קול מונוטוני, עוצמת קול מונוטוניות, צרידות ואנפוף כמו כן קיימת הפרעות בדיבור כגון; שיבושי הגוי, קצב דיבור מהיר או איטי, חוסר שטף ודיבור מרוח, לעיתים עקב ירידה בתפקוד נשימה נצפה קושי משמעותי למטופל להגביר את עוצמת הקול או לחלק את נשימתו בזמן דיבור רציף, כלומר במקום לנשום בתדירות גבוהה יותר בזמן דיבור המטופל מנסה לדחוס מספר רב של מילים בנשימה אחת, כתוצאה מכך קצב הדיבור עולה, עוצמת הקול יורדת וההגוי נשמע מרוח.
עקב הפרעות אלו מובנית הדיבור של החולה יורדת באופן משמעותי עד למצב של פגיעה ביכולת לתקשר ולנהל חיי חברה, לעבוד ולשמר את איכות החיים, על מנת לשמר ואף לשפר את תפקודי הדיבור יש צורך לשלב שיקום נשימתי יחד עם טיפול בדיבור, גישה רב תחומית זו משלבת עבודת צוות של שני אנשי מקצוע, לשיקום נשימתי וקלינאי תקשורת.
חולים במחלת הפרקינסון המטופלים במרפאה לשיקום נשימתי, מציינים שיפור בשינה, ובהרגשה הכללית. מניסיוננו הקליני אנו רואים את חשיבות של שילוב הטיפול הנשימתי עם טיפול של קלינאית תקשורת ובאופן זה מעלים את היעילות של כל אחד מהטיפולים.
לסיכום
שיקום נשמתי הוא חלק חשוב של הטיפול רב מקצועי במחלת הפרקינסון, מומלץ לכלול טיפול זה מוקדם ככל האפשר ולהמשיך בתרגילים באופן קבוע, על מנת למנוע או להאט את קצב ההידרדרות הנשימתית ובכך לשמור את איכות החיים של המטופלים.
החברים המעוניינים להיבדק במכון שיקום נשימתי יש לפנות לד"ר דיצה גרוס מספר הטלפון 052-4266499
שיקום נשימתי במחלת פרקינסון מאת ד"ר גרוס ד"ר יעל מנור ד"ר טניה גורביץ
היחידה לשיקום נשימתי והיחידה להפרעות תנועה פרקינסון איכלוב
ג'יימס פרקינסון תיאר ב- 1817 חולה המתקשה לנשום ותאר שכדי לנשום הוא "תופש את הנשימה " מאז נעשו מספר רב של עבודות מחקר שמראות קושי נשימתי במטופלים הסובלים ממחלת פרקינסון הנובע מנוקשות והאטה בתנועתיות בית החזה, רעד, הפרעות הליכה ויציבה [1,2,3,4,5,6,7] הפרעה נשימתית זו גורמת להפרעה רסטרקטיבית וחסימתית, חוסר שליטה ותאום בין שאיפה לנשיפה הנובע מקואורדינציה לקויה [8,9,10] על פי מחקרים שונים מטופלים [קוודריפלגים, COPD, ILD, לב, ניווני שרירים למיניהם כמו MG, ALS, ועוד] שמבצעים תרגילים לחיזוק שריר הנשימה הדגימו שיפור בנשימות בית החזה והריאות, בתפקוד דיבור, ובליעה [11,12,13,14,15,16].
שרירי הנשימה מפעילים את הריאות, פעולת הנשימה מתבצעת על ידי כיווץ שרירי הנשימה הגורם ליצירת לחץ שלילי בבית החזה ויוצר זרימת אוויר לריאות . במחלת פרקינסון נוצר עומס ראיתי, עקב נוקשות של בית החזה הגבוהה מהרגיל וחוסר קואורדינציה בין שאיפה לנשיפה. עקב כך שרירי הנשימה נדרשים לעבודה קשה יותר מבחינה מכנית, וכך יעילות של מערכת הנשימה יורדת כתוצאה מכך שרירי הנשימה נחלשים.
פעולת הנשיפה, באנשים בריאים, בזמן נשימה שקטה מתבצעת באופן פסיבי.
במאמץ יש דרישה מוגברת לחמצן ולחומרי אנרגיה ושרירי הנשימה עובדים יותר קשה והנשימה הופכת לפעילה אקטיבית [ דרישה יותר גבוהה לחמצן וחומרי אנרגיה].
כאשר יש חולשה של שרירי הנשימה ומתפתחת נוקשות של בית החזה שגורמת לקושי נשימתי, החולה נושם נשימות קטנות, מהירות תכופות ולא יעילות גם במנוחה כתוצאה מכן שרירי הנשימה נחלשים וכמויות האוויר הזורמת לריאות פוחתות.
הסיבה לקושי נשימתי במחלת פרקינסון כוללים עייפות יתר במשך היום, קוצר נשימה במאמץ, קוצר נשימה בשכיבה, כאבי ראש בבוקר, ירידה בריכוז, הרגשית אי שקט, ירידה בתיאבון, שינוי בהתנהגות, שיעול חלש ולא יעיל וירידה ביכולת הפקת קול ודיבור, לעיתים הפרעות אלו מאובחנות ומשויכות לגורמים שונים ללא התייחסות לתפקוד הנשימתי ויכולת שרירי הנשימה, לכן יש צורך לעשות הערכה נשימתית אשר על בסיסה אפשר לבנות תכנית שיקום נשמתי.
את יכולת הנשימתית ניתן להעריך בעזרת בדיקה הנעשית במסגרת המרפאה אשר בודקת נפחים, זרימות כוח נשמתי ורזרבה נשימתית בנוסף לרמות חמצן ודו תחמוצת הפחמן, על בסיס תוצאות בדיקה זו ניתנת למטופל תכנית שיקום נשימתי, הטיפולים מחזקים את שרירי הנשימה ומשפרים את גמישות בית החזה והריאות ובכך משפרים את היכולת הנשימתית והתפקוד הכללי של החולה.
שיקום נשימתי כולל
1. בדיקות להערכת התפקוד הנשימתי בעזרת מכשירים מיוחדים.
2. תרגול נשימה - למיניהם עם ובלי מכשירים טיפולים אשר מחזקים את שרירי הנשימה ומשפרים את גמישות בית החזה והריאות עם שיפור של יכולת השיעול והדיבור, יעילות הטיפול הוכחה בבריאים וחולים קוודריפלגים, חולי COPD ואסתמה, חולים עם ניוון שרירים למיניהם, חולי לב וחולים אונקולוגים.
3. טיפולים לדילול ליחה וסילוק הפרשות בצורה פסיבית בעזרת אנהלציות או תרופות אשר המרשם לתרופות אלו ניתן על ידי המטפל, בנוסף לכך מומלץ על פיזיותרפיה נשימתית לסילוק הפרשות.
4. שיעול מטופלי פרקינסון לעיתים רבות מתקשים בסילוק הפרשות במסגרת הטיפול הנשמתי מותאם מכשיר שבעזרתו ניתן לדמות את פעילות השעול למטופל שאינו מסוגל לשעל את עצמו, טיפול זה יכול להיות חודרני [דרך פיום קנה] או לא חודרני דרך מסיכה ונמצאת בסל הבריאות.
5. תמיכה נשימתית בלילה ובמידת הצורך גם ביום ניתנת תמיכה נשימתית באופן לא חדרני בגישה זו ניתן לתת לחולה מנוחה למערכת הנשימתית על מנת למנוע עומס יתר והתפתחות עייפות שרירי הנשימה ובכך לשפר את איכות החיים, התאמת מכשירים יכולה להעשות רק על ידי אדם מקצועי עם ניסיון בנושא זה, טיפול בתמיכה נשימתית הוכח כיעיל ביותר בשיפור איכות החיים בחולים למיניהם כולל חולי פרקינסון, טיפול זה חייב להעשות בתזמון נכון ובהתאמה נכונה של מכשיר ההנשמה.
בטיפול בחולי פרקינסון טיפול נשימתי לרוב משולב עם טיפול פיזיותרפיה, קלינאית תקשורת ודיאטנית
פיזיותרפיה לטיפולי פיזיותרפיה יש חשיבות עליונה בטיפולים הנשימתיים של מטופלי פרקינסון במיוחד במטרה להגמשת בית החזה והריאות ועזרה בסילוק ההפרשות, כמו כן עבודה פסיבית ואקטיבית לשמירת טווחי התנועה של המפרקים ופעילות הגוף .
בליעה ותזונה כ- 90% מחולי פרקינסון סובלים מהפרעות בליעה בדרגות חומרה שונות כתוצאה מכך מפחיתים את צריכת כמות המזון, מאבדים במשקלם ומתדרדרים תזונתית, ירידה במאזן התזונתי יכולה לגרום לסיבוכים רבים כולל ירידה ביכולת הנשימתית וחשיפה לזיהומים עם יכולת התמודדות ירודה של הגוף, אבחון וטיפול בהפרעות בליעה נעשה על ידי קלינאית תקשורת שמטרתם לאפשר למטופל לבלוע מזון ונוזלים בטוח לרוב לאחר הערכת תפקודי בליעה המטופל מופנה לדיאטנית לבניית כלכלה מאוזנת ומותאמת למטופל.
דיבור
יכולת נשימתית משפיע ישירות על תפקוד דיבור והפקת קול.- כ 80% מאוכלוסיית חולי פרקינסון מפתחים הפרעות דיבור וקול [דיסארטריה] היפופוניה, קול חלש, היא אחת ההפרעות השכיחות ולעיתים מהווה סימן ראשון להופעת המחלה, בנוסף נצפות הפרעות קול, הכוללות; קול מונוטוני, עוצמת קול מונוטוניות, צרידות ואנפוף כמו כן קיימת הפרעות בדיבור כגון; שיבושי הגוי, קצב דיבור מהיר או איטי, חוסר שטף ודיבור מרוח, לעיתים עקב ירידה בתפקוד נשימה נצפה קושי משמעותי למטופל להגביר את עוצמת הקול או לחלק את נשימתו בזמן דיבור רציף, כלומר במקום לנשום בתדירות גבוהה יותר בזמן דיבור המטופל מנסה לדחוס מספר רב של מילים בנשימה אחת, כתוצאה מכך קצב הדיבור עולה, עוצמת הקול יורדת וההגוי נשמע מרוח.
עקב הפרעות אלו מובנית הדיבור של החולה יורדת באופן משמעותי עד למצב של פגיעה ביכולת לתקשר ולנהל חיי חברה, לעבוד ולשמר את איכות החיים, על מנת לשמר ואף לשפר את תפקודי הדיבור יש צורך לשלב שיקום נשימתי יחד עם טיפול בדיבור, גישה רב תחומית זו משלבת עבודת צוות של שני אנשי מקצוע, לשיקום נשימתי וקלינאי תקשורת.
חולים במחלת הפרקינסון המטופלים במרפאה לשיקום נשימתי, מציינים שיפור בשינה, ובהרגשה הכללית. מניסיוננו הקליני אנו רואים את חשיבות של שילוב הטיפול הנשימתי עם טיפול של קלינאית תקשורת ובאופן זה מעלים את היעילות של כל אחד מהטיפולים.
לסיכום
שיקום נשמתי הוא חלק חשוב של הטיפול רב מקצועי במחלת הפרקינסון, מומלץ לכלול טיפול זה מוקדם ככל האפשר ולהמשיך בתרגילים באופן קבוע, על מנת למנוע או להאט את קצב ההידרדרות הנשימתית ובכך לשמור את איכות החיים של המטופלים.
החברים המעוניינים להיבדק במכון שיקום נשימתי יש לפנות לד"ר דיצה גרוס מספר הטלפון 052-4266499
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה