יום שבת, 10 בינואר 2015

                                          הזיות במחלת פרקינסון

ד"ר אורן כהן רופא בכיר בתל השומר   


הגדרה

הזיה או חזיון שווא [בלועזית - הלוצינציה] היא מצב שבו אדם חווה חוויה, שומע קול או רואה דמות או מראה שאינם קיימים במציאות הזיה מתרחשת במצב של ערנות ומקורה בפעילות עצבית מוגברת ובלתי מבוקרת.

שכיחות

שכיחות ההזיות במחלת פרקינסון שונה בין מחקרים שונים אולם הערכה היא בין 22% - ל 70% מהלוקים במחלה יסבלו מהזיות בשלב כל שהוא של מחלתם.

סוגי ההזיות

הזיות מתחלקות להזיות ראייה, ריח,שמיעה ומגע הרוב המכריע של הזיות במחלת פרקינסון הינן הזיות ראייה.

שלבי ההזיות במחלת פרקינסון הינם;

1. חלומות חיים ומציאותיים בעיות לילה או סיוטי לילה [vivid dreamd] למרות שאין מדובר בהזיות במובן הקלאסי נחשבים החלומות החיים לשלב מוקדם להופעת ההזיות, הם מלאים בדרך כלל ביקיצה, צעקות או תנועות [למשל בעיטות] בדרך כלל מפריעים לבן הזוג אם כי גם החולה עצמו יכול לסבול מעייפות ואיכות שינה ירודה.

2. הזיות נוכחות או מעבר בסוג הזיות זה קיימת תחושה של אדם נוסף הנוכח בחדר או דמות העוברת בהיקף שדה הראייה בדרך כלל קיימת מודעות לכך שמדובר בהזיה.

3.  הזיות ראייה במצבי חושך או אור מעומם. לעיתים קרובות מדובר בראיית חרקים או דמויות קטנות [הזיות ליליפוטיות] ולרוב קיימת מודעות חלקית.

4. הזיות ראייה ללא קשר לגירוי ראייתי בשלב זה בדרך כלל אין מודעות, ההזיות מטרידות ומלווה לעיתים בלבול ואי שקט.

5. הזיות מלוות בסימנים של פסיכוזה כגון מחשבות גדלות, חשדנות או מחשבות יחס היכולות ללבוש צורה של משנה סדורה [מערכת דלוזיונלית] פעמיים רבות מדובר בחשדנות לגניבת כספים על ידי המטפל\ת או בני משפחה או חוסר נאמנות , בגידה של בן או בת הזוג, גם לסוג זה של הזיות אין מודעות והוא מביא להפרעה תפקודית חמורה.

גורמי סיכון

בין גורמי הסיכון להופעת הזיות נמנים גיל מבוגר, משך מחלה ארוך, ירידה קוגניטיבית, שימוש בתרופות ממשפחת התרופות האנטיכטלינרגיות או אגוניסטים דופאמינרגיים ושימוש במינון גבוה של תרופות המכילות לבודופא

פתופזיולוגיה

ככל הנראה אין להזיות גורם יחיד והן נגרמות עקב שילוב של מספר גורמים;

1. התרופות הניטלות למחלת הפרקינסון, מעוררת לא רק את המערכת הדופאמינגית בגזע המוח האחראית לתפקוד המוטורי אלא גם את הקולטנים לדופאמין במערכת הלימבית שהיא האזור במוח הקשור ליצירת הזיות ומחשבות שווא.

2. ירידה בפעילות אצטילכולין במוח [או במתן תרופות אנטיכולינרגיות] גורמים להפרעה בעיבוד נתונים על ידי קליפת המוח.

3. הפרעה תפקודית היקפית של העין או הרשתית המביאה להפרעה בקליטה או עיבוד של גירוי ויזואלי.

טיפול

כאשר חולה פרקינסון מתייצב עם הזיות יש לשלול תחילה גורמים היכולים לגרום להופעתן כגון חום או דלקת באזור כלשהו בגוף, דימום סובדולי, הפרעה במלחים וכדומה במידה ומתגלה בעיה יש לטפל בה תחילה.

במידה ואין מדובר באחת מבעיות אלו והחולה נוטל תרופות ממשפחת התרופות האנטיכולינרגיות [לדוגמה ארטן או דקינט] מעכבי MAO [יומקס אזילקט] או אגוניסטים דופאמינרגיים [רקוויפ או ספירול] מומלץ להפסיק תרופות אלו ולהעביר את המטופל לטיפול בתרופות המכילות לבודופא בלבד [לדוגמה דופיקר, לבופר, סינמט או סטלבו] שכן לתרופות אלו הסיכון הנמוך ביותר לגרום להזיות. פעמים רבות די בכך כדי לגרם להפסקת ההזיות. 

במידה וההזיות נמשכות גם תחת הטיפול רק בלבדופא מומלץ להוסיף תרופות החוסמות את הקולטן לדופאמין במערכת הלימבית. 
מרבית התרופות הללו [הנקראות גם תרופות נוירולפטיות] יכולות לחסום גם את הקולטנים לדופאמין בגזע המוח ועל כן עלולות לגרום להחמרה בתופעות המוטוריות של מחלת הפרקינסון אולם קיימת תת קבוצה של תרופות נוירולופטיות הקרויות "בלתי טיפוסיות" אשר יכולות להביא לשיפור בהזיות ללא החמרה בפרקינסוניזם על קבוצה זו נימנת מספר תרופות ביניהן זיפרקסיה, רוספידל לפונקס וסרוקוול המשמשת בהצלחה לטיפול בהזיות. 






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה