חברים כותבים


סיפור אישי מאת יהודית רז

אני רוצה לספר לכם סיפור אישי שיחזק ויעצים אתכם.

התחתנתי עם רופא כשהייתי בת 18 נראיתי טוב; בלונדינית עם עיניים כחולות. הרגשתי כמו ילדה קטנה תמימה בתוך להט החיים. לא הייתי מחוברת לעצמי, לצרכיי ולרצונותיי. פשוט חייתי את החיים. לא חשתי בעלת ערך רב במיוחד ולא חשבתי שאני יכולה להגיע רחוק. בכל פעם שהיה הישג  חשבתי שהוא קרה במקרה על הדרך. זה כאילו אף פעם לא בזכות מי שאני. כך הגעתי להיות מנהלת חנות בכירה בעלת סמכויות נרחבות ברשת חניות יהלומים ידועה.

לפני מספר שנים החלו תופעות מוזרות שלא ידעתי לאבחן לעצמי. ולהפתעתי באמצע החיים נתגלה לי שהנני חולת פרקינסון. עולמי חשך עלי. לא הסכמתי להשלים עם המציאות. ולא היה לי כוח להתמודד עם המחלה בכלל. זה היה כמו סוף העולם. ורק דבר אחד החזיק אותי . כן אני רוצה לנצח!

המחלה חייבה אותי לעצור, להתבונן ולהתחבר לעצמי. חיפשתי מה יכול לעזור לי ולקדם את חיי. עברתי סדנה לחשיבה חיובית, שנתן לי נקודת מבט חדשה על החיים. כלים מעשיים וכוח להתמודד, להתחדש, להשתחרר וליצור מציאות חדשה! אני בחרתי בחיים.

התחלתי לעשות פעילויות למען עצמי, להקדיש למען עצמי. תשומת לב ולהתחבר ליצירה. התחלתי לפתח את היכולת האמנותית שלי, ולצייר ציורים שאינם מביישים אף גלריה של אומנים! כל כך רציתי שהילדים שלי יוכלו להתגאות באימם. זכיתי בשני ילדים מדהימים. נכדים ובן זוג. כולם אוהבים ותומכים לכן אני יודעת עד כמה חשוב ליצור סביבה תומכת לחולה.

הבנתי שעלי להתחיל לחזק ולשמר את גופי, והתחלתי פעילות גופנית ביניהם ג'ירו קינטיקס הפעלת הגוף עם מוח ורגש בליווי מוסיקלי, הדבר עוזר בהבנת מצבי הגופני ושיפור מצב הרוח והמרץ.

כל הפעילויות שאני עושה ג'ירו קינטקס, הידרותרפיה, פיזיותרפיה התעמלות הן חלק בלתי נפרד מחיי ותורמות לי הרבה.

היום אני יודעת שדרך המחלה אגיע לעוד המון דברים. ייתכן שבנשמתי בחרת בה כדי לזכות את הרבים בהזדמנות ליצור ריפוי מנטלי. שהוא כה חשוב להאטה לעיכוב לעצירה. שכן משימתי היא שכלום לא יעצור אותי מלהגשים את עצמי ואת יעודי בחיים.

בכל נקודת שבר מסתתרת הזדמנות! מלאה בהכרת הטוב, אני כל כך רוצה להגיד לכם, לכל מי שעצוב. מדוכא או כועס, נותן למחלה להשתלט עליו ומחכה בוויתור ובהכנעה. אל תעשו זאת! יש לכם אפשרות להרוויח היום דברים שלא הייתם יכולים כשהייתם בריאים.

התמונות של


יהודית  רז

ה

חברים כותבים

סבתא אינטרנטית


                            SAVTA.COM

מונולוג מאת מיכאל (מייק) בן זאב טל. 09-7429889


(על השולחן מול הקהל מסגרת ריקה של תמונה ומקלדת של מחשב, ומאחוריהן יושבת השחקנית)

"שלום ילדה, בבקשה! אל תמחקי אותי! אל תלחצי על DELETE!!!

"ילדה חמודה, אני סבתא וירטואלית-אינטרנטית; אני יודעת שקוראים לך מירי, ומלאו לך שמונה לפני יומיים, ושאין לך סבתא.

ובכן, סבתא אינטרנטית זו דמות דמיונית שקיימת רק באינטרנט, והיא נוצרה על ידי תכנות. כן, אני רואה שאת מבינה, ילדה נבונה.

"מירי, חמודה, אני מודיעה לך שאשמח להיות הסבתא שלך.

"...נכון, אני קיימת רק בתוך האינטרנט ולא יכולה לצאת. אז מה? אני אוכל לשוחח איתך,

לעזור לך בשיעורי הבית....מה? כן, אפילו לשחק איתך במשחקי מחשב או ללמד אותך לשחק שחמט, מה שתרצי, רק דבר אחד אני מבקשת; כשאת מעלה אותי מהאינטרנט, אל תלחצי בשום אופן על מקש המחיקה DELETE;  אחרת , בפעם הבאה שתעלי אותי יהיו לי פנים אחרות וקול שונה ואופי אחר לגמרי, ואת לא תכירי אותי.

"...היי, אל תבכי חמודה...אני לא הולכת לשום מקום. אני אתך כאן.

"יש לך עכשיו סבתא שלא מזדקנת!!! אני גם לא אפסיק לחיות אלא אם כן המחשב שלכם יחטוף וירוס.

"כן, אני רואה שיש לכם הגנה בפני וירוס. רק אל תשכחו לחדש את המנוי. אני אדאג להזכיר לכם. אני סבתא שלא שוכחת כלום. מה דעתך על זה? אה? לא מגניב?

"כן. מירי, זה נכון מיליוני דמויות אחרות שלי משמשות סבתות למיליוני ילדות וילדים ברחבי העולם, אבל מה זה חשוב, מירי החמודה, הדמות הזו שמדברת איתך היא ייחודית. היא סבתא שלך בלבד. אין עוד דמות כזו. את צריכה לפתוח SAVTA.COM ואני עולה. וזה גם לא עולה לכם כסך.

"לא לא, מירי, הקשיבי, אני לא יכולה להפסיק להתקיים בכל הדמויות האחרות. לי אין כל שליטה על זה...

"מירי, בבקשה ממך! אני לא יכולה להיכנס לאוטו ולנהוג לבית הספר שלך. את שוכחת שאני סבתא אינטרנטית.

"את יודעת מה? תספרי לחברות שלך שיש לך סבתא ב...אוסטרליה, ותזמיני אותן הביתה ותעלי אותי על המסך, כאילו את מדברת איתי בשיחת וידאו סקייפ לאוסטרליה. אני אשכנע אותן כבר...

"יפה, מירי. אני יודעת שאת ילדה ישרה. אבל זה אינו שקר; זהו פשוט סיפור בדיוני. מה רע בזה?

"מירי, חמודה. את צריכה להחליט; מה יותר חשוב לך, האמת המוחלטת או להכניס קצת דמיון לחיים ולזכות בסבתא וחברה. אני בטוחה, שלאחר ניסיון של שבוע את תבחרי נכון.

"את יודעת מה? בואי נדבר על דברים שמחים. אולי אני אלמד אותך לאפות עוגה? איזו עוגה את אוהבת?....כן? עוגת שיש? יופי! זה קל מאוד להכנה, וגם לא דורש מצרכים מיוחדים, קחי קערה גדולה...

"מירי, מירי, אני רואה ניצוץ מוזר בעיניים שלך. מירי, אני רואה את האצבע שלך זוחלת לכוון ה-DELETE. מירי, חמודה, אם תלחצי על ה-DELETE לא תהיה לך סבתא! אני מבקשת ממך, חישבי על הכיף שיכולנו לעשות יחד, מירי, לא!!!...."


                                               -מסך-


   

חברים כותבים

סיפור ילדות                          


                                                      יהושע הפרוע

                  
                              סיפור מאת מיכאל [מייק] בן זאב


אין לי דבר נגד הגשם, נהפוך הוא; הגשם אינו מטרידני כלל, אלא אם כן הוא פוגע בתכנית שלי.

בילדותי, הייתי ילד חולני, גופי המעונה שימש לעיתים מזומנות גם שדה קרב וגם מעבדת מחקר, לחיידקים מצד אחד ולרופאים מאידך. ואף -על-פי שעד כה ידם של הרופאים היתה על העליונה, מחלותי התכופות גרמו לי להפסיד הרבה ימי לימודים.

היתה גם צרה נוספת, יום הולדתי חל בחודש אדר, וככל שאני זוכר, ביום הולדתי תמיד יורד גשם.

אותה שנה הייתי בכיתה בית, שבועות ארוכים כלוא הייתי בבית, מחלים ממחלת השנית [סקרלטינה] והסיבוכים שבאו בעקבותיה, אך אמא החליטה שלמרות הכל אנו חוגגים את יום הולדתי השביעי בזמן, והושיבה אותי לכתוב הזמנות לכל החברים בכיתה. 

המסיבה היתה אמורה להתחיל בשבת בבוקר בשעה תשע. זינקתי מוקדם מהמיטה, רחצתי אפילו מאחורי האוזניים, אינני זוכר בדיוק מה לבשתי; גברים רציניים אינם שמים לב לקטנות כאלה, בשמונה. שעה שלמה לפני מועד, כבר עמדתי מוכן לקבל את פני האורחים\ קרבתי לחלון והבטתי החוצה. בחוץ, כמו תמיד, ירד גשם זלעפות.

השעה שמונה ושלושים עברה מכבר, ואחר כך השעה תשע, אך איש לא הופיע. בקשתי מאמא לוודא שאכן רשמנו תאריך נכון בהזמנות...

עד לאותו הרגע לא הרגשתי כמה הייתי בודד, בתקופה ההיא נחשבה השנית למחלה רצינית; האמהות בשכונה אסרו על הילדים לבקר אצלי, רק ספק-חבר אחד תמיד הופיע, יהושע "פרוע", כפי שאמא כינתה אותו מאחורי גבו. כמובן, יהושע לא נחשב, גם בגלל שאמא התיחסה אליו בבוז וגם מכוון שהוא תמיד בא ממילא, יהושע היה יתום, שני הוריו נהרגו בתאונה כשהיה תינוק והוא גודל על ידי סבתו, וכדרך בסבתות היא לא הפעילה את סמכותה ויהושע עשה כל מה שרצה. שערו היה תמיד פרוע, ולדברי אימי פניו היו מלוכלכים ובגדיו לא מסודרים. כשהצצת בחולצתו, יכולת לנחש מה כללה ארוחת הבוקר שלו, אמנם קשה היה לדעת בבטחון אם הכתמים היו של ארוחת הבוקר האחרונה שאכל, או אולי היו שייכים לארוחה של שלשום.

מחוגי שעון-הסבא עברו את השעה תשע, איפה החבר'ה ?! לחצתי את האף אל שמשת החלון; מפעם לפעם ניגבתי את האדים בכף ידי, הגשם נמשך מספר שעות ללא הפוגה, והרחוב הבלתי מרוצף הפך מכבר לנהר שוצף של מי-בוץ חומים. נפש חיה לא נראתה בחוץ, הרגשתי כמו נוח בתיבה בעת המבול - אך ללא החיות.

החזרתי מבטי לסלון המקושט בבלונים צבעוניים וסרטי נייר. השולחן הגדול היה עמוס כל טוב, עוגת פירות וקרם, סוכריות ושוקולדים יקרים. השעון הגדול צלצל עשר פעימות     אף אחד לא בא!

"מיכאל, תאכל משהו" הציעה אמא, אך המחנק בגרוני הרס לי את התיאבון, פניתי שוב לחלון הנוטף מים.

פתאום, בזוית עין, ראיתי נקודה מרצדת באופק. הנקודה קיפצה מעלה-מטה, לעתים נעלמה מן העין ולאחר מכן הופיעה שוב. הנקודה הלכה וגדלה והפכה לכתם. עתה נראתה כשפירית הרוקדת מעל המים בימי הקיץ. לבסוף, היצור המוזר התפתח והפך לנער שדילג במיומנות על קרשים ואבנים שבלטו מעל למים הגועשים שאיימו להטביעו. עצרתי את נשימתי. הילד פרש זרועותיו הדקות לצדדים בכדי לשמור על שווי משקלו ותוך כך נראה כציפור מוזרה המנסה נואשות להמריא. שפשפתי את עיני; אכן, הילד היה חי וקיים. הוא היה לבוש במכנסיים קצרים וחולצה קצרת שרוולים, ולרגליו נעל -סנדלים. קבעתי את מבטי עליו. מדי פעם נעלם משדה הראיה וחששתי ששקע במצולות, וכשהופיע שוב - נשמתי לרווחה. הדמות הלכה והתקרבה, הלכה וגדלה.

לפתע הכרתיו; הרי זה יהושע הפרוע! עתה נפתחו ארובות השמיים והגשם הפך למבול, יהושע פתח בריצה מטורפת - היישר לכוון שער החצר שלנו. זינקתי אל הדלת ופתחתיה; יהושע כמעט נפל פנימה. נלחמתי ברוח ברוח החזקה וסגרתי את הדלת אחריו.

אמא זרקה מבט, רצה לחדר האמבטיה וחזרה מייד כשבידה מגבת גדולה. היא תפסה ביהושע והחלה לנגב את ראשו וגופו בתנועות נמרצות. "מיכאל!" היא קראה לי מעבר לכתפה, "מה אתה עומד שם כמו גולם! מהר לחדר שלך ותביא בגדים יבשים!" אך אני לא יכולתי להסיר את עיני מיהושע שעמד לו רטוב ונטף מים כשהוא מפקיר את גופו הצנום לידיה החרוצות של אימי ומחייך לעומתי כשימפנזה.

ישבנו שלושתנו, יהושע, אמא ואני מסביב לשולחן העמוס. יהושע שמח עד לב השמיים; כל הדברים הטובים - רק בשבילו. אני לא אכלתי. רק ישבתי והסתכלתי בו כשהוא לבוש בבגדים שלי. אמא העבירה את מבטה מיהושע אלי ואמרה,  "אתם שניכם משהו משהו. זוג מהשמיים," והחלה לפרוס את עוגת יום - ההולדת. חשתי צביטה בחזה. הבדידות נעלמה, נתנדפה. יש מאין, צמח לי אח תאום.

עיניו של יהושע ברקו, לחייו היו ורודות וכמובן, שערו העיקש בלט לכל עבר למרות מאמציה הבלתי נלאים של אמא לסרקו. יהושע זלל כזאב. מדי פעם הציעה לו אמא ממחטת נייר, אך הוא סרב בנימוס להשתמש בה; יהושע הפרוע או לא יהושע הפרוע?

לבסוף, לאחר השעה אחת עשרה פסק הגשם. החברים מהכיתה החלו להופיע, חלקם בלווי האמהות. כולם הביאו מתנות.

אבל אני, משום מה, איני מצליח להיזכר באף אחד מהם. אני זוכר רק את יהושע. מדי פעם, כשאני מביט בתמונה הדהויה והמקומטת של כתה בית, יהושע תמיד נמצא שם. פניו העגולים והמנומשים, שערו המרדני ועיניו התמימות מציצים אלי בנאמנות מתוך התמונה.

                                       
                                            סוף



חברים המעוניינים לקבל חומר בנושא פרקינסון באימייל (בחינם) יש לפנות ziprachel@gmail.com kchrurho yk. 097431614

                                   דיסטוניה במחלת פרקינסון

ד"ר גלעד יהלום, המכון להפרעות תנועה, מרכז רפואי תל השומר


דיסטוניה זוהי הפרעת תנועה שבה יש מתיחה מתמשכת ולא רצונית של שריר. אשר גורמת לעיוות המנח או לרעד של אותו חלק בגוף. דיסטוניה יכולה לגרום לכיווץ ואי-נוחות רבה ולפעמים לכאבים עזים.

חשוב לציין כי דיסטוניה שונה מדיסקינזיה שזוהי גם הפרעת תנועה בהקשר של מחלת פרקינסון שבה יש תנועה לא רצונית של איבר או מספר איברים בגוף אשר יוצרים רושם בעין המתבונן מהצד של אי-שקט מצד החולה.

דיסטוניה ודיסקינזיות הן תופעות די שכיחות בחולי פרקינסון. מדובר בתנועות לא רצוניות אשר לרוב הינן תוצר לוואי של הטיפול בלבודופא. דיסטוניה בהקשר של מחלת פרקינסון תוארה גם בחולים אשר טרם טופלו בלבודופא אך מרבית המקרים קשורים לטיפול בלבודופא.

עם זאת, דיסטוניה יכולה אף להקדים את התסמינים והאבחנה של פרקינסון בכמה שנים, ויכולה להתבטא במקומות שונים בגוף. הביטוי יכולה להיות כיפוף של אצבעות כף הרגל, כיפוף קבוע של מפרק המרפק או של מפרק שורש כף היד. יכול להיות סיבוב לא רצוני של הצוואר והטייה קבועה של הראש לצד מסויים, כיפוף לא רצוני של הראש קדימה או פתיחה לא רצונית של הפה. דיסטוניה בחולי פרקינסון יכולה לערב את העיניים בדמות סגירה או מצמוץ לא רצוניים של העיניים. סוג זה של דיסטוניה נקרא בלפרוספאזם - תופעה שעלתה בתכיפותה מאז החלו להשתיל קוצבי מוח. ואשר הופעה בחולה ללא קוצב קשורה בד"כ לפרקינסוניזם לא אופייני.

התגובה לטיפול בלבודופא בהקשר של דיסטוניה הינה מגוונת. חלק מהחולים מגיבים היטב ללבודופא והדיסטוניה משתפרת. חלק מהחולים נותרים ללא שינוי למרות הטיפול, וחלק אף מחמירים עם תחילת הטיפול בלבודופא.

דיסטוניה בחולים שחלו בפרקינסון בגיל צעיר

כאשר דיסטוניה מופיעה לפני התחלת טיפול דופמינרגי, בד"כ מדובר בחולים שלקו בגיל מאוד צעיר( 20 -49 שנים). מחלתם מתאפיינת בנטייה לפתח דיסטוניה יחסית מוקדם יותר מאשר בחולי פרקינסון קלאסיים, עוד לפני התחלת הטיפול הדופמינרגי. המוטציה שהכי קשורה לחולים צעירים אלו הינה המוטציה בגן פרקין כ- 40% מחולי פרקינסון הקשורים למוטציה בפרקין מפתחים דיסטוניה. הדיסטוניה בחולים אלו מתאפיינים בכיפוף לא רצוני של כף הרגל בד"כ בעת מאמץ גופני. בהמשך הדיסטוניה עלולה להתפשט לכף הרגל בדמות נטיית כף הרגל פנימה.

דיסטוניה לא טיפוסית

ישנם סוגים של דיסטוניה שפחות שכיחה לעומת הדיסטוניות הקלאסיות, אך קיימת במחלת פרקינסון. קמפטוקורמיה הינה סוג של דיסטוניה שבה יש כיפוף של הגו קדימה בעת עמידה או הליכה, אך הכיפוף נעלם בעת שכיבה. זו יכולה להיות התלונה הראשונה עימה מגיע החולה לרופא. בחלק מהמקרים החולה עובר בירור אורטופדי נרחב עד שמאובחן ובחלק מהמקרים קיימת תגובה טובה לטיפול הדופמינרגי. יש גם מספר דיווחים על שיפור של הקמפטוקורמיה לאחר השתלת קוצב מוחי (DBSאו deep brain stimulation) דו צדדית, בעיקר לגרעין הפאלידום הפנימי (GPI).

סוג נוסף של דיסטוניה של הגו זה תסמונת מגדל פיזה, בה יש נטייה של הגו הצידה.

דיסטוניה שקשורה לכתיבה (writer`s cramp )הינה סוג נדיר של דיסטוניה של היד, בעיקר בהקשר של מחלת פרקינסון, בעת כתיבה, קיים כיפוף לא רצוני של מפרק שורש כף היד וכן עיוות של האצבעות אותה היד, תופעה זו מקשה מאוד על הכתיבה ובמקרים קשים החולה מאבד את יכולת הכתיבה.

אניסמוס הוא סוג של דיסטוניה של רצפת האגן אשר יכולה לגרום לעצירות עקב מתיחה לא רצונית של פי הטבעת והשרירים המעורבים ברצפת האגן. יש לציין כי עצירות זו תלונה מאד שכיחה בקרב חולי פרקינסון וברוב המקרים אין מדובר בתופעה משנית לדיסטוניה של רצפת האגן שהינה תופעה נדירה בהקשר של מחלת פרקינסון.

דיסטוניה יכולה לגרום לעיוותים במבנה אצבעות הידיים שנראים כסימנים של מחלה ראומטית או בעיה אורטופדית. תופעה זו נקראת דפורמציה סטריאטלית (striatal deformity).

דיסטוניה בתיסמונות פרקינסוניות לא אופיינית

דיסטוניה שמתפתחת בתחילת המחלה שכיחה יותר במחלות פרקינסוניות ללא אופיינית {להוציא כאמור את מחלת פרקינסון שקשורה לגן פרקין}

Progressive supranuclear  palsy, או PSP הינה תסמונת פרקינסונית המאפיינת בדיסטוניה צווארית ועינית ( קושי בפתיחת העינייים) בנוסף, תוארו גם מקרים של דיסטוניה  של מיתרי הקול ודיסטוניה של הגפיים.

גם ב- multiple system atrophy, או MSA, דיסטוניה צווארית שכיחה (45% מהמקרים), בעיקר כיפוף של הצוואר. גם ב- MSA תוארו מקרים של דיסטוניה של מיתרי הקול כמו גם דיסטוניה של הגו, בדמות כיפוף קדימה (קמפטוקורמיה) או נטיית הגו הצידה (תיסמונת מגדל פיזה).

דיסטוניה בחולים מטופלים תרופתית

חולי פרקינסון המטופלים בתרופות דופמינגיות (בעיקר לבודופא), סובלים מדיסטוניה במצבים שונים. לרוב הדיסוניה מופיעה במצבי off - לרוב מדובר בדיטוניה של כף הרגל (כיפוף אצבעות). עם זאת לפעמים הדיסטוניה מופיעה במצבי ON, אז המיקום השכיח ביותר הינו הצוואר והפנים. יש חולים הסובלים בעת המעברים מ- ON ל- OFF מדיסטוניה, בעיקר בגפיים.

בשכיחות של דיסטוניה בעת OFF הינה 30% מקרב המטופלים הצורכים חבודופא. בחולים אלו ההופעה של הדיסטוניה נעה בין חודשים לשנים לאחר התחלת לבודופא. לעיתים, בעיקר בלילה, הדיסטוניה יכולה להתלוות לתגובת חרדה קשה.

הטיפול בדיסטוניה שקשורה במצבי OFF

מקרים רבים של דיסטוניה קשורים לתת טיפול בתרופות דופמינרגיות, ולכן במקרים של דיסטוניה שקשורה במצבי OFF צריך להוריד את תכיפות מצבי ה- OFF, קרי להוסיף עוד מנה ולצמצם את המרווחים בין המנות. אפשר להחליף תכשירים לתרופות עם מנגנון שחרור מושהה (סינמט) או עם מנגנון שמשהה את פירוק התרופה (סטלבו) במקרים של דיסטוניה מוקדית (לדוגמא באצבעות כף הרגל) ניתן להזריק רעלן בוטולינום.

השתלת קוצב מוחי (DBS) גורמת לירידה בתנודות המוטוריות ובכמות ומשך מצבי ה-OFF ויכולה גם לשפר דיסטוניה, אך מנגד יכולה כשלעצמה ליצור דיסטוניה שקשורה לקיצוב המוחי (דיסטוניה של העינים - בלפארוספאזם, דיסוניה של גפה).

מעניין לציין עוצמת הדיסטוניה יכולה לפעמים להיחלש על ידי הפסקת פאראדוקסלית של הלבודופא, או על ידי טיפול מתמשך בלבודופא או אגוניסטים, למשל על ידי דואודופא או אפו-מורפין. לכן דיסטוניה של מצבי OFF זהו מצב פאראדוקסלי שבו התרופה שיוצרת את הדיסוניה יכולה להחליש אותה.

להבין את התנודות של לחץ דם במחלת פרקינסון

                                מודעות, זהירות ומניעה

                                פרופסור רבקה אינזלברג

מומחית בנוירולוגיה, מחלת פרקינסון והפרעות תנועה

באופן נורמלי לחץ הדם שלנו משתנה כל הזמן, לחץ הדם יורד בזמן עמידה ביחס ללחץ הדם בישיבה או בשכיבה. תופעה זאת נורמלית ולרוב איננה מורגשת. ירידה פתאומית בלחץ הדם לאחר קימה מכיסא או ממיטה נקראת "ירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם". מאורע זה גורם לתחושת אי יציבות או תחושת קדם עילפון ויכולה להסתיים בעילפון דהיינו אבדן הכרה. לרוב ירידת בלחץ הדם במעבר ממצב אופקי של הגוף בשכיבה, למצב אנכי של הגוף בעמידה איננה מורגשת. ההגדרה של ירידה אורטוסטאטית הינה ירידה של 20 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי [המדידה העליונה של לחץ הדם] או ירידה על 10 מ"מ בלחץ הדם הדיאסטולי [המדידה התחתונה של לחץ הדם] לאחר עמידה של 3 דקות.

במחלת פרקינסון מופיעה הכן ירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם ועשויה לגרום לעילפון, אבדן שיווי משקל ונפילות. האם ניתן להרגיש, למנוע או לטפל? התשובה היא "כן". הדרך הנכונה הינה הכרות עם התופעה, מודעות ומניעה.

תסמינים של ירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם

במידה והמטופל מרגיש סחרחורת. חולשה במעבר מישיבה לעמידה או משכיבה לעמידה, אך התופעה חולפת באופן מידי, קרוב לוודאי שאין ירידה אורטוסטאטית. להיפך במידה והחולשה, סחרחורת או אי היציבות ממשיכים להחמיר בעמידה, ניתן לדעת שהכן התופעה קיימת.

מכוון שלא תמיד הצוות הרפואי ישאל על קיום התופעה, רצוי לידע באופן יזום את הצוות הרפואי.

הרופא ימדוד את לחץ הדם בשכיבה, לאחר שכיבה של כמה דקות ושוב לאחר עמידה של לפחות 3 דקות. במידה ולחץ הדם הסיסטולי או הדיאסטולי יורדים לפי ההגדרה שצוינה מעלה - ניתן לסכם שהתופעה קיימת אצל אותו מטופל.

התסמינים של ירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם כוללים;

סחרחורת בעמידה

חולשה בעמידה

תחושה של עילפון מתקרב בעמידה

טשטוש בעמידה
תחושת מלאות בראש בזמן עמידה

מדוע קיימת ירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם במטופלים הסובלים ממחלת פרקינסון?

כאמור לחץ הדם של כולנו משתנה בכל עת. זאת תופעה נורמלית. באופן נורמלי, במעבר משכיבה לעמידה, כלי הדם מתכווצים. במטרה של כיווץ זה, הינה משלוח של דם מהרגליים לכיוון הלב והראש. בנוסף, גם באופן נורמלי, הדופק עולה במעבר לעמידה. מנגנון ויסות נורמלי זה שכולל כיווץ כלי דם ועליה בדופק עשויה להיות איטי או לא מלא במטופלים הסובלים ממחלת פרקינסון. לכן לחץ הדם עשויה לרדת פתאום בעמידה בצורה של ירידה אורטוסטאטית. 


מדוע מנגנון טבעי של איזון לחץ הדם במעבר לעמידה איננו תקין במטופלים עם מחלת פרקינסון?

קיימות מספר סיבות, המחלה עצמה עשוי לפגוע במנגנון זה. הסיבה השכיחה הינה השפעת התרופות. גם לבדופא [דופיקר, סימנט, לבופור, סטלבו] וגם תרופות אחרות מקבוצת דופאמין אגוניסט [תרופות שמפעילות את קולטני דופאמין, רקויפ, רופינירול, סיפרול, פרמיפקסול] עשויות לגרום לפגיעה במנגנון של ויסות לחץ הדם בעמידה.

האם רק תרופות לטיפול במחלת פרקינסון גורמות לשינוי בלחץ הדם בעמידה? האם קיימות תרופות נוספות הגורמות לירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם?

תרופות רבות אחרות אשר ניתנות למטרה טיפול במחלות אחרות יכולות גם לפגוע במנגנון הוויסות של לחץ הדם. תרופות אלו כוללות תרופות לטיפול ביתר לחץ דם. תרופות נוגדות דיכאון, תרופות המטפלות בערמונית - פרוסטטה מוגדלת, תרופות לטיפול באין אונות.

לעתים מטופל עם מחלת פרקינסון אשר סובל גם מיתר לחץ דם, מדיכאון ומפרוסטטה מוגדלת מקבל שילוב של תרופות אשר כל אחת מהן וכולן יחד עשויות לגרום לירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם.

האם רק תרופות גורמות לירידה אורטוסטאטית? האם יש מצבים בריאותיים נוספים שיגרמו לכך?

סיבות נוספות כוללות סכרת, מחלת לב, חוסר שתייה, התייבשות וחום.


האם ניתן למנוע ירידה אורטוסטאטית בלחץ הדם?

קיים צורך במודעות והכרת התסמינים שפורטו לעיל. ברגע שמכירים את התופעה ומזהים אותה ניתן למנוע אותה או לפחות להקטין את סיכוי הופעתה.

מה לעשות?

לשתות

לזכור חום בגוף או בסיבה [לא חסר לנו בארץ] יגרמו להחמרת התופעה

לשתות יותר אם יש לך חום או אם חם בחוץ

לדווח לרופא המטפל על קיום התופעה

הרופא יבדוק את התרופות שלך שוב

יתכן ותרופות לא מתאימות לך כעת או קיימת התנגשות בין תרופתית

יתכן והמינונים לא מתאימים כעת

תמיד לחכות כמה שניות לפני שקמים מישיבה או שכיבה

הכרה של מצבים שעשויים להחמיר;

חום הגוף

חום בחוץ

חוסר שתייה

עמידה ממושכת

שתיית אלכוהול 

עמידה פתאומית

האם קיים טיפול?

הטיפול חייב להיות בייעוץ עם רופא המטפל

אין להפסיק תרופות או לשנות את המינונים בלי ייעוץ רפואי, הפסקה או שינוי ללא יעוץ יכולים לגרום לעליית לחץ דם או תופעות מסוכנות אחרות.

לעתים ניתן למנוע את הירידה האורטוסטאטית על ידי גרביים אלסטיות.

קיימים גם טיפולים תרופתיים. תמיד קיים צורך בייעוץ של הרופא. בבדיקה של הטיפול הקיים. המינונים בין תרופות לפני חשיבה על מתן טיפול נוסף.

המלצות;

לשתות

לדווח אם יש סחרחורת או חולשה בעמידה לעומת ישיבה

להימנע מאלכוהול

מודעות לחום

במידה וקיים רצון לעמוד הרבה יש לחשוב שצריך לשתות לפני כן

ביציאה מהמיטה לפתוח את השמיכה ולקרר כמה שניות את הרגליים, להוריד רגליים ולהזיז את הרגליים בישיבה כ- 30 שניות לפני שעוברים לעמידה.

לעבור לאט משכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה

מקווים שמודעות ושימוש בשיטות מניעה יעזרו לשפר את איכות החיים ביום יום.

פרופסור רבקה אינזלברג

מומחית נוירולוגיה, מחלת פרקינסון והפרעות תנועה

www.inzelberg-neuro.com 

דיכאון במחלת פרקינסון - החולה ומשפחתו

מאת; ד"ר משה הוברמן, מנהל המרכז להפרעות תנועה וזיכרון, בית חולים מאיר

                                       חלק ב

הטיפול בדיכאון בחולי פרקינסון

הדיכאון במחלת פרקינסון משקף, קרוב לוודאי, מערכת מורכבת של אינטראקציות בין התגובה הנפשית למחלה ולסיבוכיה, לבין שינויים ניורוכימיים הקורים עקב המחלה, הכוללים רמות נמוכות של ניורוטרנסמיטורים כסרוטונין ונוראדרינלין, ושינויים ביוכימיים ראשונים של המחלה כרמות דופמין נמוכות.

עקב ההשפעה הניכרת של הדיכאון על איכות החיים, למצב הנפשי השפעה גם על ההתנהגות. הריכוז, הזיכרון והחשיבה. הגישה המקובלת כיום היא מתן טיפול תרופתי מוקדם.

טיפול פסיכותרפי

טיפול נפשי פסכיותרפי יהיה יעיל להתמודדות בעיקר בדיכאון אקסוגני, הנובע מהצורך להתמודד עם המודעות למחלה ועם השינויים והמשברים באורח החיים שהינה גורמת, הטיפול הנפשי יהיה חיוני לראשונה בזמן אבחנת המחלה, כאשר החולה יאלץ להתמודד עם האבחנה.

בשלב זה, תמיכה ויעוץ הן פסיכולוגי מקצועי והן חברתי משפחתי, הינם בעלי ערך לא ישוער, ובדרך כלל יספיקו לפתירת הבעיה. עבודות שבוצעו מצביעות על כך, שיעוץ פסיכולוגי ומשפחתי תומך יכול להשפיע בקלות על המצב הנפשי והדיכאון בחולי פרקינסון. גם במצבים בהם יש להיעזר בטיפול תרופתי קיימת חשיבות רבה לתוספת טיפול נפשי תומך, הדרכה ופסיכוטרפיה לחולה, לבן זוגו ומשפחתו.

טיפול פרמקולוגי תרופתי

הדיכאון במחלת הפרקינסון מגיב לטיפול תרופתי. הטיפול שהיה מקובל בעבר בתכשירים נוגדי דיכאון טריציקליים [TCA-Tricyclic antidepressants[ הוכיחו את יעילותו בעבודות מבוקרות רבות.

תכשירים טריציקליים מוכרים בארץ כוללים [שמות מסחריים] אלטרול-ELATROL גילקס GILEX, טופרניל - TOFRANIL, אנפרניל - ANAFANIL, מרוניל - MARONIL.

היתרון של התכשירים הטריצקליים הוא האפקט האנטיכולינרי שלהם, שעוזר במידה מסוימת לתסמונת הפרקינסונית, בעיקר רעד ונוקשות ולעיתים גם בייבוש הפה. אך מצד שני המגבלה הינה תופעות הלוואי המרובות, בעיקר לאוכלוסייה בגיל המבוגר ולאוכלוסייה הסובלת מהפרעות זיכרון. תופעות לוואי אלו כוללים; עצירות, עצירת שתן לעיתים בגברים הפרעות זיכרון, מצבי בלבול ותופעות פסיכוטיות.

עקב תופעות הלוואי המרובות של התכשירים הטריציקליים, התרופות המקובלות כיום לשימוש בדיכאון בחולי פרקינסוןהינם מעכבי הספיגה של
הנוירוטרנסמיטור סרטונין ] SSRls Selective Serotonin Reuptake Inhibitors[

תכשירים מעכבי ספיגת סרטונין - SSRI מקובלים בארץ [שמות מסחריים] כוללים;

פרוזק, פריסמה                              PROZAC, PRIZMA

ציפרהמיל, רסיטל                           CIPRAMIL, RECITAL

לוסטרול, סרנדה, סרטלין                   LUSTRAL, SERENADA
                                                      SERTALINE
סרוקסט, פקסט                                  SEROXAT, PAXXET

פבוקסיל                                             FAVOXIL

טרזודיל                                              TRAZODIL

למרות שלא הוכחה יעילות גדולה יותר לטיפול בדיכאון לתכשירים אלו על פני התכשירים הטריצקליים, יש להם הרבה פחות תופעות לוואי ויעילות גדוליה יותר במצבי חרדה, לתכשירי ה-SSRls יש אפקט מעורר ואנרגטי, אפקט זה שהינו רצוי בחולים האפטיים יכול להיות בלתי רצוי בחולים שבהם הדיכאון מלווה באי שקט ואגיטציה, שיקול, שכמובן יילקח בחשבון בבחירת הטיפול.

קבוצות חדשות של תרופות נוגדות דיכאון המקובלות כיום כוללות מעכבי ספיגה משולבים של הניורוטרנסמיטורים סרוטונין ונויראדרניל SNRI - NORADRENALINE REUPTAKE INHIBITORS.

תכשירים משולבים מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראדרינלין - SNRI מוכרים בארץ [שמות מסחריים כוללים; 

אפקסור, ויאפקס, ונלה           EFEXOR, VIEPAX' VENLA

מירו, רמרון                           MIRO, REMERON

סימבלטה, דולוקסטין                CYMBALTA, DULOXETINE

אדרונקס [ספיגת נוראדרין בלבד]   EDRONAX


מחקרים קליניים בתכשירים אלו בחולי פרקינסון דיכאוניים מצביעים על יעילותם. עקב השפעה על הנויטרנסמיטורים שונים ניתן לשקול לפי הצורך הקליני החלפה בין 2 קבוצות התכשירים SNRI-SSRI.

קיימים גם תכשירים נוגדי דיכאון הפועלים במנגנונים שונים מהתכשירים שפורטו כולל תכשירים טבעיים והם ניתנים לפי שיקולי הרופא המטפל - כגון בונסרין - BONSERIN רמוטיב REMOTIVE .

בניגוד להשפעת תרופות בדרך כלל שהינה השפעה מיידית לאחר לקיחת התרופות כגון בתכשירים נוגדי כאב, הרגעה ונוגדי חרדה. השפעת התכשירים נוגדי הדיכאון הינה רק לאחר תקופה ממושכת של מספר שבועות בנטילה סדירה יום יומית. רק לאחר נטילה סדירה של תרופות למשך כחודש ניתן להעריך את מידת ההשפעה או חוסר ההשפעה.

לסיכום

הדיכאון במחלת פרקינסון הינו תופעה ברת טיפול.

מודעות המשפחה, הרופא המטפל והחולה לתופעה ולתופעות החרדה הנלווית תכופות, יאפשרו טיפול מתאים וישפרו את איכות החיים, הן הנפשית וכן הגופנית של החולה.

דיכאון במחלת פרקינסון - החולה ומשפחתו

מאת ד"ר משה הוברמן, מנהל המרכז להפרעות תנועה וזכרון, בית חולים מאיר


                              חלק א.



מחלת פרקינסון היא מחלה ניורולוגית ניוונית - כרונית הפוגעת בראש ובראשונה במערכת המוטורית וביכולת הבקרה והתנועה של החולה. הרופאים ובעקבותהם גם החולים נוטים להתרכז בעיקר בסימנים הפיזיים החיצוניים של המחלה, אך למחלה קיימים גם צדדים לא מוטוריים, אמוציונליים ופסיכולוגים הכוללים {depression}  חרדה {anxiety} הרגשת תשישות ועייפות {fatigue{ הלוצינציות, מחשבות שווא, פסיכוזות, הפרעות שכליות {קוגניטיביות}  והפרעות שינה.

סימפטומים אלו משפיעים לעיתים על הרגשת החולה, איכות החיים שלו ועל יכולתו של הפרט לנהל חיים תקינים יותר מהסימפטומים המוטוריים, וזאת בנוסף להשפעה העקיפה על התפקוד המוטורי ועל סימפטומים כמו רעד, תנועתיות ומצב חוסר תנועה {OFF}.

בסקר בינלאומי שבוצע באירופה על קבוצה גדולה של חולים, דיווחו 78%,

שדיכאון או תחושת אומללות משפיעים על חייהם. 92% דיווחו על תחושת עייפות במשך היום המשפיעה על פעילותם, 64% מתקשים להירדם 76% מתקשים בזיכרון דברים,  עובדות המשפיעות על מהלך חייהם.

התופעות הנפשיות יכולות להופיע הן כביטוי ראשוני של המחלה, הן כתגובה לנכות ולמוגבלות המוטורית והגופנית ולחשש מפני המחלה, והן כסיבוך של הטיפול התרופתי.

בסקירה זו אתרכז בתופעות הדיכאון.

                          

                               דיכאון

דיכאון הינו אחת הבעיות הנפשיות השכיחות ביותר במחלת פרקינסון, עם שכיחות המוערכת בכ-30% - 40% מהחולים.

מלבד הפגיעה במצב הרוח עצמו דיכאון יכול להחמיר הן את התפקוד המוטורי והן את התפקוד הקוגניטיבי {השכלי}. 

אופי התסמונת הדיכאונית

הנחת רוב החוקרים כיום הינה, שהדיכאון במחלת פרקינסון הוא דיכאון אנדוגני-ראשוני, כחלק ממחלה.

הדיכאון האנדוגני אינו מהווה תגובה למחלה ממנו סובל החולה. ואינו תלוי במשך המחלה, בחומרתה, ביכולת התפקודית של החולה או ביעילות התגובה לטיפול התרופתי במחלה. למעשה, ב-20% מהחולים הדיכאוניים במחלת פרקינסון הופעת הדיכאון מקדימה את תחילת הסימנים המוטוריים של המחלה, והעדות למחלת פרקינסון תופיע רק בשלב מאוחר יותר.

הגורם המשוער לדיכאון אנדוגני במחלת פרקינסון הינו שינויים ביוכימיים ראשונים במוח הכוללים רמות נמוכות של הניורוטרנסמיטורים סרוטונין ונראדרינלין. נוסף לדיכאון האנדוגני הראשוני, החולה הפרקינסוני יכול לסבול מדיכאון אקסוגני-תגובתי להופעת המחלה ולמצבים וסיבוכים הנגרמים בעקבותיה.

תגובה דיכאונית למחלה שכיחה;

א.   במשברים נפשיים, חברתיים או כלכליים משניים למחלה כמו; אבדן מקום עבודה, פרישה מוקדמת לפנסיה או ניתוק קשרים חברתיים.

ב.   במצבים בהם קיים חשש מפני התקדמות המחלה בעתיד, מצבים הבולטים יותר בקרב חולים המכירים בן משפחה או חבר שבעקבות מחלת פרקינסון הגיעו לנכות קשה, וחשש להגיע לדרגת מוגבלות דומה.

ג.   במצבים בהם קיימת פגיעה בתדמית העצמית של החולה בעקבות סימפטומים כרעד, חוסר הבעה בפנים-פני מסכה, הפרעות אוטונומיות כהפרעה בתפקוד המיני-אימפוטנציה, או הפרעות במתן שתן כדחיפות או אי נקיטת שתן.

בחלק מהחולים יתכן שילוב של דיכאון אנדוגני-ראשוני מוחמר על ידי דיכאון תגובתי-אקסוגני. אבחנה בין דיכאון ראשוני לדיכאון תגובתי תיתכן בקבלת אנמנזה מכוונת מתאימה. וחשיבותה רבה שכן הגישה הטיפולית והתרופתית והתומכת הפסיכותרפיה תלוי באופי התסמונת הדיכאונית.

הקושי באיבחון דיכאון בחולי פרקינסון

אבחנת התסמונת הדיכאונית בחולה הפרקינסוני הינה קשה בגלל הופעת סימפטומים משותפים בשתי התסמונות. מאפיינים כמיעוט הבעת פנים-היפומימיה, מענה מונוטוני, הליכה כפופה, איטיות תנועתית ומחשבתית, הרגשת עייפות, ליאות {fatigue{ וסימנים וגטטיביים כהפרעות שינה, הינם ביטוי של שתי התסמונות, ולכן בה במידה שהופעת החולה הפרקינסוני והתנהגותו יכולים להיות מפורשים כהופעה דיכאונית, החולה הדיכאוני המתהלך לאט, מדבר באיטיות ללא רגש בקולו, והולך כפוף עם מבט לקרקע כדי להימנע ממבט בעיני אנשים, יכול לעיתים להיות מאובחן כסובל ממחלת פרקינסון.

עקב קושי אבחנתי זה ושכיחות התסמונת הדיכאונית במחלת פרקינסון, על הרופא המטפל לקבל אינפורמציה מכוונת הן מהחולה והן ממשפחתו, או להעביר שאלונים מכוונים לאבחון דיכאון.

הכרות ממושכת ויחסים טובים בין החולה לרופא מאפשרים, הן הכרות טובה של שינויים המוטוריים והן פתיחות ומודעות לרגשותיו ואיבחון של התסמונת הדיכאונית כשהיא קורת, בה במידה שרצוי לא להזניח ולטפל בחולה הסובל מדיכאון, יש להתחשב בקיום מצבים חולפים של אכזבה, בדידות או עצבות, שאין להתייחס אליהם כאל מצבי דיכאון.

מאפיינים קליניים של דיכאון אצל חולי פרקינסון

התמונה הקלינית של התסמונת הדיכאונית בחולה הפרקינסיוני כוללת רגשות כמו; דכדוך ועצב הבאים והולכים, הרגשת ייאוש, דאגה וחוסר תקווה, חוסר יזמה וחוסר הערכה עצמית. מצב חרדה {anxiety{ והתקפי חרדה {panic attacks{ הינן תופעות שכיחות. מחשבות של רגשי אשמה {guilt{ לא קיימות בדרך כלל. מחשבות של חוסר טעם בחיים שכיחות, ולעיתים גם מחשבות אבדניות קיימות אך ללא ניסיונות של פגיעה עצמית או התאבדות.

כמו באוכלוסיה רגילה יתכנו תת קבוצות שונות של תסמונת דיכאוניות, כמו מצבי רוח ירודים {thymic mood disorder{'  דיכאון קל, דיכאון חרדתי, ועד דיכאון קשה {major depression{. ההערכה היא שכמחצית מהחולים הדיכאוניים סובלים מתמונה קלינית של מצב רוח ירוד {thymic mood disorder{  וכמחצית סובלים מדיכאון מלא.

שכיחות גבוהה של התסמונת הדיכאונית קיימת בשני שלבים של המחלה; שלב התחלתי של המחלה, כנראה גם עקב הקושי ההסתגלות למחלת פרקינסון, לכותרת של חולה פרקינסיוני ולאחר מכן בשלבי המחלה המתקדמים הגורמים למוגבלות מוטורי קשה.

במרבית המקרים מאפייני הדיכאון במחלת פרקינסון קלים יותר מאשר בדיכאון ראשוני קשה. בניגוד לתסמונת דיכאונית ראשונית, מצב הרוח הדיכאוניים אינם קבועים ונמשכים מחלק השעה ועד מספר שעות, הרגשת הייאוש והעצבות יכולה להופיע בכל שעות היממה ולא יותר בשעות הבוקר כבדיכאון ראשוני. תופעות סומטיות כחוסר תאבון, ובתסמונת קלה גם הפרעות שינה אינן שכיחות.

התסמונת הדיכאונית הגורמת להפרעות קשב וריכוז יכולה להתבטא גם בירידת בתיפקודים שכליים - קוגניטיביים המפורשים כדמנציה ראשונית כאשר מדובר למעשה בתסמונת על רקע נפשי - פסאודודמנציה {pseudo-demntia{  הפגיעה הקוגניטיבית המשנית לדיכאון חולפת במקביל לטיפול וריפוי הדיכאון.

תסמונת האפטיות, הפסיביות, התשישות וחוסר האנרגיה 

{Anergy, Anhedonia, Apathy, Passivity{  

חלק מחולי פרקינסון סובלים מהרגשה של עייפות ותשישות קבועים.
חוסר מרץ ואנרגיה, חוסר יכולת לחוות או להרגיש הנאה ותענוג שבעבר הסבו להם הנאה, וכן אפטיות ופסיביות, למרות שתסמינים אלו מתאימים לתסמונת דיכאון, מדובר קרוב לודאי בתסמונת שונה מדיכאון ומנגנון שונה מדיכאון. החולים שוללים הרגשת דיכאון ואף אינם סובלים מתסמינים אופייניים לדיכאון כמו ייאוש, קדרות, עצבות, חוסר תקווה, חרטה וצער ולא נצפים מצבי רוח חרדה. יתרה מזאת, החולים אף מדווחים על נוחות ושקט פנימי במצב זה. תסמונת זו גם אינה מגיבה בדרך כלל לטיפול תרופתי מקובל לדיכאון.

האפתיות וחוסר היזמה של החולה מטרידה את בני המשפחה הקרובים וגורמת לעיתים לתסכול וכעס. חוסר הקבלה של העובדה שאדם שהיה חברתי, בעל מרץ ויוזמה, מתכנס כיום בעצמו ומרגיש נוח במצב זה.
השאלה המתעוררת שהתשובה לה אינה ברורה הינה האם לסייע לחולה בחוסר התפקוד או לתת לחולה להתאמץ בכוחות עצמו גם בפעולות פשוטות וגם במורכבות יותר של יציאה מהבית, מחויבות לעבודה ופעילות גופנית.
בכל מקרה חשוב שבני המשפחה יכירו בעובדה שמדובר בהפרעת התנהגות שבסיסה הראשוני הינו פגיעה אורגנית מוחית ולא פינוק וחוסר רצון.

חברים כותבים


                                  אני עוד ארוץ

                                                  מאת עמליה סייג


המחשבה המשונה הזו הבליחה לה בראשי ככה משום מקום וללא התראה מוקדמת

ישבתי לי במרפסת, שעת בוקר מאד מוקדמת, רק הציפורים ואני נמצאות
בין האדמה לשמיים, אני דיוושתי לי על האופניים במהירות שגורמת לזמן ללכת אחורה מרוב ייאוש, והתבוננתי לי על השמיים שהחלו לקבל את הצבע שהשמש צובעת אותם כל בוקר כשהיא מתעוררת.

ראיתי את העצים מברכים בברכת בוקר טוב את קרני השמש ואת הציפורים הקשקשניות שדווקא הבוקר `עושה להן את זה`

ולפתע שמתי לב לתנועה יוצאת דופן על הכביש המשועמם.

כיוונתי את העיניים שלי שעדיין לא נכנסו לפוקוס לכיוון האירוע הבולט שהסעיר את האוויר המשותק מהלחות שמכבידה עליו, שלא לדבר על החורבן שנגרם לתלתלים המסכנים שלי, ואז ראיתי אותם, בחור ובחורה רצים, פשוט רצים.

והרגליים שלהם מתרוממות להן בקלילות מעל פני האדמה והידיים מתנופפות להן בתאום מושלם עימן וכל הסיפור הזה של ניוטון וכוח המשיכה לא עושה עליהן, על `הקלילות` ועל ה`מתנפנפות`, כל רושם!

ואז היא הופיעה, ככה סתם, אלוהים יודע מאיפה ולמה ומדוע, והיא גרמה לי לומר לעצמי, `אני עוד ארוץ`, והרגשתי הרגשה נפלאה, כזו שגורמת לאדם לחשוב שאין דבר שהוא לא יכול לעשות.

ואפילו האוויר שכרע תחת נטל הלחות המטורפת, נעשה אוורירי וקליל והתלתלים המעוכים שלי התעוררו לחיים ונזכרו שהם אמורים להיות מתולתלים ולא רבוצים חסרי תכלית ומטרה על הקרקפת שלי המזיעה.

והרגליים שלי החלו להסתובב בקצב שגרם לזמן סוף סוף ללכת קדימה והידיים שלי שהיו דבוקות לצידי הגוף בדבק מגע סודי ביותר, המיסו אותו ויצאו לחופשי.

`אני עוד ארוץ`

איזו מחשבה נהדרת ויפה

ואני באמת לא יודעת מאיפה היא צמחה,

אבל היא כנראה הבינה שהגיעה לכתובת המתאימה, מפני שמאז אותו בוקר היא צמודה אלי, ולא מרפה.

וגם אם היא משונה וגם אם המציאות היא לא האג'נדה שלה,

לא איכפת לי, אני `מתה` עליה,

`אני עוד ארוץ`]run[

איזו מחשבה נחמדה!

   שחרור ממצב OFF - קפיאה


נפוצה התופעה בין חולי פרקינסון של הרגשת "OFF", מצב שהשרירים קפואים ללא יכולת לניע את הגפיים בעיקר הרגליים, התופעה מופיעה בעיקר לאחר ישיבה או שכיבה ממושכת.

בכדי לצמצם את הופעת ה"OFF" וכאשר היא מופיעה לצאת ממנה, יש לעשות את הפעולות הבאים;

א. כשיגרה ללא קשר אם הרגשת הקפיאה, לפני קימה מהמיטה, בבוקר לאחר שנת לילה או לאחר מנוחת הצהרים, יש לבצע את הפעולות הבאים;

1. כיפוף ומשיכת ברך לחזה כאשר הרגל השניה ישרה, החלף את הרגלים, כעת כופף ומשיכת שתי הברכיים לכיוון החזה, הנעת כפות הרגלים פלקס ופויינט למשך חצי דקה.

במצב ישיבה על המיטה ולפני עמידה, טפיחות על הירך והשוק במרץ רב.

2. ממצב ישיבה או מצב עמידה כאשר מרגישים קפיאת שרירים, משיכת ברך אחת לכיוון החזה, החלף רגליים תנועות עם כפות הרגליים להנעת שרירי התאומים, טפיחות נמרצות על הירך והשוק , ובעמידה בתחתית הישבן והחיבור בין הרגלים.


להצטרפות לרשימת תפוצה בחינם ziprachel@gmail.com

חברים כותבים


                  התכווצויות של הבהונות

                                      מאת יגאל אבן צור 

   אני סובל מהתופעה כבר מספר שנים וטרם הצלחתי לעלות על הסיבות לתופעה, אם כי נדמה לי שאני מבין היום קצת יותר.

ההתכווצויות שאליה אני מתכוון היא כאשר תשע אצבעות כפות הרגליים מתכווצות כלפי מטה כלומר נסגרות וכף הרגל דומה לכדור פוטבול אמריקאי ואילו הבוהן מתכווצת כלפיי מעלה כאילו רוצה לקרוע את הרווח שבינה לבין אצבע מס. 4.

כל זה גורם לכאבים קשים מאד, מונע הליכה כי אי אפשר לדרוך על כף הרגל, ואז אפשר או לעוף או לזחול או פשוט לשבת בכיסא גלגלים.

באחת ההרצאות שמעתי סברה שזה סיגנל של המוח שמסמן לחולה שאזל מלאי הדופמין ממש SOS ואכן אני נוכחתי שאם הקפדתי על כל הכללים מספר המקרים קטן בהרבה אולם לא לגמרי.

וכי למה? כי ידוע לנו על גורמים שמשפיעים לרעה על התנועה של הלבדופה ואז לא מגיע מספיק חומר מהתרופות אל סטריאטום והחומר השחור, נוצר מחסום באים הכאבים.

ליצרן הדופמין שבמוח לא אכפת בכלל מה הסיבה לחוסר. אין?

הוא צועק, עדיין לא הגיע---הוא מכאיב לנו.

מה הסיבות האפשריות למחסור הל-דופה?

קודם לכל --שכחנו לקחת בזמן---איש איש והזמן שלו את הכדור המספק ל-דופה.

ישירות או בדרך שהיא מחסום-דם-מוח. תהליך זה יכול להיות ארוך. והוא תלוי בעיקר בנו---מה אכלנו? כמה אכלנו? חלבונים צרכנו? ואז הכדור [ דופיקר, סינמט, סטלבו ואחרים] מתעכב בדרכו דרך מערכת כלי הדם אל המוח שבינתיים הגביר את הלחץ בצורת מנת כאב נוספת.

סיבה שגרתית ונפוצה מאד היא העצירות.

במקרה זה הכדור המסכן תקוע בפקק ללא טלפון...ומי יודע כמה זמן דרוש לו כדי להגיע למטרה.

זה פחות או יותר תיאור הבעיה אצלי. לא לשכוח את אלה שמשתמשים במשלשלים למיניהם. במקרים כאלה הכדור שבו אנו מעוניינים יעבור את נקודת הספיגה ויגיע לרקטום בריא ושלם.

יש בוודאי תת סיבות נוספות אבל עקרונית זה הסיפור.

מה אפשר לעשות כטיפול מונע? לא הרבה, הכי חשוב שקוקטייל התרופות יילקח בזמן הנכון, כלומר, כל שלוש או ארבע שעות לפי הרופא או לפי החלטת החולה. אבל בדיוק בזמן! חשוב להשתמש בשעון מעורר שלא יהיו פספוס בעיתוי.

תרגילים;

לעלות במדרגות על הבהונות בלבד כלומר רוב כף הרגל באוויר ורק האצבעות פועלות.

לשים בין האצבעות תחבושת עגולה שעטופה בפלסטרים כמו סיגריה למשך כל הלילה על מנת להרחיב את המרווח שבין האצבעות, אצל רוב החולים הרווח קטן.

לעבור קורס של הרפיה עצמית זה חשוב בזמן התכווצויות, כלומר ללמוד איך שולטים על כל הגוף כולל הבהונות בעזרת !!!פקודה מהמוח וזה לא קל.

לקבל טיפול קבוע אצל רפלקסולוג ידוע שיעסה את הבהונות ואת הירך עד הברך.

ללכת לכוון רפואה משלימה שיודעת איך להקל על התכווצויות רגילות. לשכב על הבטן ולהיכנס למצב שנקרא מנוחה כלומר רגליים מקופלות עליהן הישבן כאשר הציפורניים של הבהונות לכוון הרצפה עם כרית תומכת כי אחרת זה יכאב. אמבטיות חמות עם מלחי ים המלח לא יעזרו רק יקלו מעט למי שיש נגישות לברכה הידרותרפית כדאי לעשות ריצה קלה מאד עוזרת והשענות על הבהונות בלבד.

להניח פיסת בד משהו כמו מגבת מטבח לא עבה על שטיח ולנסות לתפוס אותו בעזרת בהונות.

            פרקינסון; אשכנזים בסיכון גבוה


מחקר מוטציה גנטית שכיחה אצל יהודים אשכנזים מעלה פי שש את הסיכון לחלות בפרקינסון.

מחלה נוירולוגית חשוכת מרפא, בין נשאי המוטציה, מיסד גוגל סרג'י ברין.

מאת מערכת זאפ דוקטורס

שיעור גבוה של מרכיב גנטי נמצא אצל יהודים, החולים בפרקינסון פי שש מאוכלוסיית החולים בעולם, כך לפי מאמר מדעי שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Jana Neurology שמסכם את מסוג הפרעות תנועה ממקור גנטי בקרב היהודים, המאמר נכתב על ידי פרופסור אינזלברג, ד"ר שרון חסין מאוניברסיטת תל אביב ומרכז שיבא יחד עם פרופסור ג'ו גנקוביק מאוניברסיטת יוסטון טקסס, ארצות הברית. המאמר מסכם מידע של כ- 90 מאמרים מדעיים ומטרתו למשוך את תשומת ליבם של הקהילה המדעית למחלות מסוימות שמופיעות בקרב יהודים, ובכך להקל על אבחונם וטיפולם.

הנתון שמספקים צוות החוקרים הנוירולוגים מעורר עניין רב בקהילה המדעית, בשל השוואה לאוכלוסיית העולם, החולה במחלה, שבקרבם רק כ- 5% נושאים גנים עם אותן מוטציות 

מהי מחלת פרקינסון?

מחלת פרקינסון הינה מחלה נוירולוגית [עצבית] וחשוכת מרפא, הנכללת במשפחת המחלות המאופיינות בהפרעת תנועה, מחלה המתחילה לרוב, בעשור השישי לחיים, וביטוייה; רעד, נוקשות בשרירי הגפיים או איטיות בתנועה, לעיתים סימנים כמו אובדן חוש הריח או דיכאון, עלולים להקדים את ההפרעות המוטוריות.

מסיבה לא ידועה, המחלה קשורה גם באובדן תאי מוח, המייצרים דופאמין [מוליך עצבי שחשוב לתפקוד המוח, אולם בעיקר אך לא רק לאזורים האחראים על התנועה].
הטיפול במחלה מבוסס בעיקר על תרופות שמעלות את רמת הדופאמין במוח.

פרופסור אינזלברג מסבירה, יישנן שתי מוטציות שכיחות שאחראיות להתפתחות המחלה, האחת בגן המכונה GBA שנמצאה אצל חולי פרקינסון ממוצא אשכנזי, גן זה מקודד לאנזים מסוים שתפקידו לפרק חומרים מסוימים באופן נורמלי, נשאים של המוטציות בגן GBA נמצאים בסיכון של פי 5 לחלות במחלת פרקינסון יחסית לאנשים של נשאים, אך רק שליש מהנשאים יפתחו מחלת פרקינסון.

האם יש דוגמאות ליהודים אשכנזים מפורסמים שיש להם סיכוי גבוה לחלות בפרקינסון?

לפני כשש שנים, זכה הגן השני LRRK2 לעניין רב במדיה העולמית, כאשר סרג'י ברין מיסד גוגול אז בן 35 פתח בלוג וכתב; יש לי סיכוי גבוה לחלות בפרקינסון.
את העובדה על היותו נשא את הגן השני, גילה ברין באמצעות הסטארט-אפ 23andme שהקימה אשתו, שניתן באמצעותו לעבור בדיקה גנטית.

עוד כתב ברין "עכשיו יש לי את ההזדמנות להתאים את אורח החיים שלי על מנת להקטין את הסיכויים הללו, אני מרגיש בר מזל להיות בעמדה זו, ועשורים רבים עוד לפני על מנת להכין את עצמי לאפשרויות שונות.

מה גורם למוטציה הגנטית? עד כמה קשורה בכך נישואים בין קרובים

הסיבה למחלה אינה ידועה, אולם ההערכה שקיים גם גורם גנטי.

לפני מספר חודשים פורסם בכתב העת Nature Communication מאמר של צוות חוקרים בינלאומיים, שבראשם פרופסור איציק פאר וד"ר שי כרמי מאוניברסיטת קולומביה, שקבע כי מקורם של היהודים האשכנזים של ימנו הוא בדור ההמשך של 350 איש. המחקר התבסס על בדיקת רצפים גנטיים מלאים של 128 יהודים אשכנזים בריאים.

פרופסור רבקה אינזלברג "למרות שנישואי קרובים היו נפוצים גם בקרב יהודים ספרדים, המוטציות המדוברות לגבי מחלת פרקינסון, הן נדירות בקרב ספרדים ותימניים מה שידוע עד כה 25 -30% מחולי הפרקינסון האשכנזים נשאים של מוטציות לעומת רק 5-10% באוכלוסיית הלא יהודיות.

מה משמעות של הנשאות למוטציות? 
אדם שנושא את הגן LRRK2, לא בהכרח יחלה במחלה, אולם הסיכוי שלו לחלות בפרקינסון הינו גבוה יותר [בין 30 -75%] בהשוואה לאנשים שאינם נשאים במקרה של נשיאת של GBA כ- 30% מהנשאים יחלו במחלת פרקינסון.

יש לציין כי הסיכוי לחלות במחלת פרקינסון באוכלוסיה הכללית מעל גיל 65 הינו 1% בלבד.

במשפחה שלי יש חולה פרקינסון, האם עלי לעבור בדיקה גנטית?

מאחר שהמדע טרם הגיע לנקודה בה אפשר למנוע את הופעת המחלה אצל נשאים אין כעת צורך לעבור בדיקה גנטית, המידע על קיום הגן איננו עוזר במניעה.

על פי נתונים סטטיסטים, פעילות גופנית ענפה ושתיית קפה עשויים להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה.

כשיש חשד קליני להופעת המחלה, יש צורך בבדיקה נוירולוגית.

מה ניתן לעשות במקרה של נשאות?

חשוב להקפיד על אורח חיים בריא ופעיל להיות מודע לסימנים, ולזכור שאבחון מוקדם וטיפול מתאים, מאפשר לשפר את מהלך המחלה.

העתיד והתקווה.

התקווה של העולם המדעי מושקעת במחקר שעשוי להביא לטיפולים ספיציפים  המיועדים לתקן תפקוד החלבונים הקשורים לגן המוטנטי, הפגום, דהינו "רפואה אישית" המכוונת טיפול לכל מטופל בהתאם למפת הגנים שלו.

מחקרים רבים מנסים לפתור את התעלומה; מדוע רק חלק מנשאים של מוטציות יחלו במחלת פרקינסון ואחרים יישארו בריאים ורק נשאים כל חייהם. מחקר מכוון לרפואה אישית הופיעה במאמר שפורסם און ליין לפני כמה שבועות בכתב עת המדעי Cell Reports  חוקרים מארגון תאי גזע של ניו יורק, לקחו תאים מהעור של זוג תאומים זהים יהודים אשכנזים, אשר נשאים של המוטציה בגן GBA, אך רק אחד התאומים חולה פרקינסון והשני נשא אך בריא, בתאים שנלקחו מהעור של התאומים עברו תהליך מעבדתי כדי להפוך את התאים לתאי גזע שמסוגלים לייצר דופאמין, אותו חומר שחסר במוח של חולי פרקינסון. החוקרים ראו התאים שנלקחו מהתאום החולה מייצרים פחות דופאמין יחסית לתאום הבריא, לאחר מכן הם הצליחו לשנות את תפקוד הגן GBA  בשיטות הנדסה גנטית ובעזרת תרופות וראו שחל שיפור, התאים החלו לייצר יותר דופאמין, המחקר בוצע בתאים הגדלים במעבדה, טרם עברו לשלב ניסיוני אנושי.

נקווה כי בקרוב , גילוי תרופות יעילות יובילו לריפוי של מחלות של "העם הנבחר"

בעולם חיים מעל 7 מיליון חולי פרקינסון, בישראל מאובחנים מעל 20000 איש במחלה.

פוענח המנגנון העלול לגרום לחולי סכרת ללקות בפרקינסון

מאת אוניברסיטת בן גוריון


ד"ר יפעת מילר מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ביחד עם הדוקטורנט שבקבוצת המחקר שלה, יואב עצמון-רז,הצליחו לפענח את המגנון שיכול לגרום לחולי סכרת לחלות בפרקינסון.

ד"ר מילר חוקרת מזה 3 שנים את הקשר בין מחלת הסוכרת לפרקינסון, על פי מחקרים קליניים, מזה למעלה מ-20 שנה, נמצא הקשר בין הסוכרת למחלות אלו, אך עד כה לא פוענח הקשר ביניהם.

אמילין הוא הורמון שנמצא בתא לבלב ובמצב פתולוגי של מחלת הסוכרת האימילין, יוצר אגרגטים [צבירים] שגורמים למוות של תאי הלבלב ובכך מונעים הפרשה של איסולין. כמו כן האימילין מופרש לדם ומעובר לאזור מסוים במוח, ולאחרונה ד"ר מילר ומיכל ברעם הציגו שאחראי על A-Beta הפפטיד האימילין ובכך גורם למוות של תאי המוח ולהתפתחות של מחלת אלצהיימר.

בעקבות ממצאים אלו, ד"ר מילר ועצמון-רז בחנו את הקשר בין אמיליון לבין החלבון האחראי על מחלת הפרקינסון הנקרא אלפא סינוקלאין, שאף הוא נמצא במוח, הבעיה המרכזית לחקור את הקשר הזה הייתה שהמבנה של חלבון האלפא סינוקלאין אינו ידוע ברמה האטומית, בעזרת כלים חישובים ושיטות חישוביות הצליחו ד"ר מילר ועצמון -רז לפענח את המבנה של המקטע באלפא-סינקלאון האחראי על יצירת האגרגטים.

מדובר במחקר חדש ופורץ דרך, מכיוון, שלראשונה נפתר המבנה ברמה האטומית של מקטע זה הידוע שאחראי למחלת הפרקינסון, בשלב הבא בחנו ד"ר מילר ועצמון-רז את הקשר בין אותו מקטע באלפא-סינוקלואין ומצאו קשרים סינרגטים ביניהם, הם גילו כי הקשר בין האימילין לאותו מקטע מוביל לאגרגטים יציבים שאחראים למוות של תאי מוח ובעקבות כך - למחלת הפרקינסון.

פענוח המבנה של מקטע האלפא- סינוקלאין יוביל למחקרים חדשים העשוי להסביר את מנגנון מחלת הפרקינסון שעד כה לא לחלוטין היה ברור, בנוסף המחקר יאפשר לפתח תרופה להקטנת האגרגטים שגורמים למוות של תאי המוח במחלת הפרקינסון, הבנת הקשר בין אמילין לבין אותו מקטע באלפא סינוקלאין יכולה להוביל למחקרים פורצי דרך שיוכלו לפתח תרופה שתמנע את הקשר אמילין לאותו מקטע באלפא - סינוקלאין ובכך למנוע שחולי סוכרת לא יחלו בפרקינסון.

חברים כותבים
 

קורות חיים  עמליה סייג


                           אני- מי אני בכלל....

עמליה, זהו שמי, השם שנתנו לי אמי ואבי, שהאמינו בערכים של עבודה עברית, של שוויון ושל כבוד לאדם.

הם היו חלוצים חולמי חלומות שרצו ארץ חדשה לבנות. ויחד עם חולמי חלומות נוספים, חלוצים, הם עזבו מולדת ישנה, בית והורים.

הם הקימו במבצע התיישבות וגבורה, "חומה ומגדל" את קיבוץ דפנה, בו נולדתי, בגרתי, ולמדתי על ערכים נצחיים כמו, שוויון, שותפות וכבוד האדם.

12 שנות הלימוד בקיבוץ היו עבורי חוויה מענגת, של חקירה, סקרנות, עניין דמיון ו...הרפתקה, ציונים היו כמעט בגדר "מילה גסה"

למדתי בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת תל אביב ביולוגיה והוראה והשלמתי עם העובדה שתעודות וציונים הם מרכיב משמעותי בתוך חווית הלמידה.

אני נשואה להרצל ואם לשתי בנות, גילת ויעל וסבתא לרווה הקטן, המתוק והחכם.

במהלך עבודתי כמחנכת התמחיתי בתחום השפה, אוריינות עיונית ואסטרטגית למידה וחשיבה.

חינכתי ילדים בכיתות ה' ו' במשך 32 שנים.

אהבתי מאד את עבודתי וראיתי בה אתגר וחשיבות עצומה,

לאחר 32 שנות ותק פרשתי ויצאת לדרך חדשה...

אני אופטימיסטית חסרת תקנה, רואה בדרך כלל את חצי הכוס המלאה, ותומכת נלהבת בפטנט הנפלא של הדחקה ולכן "מעגלת פינות" כשאין ברירה...

אני אוהבת לחלום חלומות ורואה את העולם בעיניים של תמיהה, איך זה שעולם כה יפה נברא...

הדמיון הוא ידידי הסודי, והוא צובע את עולמי בצבעים של תקווה

מתנגנים בתוכי "ניגונים שכוחים, פארות בדמי הם שולחים..."

ובאהבה הם בי מצמיחים, סיפורים, העולים ופורחים.....



ראה בהמשך 2 סיפורים נפלאים ומרגשים, אני עוד ארוץ, ממציאה את עצמי כל יום מחדש....של עמליה סייג

רחל

חברים  כותבים         


    ממציאה את עצמי כל יום מחדש.....

         מאת עמליה סייג                


ממציאה את עצמי כל יום מחדש...כותבת את עצמי על מסך המחשב הלבן, הריק.

מלבישה במילים מחשבות סוערות, מחשבות מנומנמות, וגם כאלו שאיבדו את דרכן.,

מעצבת זיכרונות רדומים ושכוכים, מציירת אותם במילים, ושופכת אותם למסך הלבן שבשקט ממתין.

במילים שבחרתי באהבה, אני מציירת את עצמי כפי שנפשי חלמה..

צובעות את דמותי בצבעי הקשת בענן שציירה החמה, ויוצרת את עצמי כפיה, או כנסיכה באגדה ידועה.

הן מאד גמישות מילותיי הנאמנות, הן פתוחות ורחבות אופקים,

ובעזרתן אני יכולה את כל מאווי להגשים.



בוראת את עצמי כל יום, מחדש, על המסך הריק, המסך הלבן.

מלבישה במילים את עצמי, ובונה לי זהות כרצוני..

יוצרת לי עולם, מקשטת אותו במילים שעוזרות לי לראות את יופיו המדהים

תכול וירוק וזהוב כלבבי, עולם שבאהבה מחבק אותי..



יש לי כוח פלאי, יש לי כוח קסמים

אני ממציאה את עצמי, בעזרת המילים

הן נשפכות בזרם שוטף על המסך הלבן, המסך הריק,

והזרם שוטף לו ללא הפוגה, כל מילה שיוצאת מפנה מקום למילה הבאה.

לא ידעתי אף פעם איזה אוצר טמון בתוכי, עד שהתחלתי לכתוב את עצמי.



יש לי כוח פלאי, יש לי קסם אמיתי,

באותיות אני כותבת מילים ושוזרת מהם שרשרות נפלאות של משפטים

והם שלובים זה בזה כחוט שתי וערב, חזקים ובטוחים.

מאותיות ומילים, אני שוזרת מחרוזות של חיים.

אני כותבת את עצמי על המסך הלבן המסך הריק,

אני שוזרת סביבי מחרוזות של תקווה.

אלוהים, 

כמה קסם טמון במילה הכתובה.

                                                          עצירות

במחלת פרקינסון עצירות היא בעיה רצינית 

הגורמים

תרופות
מיעוט פעילות גופנית
דיאטה דל סיבים
שימוש יתר בחומרים משלשלים

יש לעשות שינויים תזונתיים ואורח חיים כדי לסייע במניעת עצירות

1. פעילות גופנית בעיקר הליכה 

2. לאכול נכון - חוסר סיבים בתזונה גורם להתפתחות עצירות

המזונות עשירים בסיבים ושתיית מים עד 8 כוסות ביום יכול להקל על פעילות המעיים.

מקורות טובים לסיבם תפוחים עם הקליפה, תפוח אדמה, ברוקולי, שעועית ירוקה, מרק אפונה, סלט שעועית.

מוצרים מחיטה מלאה - לחמים, לחמניות, קרקרים, פסטה מלאה

דגנים עשירים בסבים כמו דגני שיבולת שועל וסובין --לבדוק את תווית המזון להבטיח שיש לפחות 4 גרם סיבים תזונתיים למנה קטניות.

לאכול פרי וירקות עם קליפה

אגוזים משמיש, תמרים, תאנים צימוקים, שזיפים מיובשים, אורז חום

הגדלת הסיבים בתזונה יש לעשות בהדרגה בין 6 - 8 שבועות בהדרגה.

עליה פתאומית בסיבים עלולה לגרום להתכווצויות או גזים

נוזלים חמים עוזרים לעיתים קרובות לעורר פעילות מעיים.

לנסות בבוקר על קיבה ריקה 2 כוסות מים חמים עם לימון

יש להימנע משתיית מים אחרי ארוחת ערב כדי למנוע התעוררות בתכיפות בלילה

נסו לחלק את הארוחות למנות קטנות ולאכול 5 - 8 ארוחות ביום 

בעיקר ללעוס טוב את המזון

יש היום מגוון חומרים טבעים אולי אחד החומרים שתנסו יכול להועיל

במידה וכל העצות לא עוזרות חייבים להתייעץ עם רופא או דיאטנית, עצירות גורמת נזק למערכת העיכול

במידה ויש לכם עצות מועילות אנא תגיבו כדי לעזור לחברים