חדשות מהעולם

מאת פיני סוקר


                    תרופות אופיואידים לחולי פרקינסון

חולים במחלת פרקינסון סובלים לעתים מכאבים כרוניים מתישים.

במחקר שנערך בגרמניה מצביע על כך שטיפול המבוסס על אופיואידים ארוך טווח עשוי להיות יעיל ובטוח.

תרופות אופיואידים בני משפחת המורפין (דמוי אופיום) נועדו לדיכוי מערכת העצבים תוך הפחתת יכולת הגוף להגיב לגירויים.

תרופות אופיואידים נחשבות כיעילות ביותר ברפואה המודרנית לטיפול בכאב.

אוקסיקידן -- תרופה לשיכוך כאבים

נארקוטיים -- ממשפחת האופיאטיים, ודומה בפעילותו למורפין, טיפולים בכאבים ממושכים בינוניים עד חזקים.

נלוקסון -- הוא אנטיגוניסט לקולטן לאופיואיטים כגון פתידון, וקודאין.

השילוב של אוקסיקודין ונלוקסון ניתן לטיפול נגד כאבים בדרגה בינוני-קשה.



המאמר המלא באנגלית

http://www.neurologyadvisor.com/movement-disorders/parkinsons-disease-chronic-pain-long-acting-opioid-oxycodone-naloxone/article/448263/


מעוניינים לקבל חומרים ומידע נוסף בפרקינסון באימייל בחינם יכולים לפנות במייל ziprachel@gmail.com  או בטלפון 097431614

מחקר 

מאת חיים איסרוביץ


                   האם המאבק במחלת הפרקינסון עומד בפני פריצת דרך?

ניסוי שערכו חוקרים אמריקאים גילה כי תרופה שנועדה לטפל בלוקמיה סייעה להשיג שיפור בתפקודים של חולי פרקינסון, שחלקם אף הצליחו ללכת ולדבר.

בניסוי שביצעו חוקרים מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון קיבלו 12 חולי פרקינסון מינונים יומיים קטנים של 150 -300 מ"ג של נילוטיניב, תרופה נגד לוקמיה, לאורך שישה חודשים. לפי החוקרים, עשרה מבין החולים הראו תוצאות מרשימות - אחד מהם הצליח לקום מכיסא גלגלים ושלושה החלו לדבר.

"ראינו חולים בשלבים סופיים של המחלה חוזרים לחיים" אמר ד"ר שרבל מוסה, שהוביל את המחקר, "ראינו אנשים מקשים כמו לוח עץ בתחילת המחקר ובסופו הם החלו ללכת, ישבו וכופפו את רגליהם".

מחלת הפרקינסון פוגעת בהדרגה בתפקודם של חלקי המוח וגורמת לרעידות, לתנועה אטית ולהקשחת השרירים. החוקרים ציינו כי הנילוטיניב, שאותה מייצרת חברת נוברטיס, מסייעת לנקות את המוח מחלבונים רעילים.

"למיטב ידיעתי, המחקר מייצג את הפעם הראשונה שבה טיפול תרפי מצליח להפוך - פחות או יותר, תלוי בשלב המחלה - את הירידה הקוגניטיבית והמוטורית של החולים עם הפרעות הפרקים הניוונית האלה". אמר ד"ר פרננדו פגאן מצוות המחקר, שקרא לבצע ניסויים נרחבים יותר כדי לוודא את היעילות האמיתית של התרופה.

פרופ' אלן הופמן, שחלה בפרקינסון לפני 18 שנה, סיפר כי עד הניסוי לא עשה דבר בבית. "כעת אני מרוקן את המחסן שלי, מוציא כלים מהמדיח, ממלא את מכונת הכביסה והמייבש, מסדר את השולחן, אפילו אחראי כשעושים ברביקיו". אמר הופמן שציין שהוא כבר לא נופל, שהדיבור שלו השתפר ומחשבתו צלולה יותר. "אשתי אומרת שזה שינה את החיים לה ולילדים ולנכדים".

תגובתו של ד"ר גלעד יהלום רופא בכיר מתל השומר:

מדובר בתוצאות מעניינות של הטיפול בנילוטיניב בפרקינסון אך צריך להמנע מאופוריה. מדובר בתוצאות ראשוניות ביותר. המחקר טרם פורסם. המחקר המדובר הוא מחקר פתוח. ישנו אפקט פלצבו גדול בחולים נוירולוגים ועד שלא ייעשה מחקר שהחולה לא יידע מה הוא מקבל: תרופת פלצבו (כזו שנראית כתרופה לכל דבר אך אין בה את החומר הפעיל) או תרופה עם החומר הפעיל, לא באמת נדע אם האפקט אמיתי. בינתיים פורסמו 3 -4 מאמרים על השפעת התרופה על חיות. נמצא אפקט מגונן על התאים הדופמינרגים. 

ימים יגידו אם אנחנו בתחילתה של פריצת דרך או שמדובר בעוד תקווה שהתנפצה. בקיצור, חשוב להמשיך לחלום אך להישאר עם הרגליים על הקרקע.

המאמר המלא באנגלית ניתן גם לשמוע 

http://www.npr.org/sections/health-shots/2015/10/17/448323916/can-a-cancer-drug-reverse-parkinsons-disease-and-dementia

                           הודעת אינטק פארמה

חברת אינטק פארמה, חברת ביו-פרמצבטיקה בשלב הניסויים הקליניים, העוסקת בהשבחת תרופות על בסיס טכנולוגית גלולת האקורדיון, הודיעה על תוצאות ניסוי שערכה עם תכשיר האקורדיון לבודופה, עם הפורמולציה אשר תשמש בניסוי הפאזה השלישית. הניסוי בחן השפעת הרכבי מזון שונים על רמות תרופות הלבודופה בדם. תוצאות הניסוי הראו כי הרמות בדם, של תרופות הקרבידופה והליבודופה היו דומות, ללא הבדלים סטטיסטים בכל הפרמטרים שנבדקו כאשר תכשיר האקורדיון ניתן עם הרכבי מזון שונים. תוצאות הניסוי מצביעות על כך כי הטיפול באמצעות אקורדיון הלבודופה המיועד למתן פעמיים או שלוש פעמים ביום ביחד עם מזון אינו תלוי בהרכב המזון.

"אנו מרוצים מאד לנוכח תוצאות הניסוי" ציין זאב וייס מנכ"ל אינטק פארמה, "התוצאות תואמות את ניסיוננו במסגרת ניסוי הפאזה השנייה שביצענו, בהם הוכח תכשיר האקורדיון יעילות ובטיחות משופרים בהשוואה לטיפול הלבודופה הקיים היום, ללא צורך בהנחיות מיוחדות לגבי הרכב המזון. לעובדה זו חשיבות גדולה מבחינת נוחות השימוש למטופלים והקפדה על משטר הטיפול הנכון לאורך זמן.

אודות אינטק פארמה

אינטק פארמה טכנולוגיה מוגנת פטנט המאריכה את משך הספיגה של תרופות הנספגות בעיקר בחלק העליון של המעי על ידי השהייתן בקיבה לפרקי זמן ארוכים, מערכת הנשא הייחודית שפיתחה החברה - גלולת האקורדיון, עשויה מפולימרים סינטטיים ומקופלת לתוך קפסולה סטנדרטית. לאחר הגעת הקפסולה לקיבה נפרש אקורדיון ושאר בקיבה למשך פרק זמן ארוך משמעותית והזמן שבו שוהות בקיבה טבליות וקפסולות אחרות. התרופה משתחררת באופן רציף ומבוקר בקיבה ומשם אל חלון הספיגה בחלקו העליון של המעי. לחברה שני מוצרים בשלב קליני מתקדם. גלילה אקורדיון - לבודופה, לטיפול במחלת פרקינסון בחולי פרקינסון מתקדמים וגלולת אקורדיון זלפלון AP - ZP לטיפול בהפרעות שינה.

חדשות מהעולם

מאת פיני סוקר



                                מוסיקה כתרופה למוח

במאמר שהתפרסם ב-25 לספט' באתר של מייקל ג'יי פוקס, מצוטט ראיון עם מוסיקאים  הסובלים מדמנציה ומפרקינסון. לדבריהם, מוסיקה היא עוצמתית ומניעה אותם בהיבט הפיזי והנפשי, מעלה את הערכה העצמית ומחזירה אותם לעברם (היותם בקו הבריאות).

קצב המוסיקה משפיע על המוח, חוקרים צפו בשינויים במוח המתרחשת בעת האזנה למוסיקה, החוויה הרגשית ממריצה את שחרור הדופמין, החומר הכימי במוח שחסר לחולי פרקינסון.

יש לציין, שלאנשים עם הכשרה מוסיקלית יש זיכרון טוב, יכולת טובה בפתרון בעיות תכנון ובארגון.

בעת השמעת מוסיקה, אזורים שונים של המוח מופעלים, דבר שמוביל גם לגידול בהיקף הפעולות כפיס המוח ( מבנה המוח ממלא תפקיד חשוב בתקשורת של מערכת העצבים) הגשר המחבר בין צדי המוח.

השמעת מוסיקה היא משימה מסובכת שעוסקת באזורים שונים במוח בו זמנית כמו תנועות מוטוריות עדינות, מערכת חושית לתפעול כלי הנגינה, עיבוד מיידי של אלמנטים חזותיים ושמעתיים, דיוק מתמטי וקצב פנימי לשמירת על ביצוע הקצב. תאום עם נגנים אחרים ופרשנות רגשית של הקול והצליל.

היתרונות בהשמעת המוסיקה, משפרת את ביצוע תרגילי גוף ונפש, מספקת אינטראקציה חברתית, תורמת לשיפור הזיכרון ושליטה טובה יותר בטון ובשטף הדיבור.


מוסיקה זה דבר קסום

הראיון המלא באנגלית

https://www.michaeljfox.org/foundation/news-detail.php?music-as-medicine-for-the-mind

מחקר ישראלי


חוקרים ישראלים: שיעור גבוה מהממוצע של פרקינסון בישובים חקלאים בנגב.

לדברי החוקרים שיעור חולי הפרקינסון ביישובים חקלאים יהודים בנגב בעלי שטחי עיבוד גדולים גבוה ב- 54% מהממוצע באזור, שיעור החולים ביישובים עם שטחי עיבוד מצומצם גבוה ב- 37%, הערכה: הסיבה היא חומרי ההדברה והקרבה של השדות לבתי מגורים.

חוקרים ישראלים איתרו שכיחות גבוהה מהממוצע של חולי פרקינסון בקרב תושבי הישובים היהודים בנגב, לדברי צוות החוקרים - מהמחלקה הנוירולוגית בבית החולים סורוקה, ואוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ובשיתוף בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל - אביב -- הסיבה לכך היא שילוב של גורמים סביבתיים ואתניים, יחד עם קרבה לשטחים חקלאים מעובדים שבהם נעשה שימוש רב בחומרי ההדברה. הצוות אותו הוביל ד"ר גל איפרגן מנהל המחלקה הנוירולוגית וסגן מנהל בית החולים "סורוקה" פרסם את תוצאות המחקר בכתב Parkinson's Disease הפועל במתכונת open access  וביקורת עמיתים.

על פי נתונים שהצטברו בין השנים 2001 - 2012 זיהה צוות המחקר 3792 מקרי פרקינסון באוכלוסיית הנגב ועוטף עזה, על סמך מסד הנתונים של "שירותי בריאות כללית" ש 70% מתושבי הנגב מבוטחים בה. החולים היו תושבי 139 ישובים באזור כולל 14 הערים היהודיות, 114 הישובים חקלאים והיתר מהפזורה הבדואית.

58.8% מאוכלוסיית המחקר (2231 מקרים) אובחנה בוודאות כחולי פרקינסון, והיתר הוגדר כמקרי פרקינסון בסבירות או כמקרים אפשריים. הגיל החיצוני היה 73.6 כאשר 51.7% היו גברים.

החוקרים הסבירו כי קיים שיעור תחלואה גבוה יותר מהצפוי, גם בהשוואה לנתונים קודמים בקרב תושבי הישובים החקלאים והכפרים לעומת כלל הישובים הבדואים. החוקרים העריכו, כי הסיבה לכך היא שטחי עיבוד חקלאי, הקרבה של השדות לאזורי מגורם וגם גודלם של השטחים המעובדים הללו, שתורמים לסיכון פרקינסון.

ד"ר איפרגן אמר בהקשר למחקר כי הממצאים מדאיגים והשכיחות הגבוהה ביותר של מקרי פרקינסון נמצאה בעיקר עוטף עזה לדבריו, בישובים שבהם מעט שדות מעובדים שיעור החולים גבוהה ב- 37% מהממוצע בנגב. ואלו שבהם שדות מעובדים רבים וגם קרבה רבה לאזור המגורים - העליה היא 54% מעל הממוצע האזורי.

חדשות מעולם


מאת פיני סוקר


                                    מיקוד תאי מוח

חוקרים מקולג' אימפריאל בלונדון ואוניברסיטת ניוקאסל מאמינים שמצאו דרך חדשה למקד תאי מוח המושפעות מפרקינסון.

הטכניקה חדשה יחסית ואינה פולשנית עבדה כדי לשפר את הסימפטומים של המחלה אצל עכברים.

מחלת הפרקינסון ככל שמתקדמת גורמות לבעיות בתנועה, יציבות ושיווי משקל מצב המחייב נטילת תרופות שלהן תופעות לוואי חמורות. לאחר חמש שנים התרופות בחלקן איבדו את השפעתן ואינן יעילות.

טיפול אחר הנקרא DBS גירוי מוח, מעורר תאי עצב במוח. בטיפול פולשני יש תוצאות מעורבות, כאשר חלק מהמטופלים חווה שיפור מסוים, ואצל מטופלים אחרים הטיפול לא עזר בכלל, ואף היו מקרים של הידרדרות במצב. הסיבה המשוערת לכך, אי דיוק בטיפול הגירוי מתפרס ומשפיע על כל סוגי תאי העצב ולא רק על תאים המיועדים.

מחקרים נוספים נערכים ונבחנים חלופות פחות פולשניות ויותר מדויקות.

המאמר המלא באנגלית

http://www.epda.eu.com/en/news/09-23-imperialcolllondon/?utm_source=dlvr.it&utm_medium=facebook