תרגול טלטול ידיים לשיפור הליכה אצל חולי פרקינסון
מאת יובל לויתן פיזיותרפיסט מתמחה בשיקום נוירולוגי
אחד הליקויים המוטוריים השכיחים על ידי חולי פרקינסון היא טלטול ידיים מופחת בהליכה [חד צדדי או דו צדדי] ליקוי אותו נוטים לקשור פעמים רבות לאיטיות בתנועה [ברדיקינזיה] ולנוקשות השרירים [ריגודיות] עד כה היו ניסיונות מועטים לבחון את השינויים בתנועות הידיים בקרב חולי פרקינסון במהלך הליכה, בשנת 2010 פרסמו החוקרים Lewek etal מאוניברסיטת צפון קרולינה מחקר בכתב העת Galit & Posture אשר מצא א-סימטריה גדולה יותר של אמפליטודת תנועות הידיים אצל חולי פרקינסון בהשוואה לנבדקים בריאים, במדידה שנערכה בעת ביצוע צעד בודד במעבדת הליכה, מחקר זה טרם ענה אמנם על השאלה האם א-סימטריה בטלטול הידיים נובעת משינויים א- סימטריים בנוקשות או באיטיות התנועה של הגפיים,מכשול מרכזי בסנכרון בין תנועות הידיים במהלך ההליכה או ייתכן משילוב של גורמים אלו, בעבר אף נמצא כי טלטול הידיים מופחת בהליכה בפרקינסון קשור לסיכון גבוה יותר לנפילות, ייתכן בשל פגיעה במנגנונים של שיווי משקל.
מחקר שפורסם ב- 2012 Galt & Posture, ניסה לבחון שאלות אלו באמצעות השוואה של תנועות הידיים בין חולי פרקינסון לבין נבדקים בריאים במהלך מבחני הליכה ארוכים, חוקרים מאוניברסיטת פנסלבניה בדקו את התוצאה הזוויתית של אמות הידיים בהליכה, באמצעות מדי תאוצה אשר הולבשו על האמה הימנית והשמאלית של 8 חולי פרקינסון ו 8 נבדקים בריאים תואמי גיל הנבדקים הונחו ללכת בקצב נוח למשך 8 דקות רצופות בתוך מסלול מלבני מרוצף אשר ארך כ- 400 מטר. בסוף ההליכה הועברו הנתונים ממדי התאוצה למחשב ונערך עיבוד של הנתונים. תוצאות המחקר הראו כי לחולי פרקינסון א=סימטריה גדולה יותר וקואורדינציה ירודה יותר של הידיים מאשר לקבוצת הביקורת. בקרב חולי פרקינסון נמצא קשר מובהק בין רמת הא-סימטריה לבין ציון UPDRS מוטורי כללי של הגפיים [המייצג את סכום הציונים לרעד, נוקשות [ברדיקינזיה] בעוד שמידת הקאורדינציה של הגפיים נמצאה קשורה באופן מובהק לתת ציון של הרעד בגפיים.
קואורדינציה דו צדדית של תנועות הגפיים נבדקה בעבר ברגליים של חולי פרקינסון נמצאה קשורה להופעת קיפאון [freezing] בהליכה בשלבים מאוחרים יותר של המחלה. מחקר זה מתאר לראשונה העדר סנכרון או קואורדינציה דו צדדית של טלטול הידיים בהליכה פרקינסיונית. באופן מעניין המחקר מציג קשר חזק בין קואורדינציה לא סימטרית בקרב הבריאים אולם לא בקרב חולי פרקינסון, החוקרים מעריכים כי במידה ומחוללי תנועה מרכזיים שולטים על תנועות הרגליים והידיים ועל א-סימטריה באנשים בריאים, ייתכן והפרעה בתפקודם מוביל לא-סימטריה גדולה יותר ולקואורדינציה מופחת.
החוקרים מציעים כי על פי הממצאים ייתכן וקיימת דטרמיננטיות נוספת בפרקינסון לא-סימטריה בטלטול הידיים, לדוגמה במחקר נמצא קשר בינוני בין א-סימטריה לבין נוקשות\ ברדיקנזיה בצד הפגוע יותר, המציע שעלייה בטונוס השרירים או איטיות ביזימת התנועה יכולים לתרום בצורה לא-סימטריה הנצפית קשר זה, אמנם, לא נמצא מובהק ומחקרי המשך בעלי מדגם יותר יכולים להוסיף מידע משמעותי בתחום זה.
הקשר בין קואורדינציה לבין רעד הוא קשר מעניין אשר יכול להציע שתיאום מופחת בין טלטול ידיים דו צדדי והיווצרות רעד חולקים את אותם מנגנונים מרכזיים, החוקרים מציניים כי הקשר החזק בין קואורדינציה לבין א-סימטריה באנשים בריאים אשר היה חלש בחולי פרקינסון, מציע שלא ניתן לייחס את הקואורדינציה המופחת לרעד בלבד, אלא לשליטה לקויה בתיאום דו צדדי של טלטול הידיים , הוצע בעבר שהפתופיזיולוגיה של רעד פרקינסון שווה מזו של ברדיקינזיה וריגדיות, וגם לצרבלום [המוח הקטן] תפקיד ביצירת הרעד גם כאן אנחנו זקוקים למחקרי המשך שיבחנו את תפקוד הצרבולום בקואורדינציה של תנועות ידיים דו צדדיות.
בטיפולים שלי אני רואה מדי יום כיצד לטלטול הידיים השפעה על ההליכה, אימון של תנועות הידיים, שחירורן, ושילובן בכל התרגילים בפיזיותרפיה יכולים להביא לתוצאות משמעותיות באיכות ההליכה אצל חולי פרקינסון. באמצעות אימון תנועות הידיים ניתן להשפיע על אורך הצעדים, קצב הצעדים ומהירות ההליכה, במהלך טיפולי הפיזיותרפיה ניתן לשפר את טלטול הידיים דרך תנועות ידיים גדולות ומהירות אשר יפחיתו את הנוקשות והאיטיות בתנועה, וחשוב לשים דגש רב על תיאום בין תנועות הידיים והרגליים כדי לשפר את הקואורדינציה בין המערכות, לפי מחקרים שהצגתי כאן, ניתן להבין כמה אימון של תנועות הידיים צריך להתמקד כסנכרון התנועות כדי להפחית א-סימטריה ולשפר את הקואורדינציה של תנועות הגוף בהליכה .
אני מתרגל עם מטופליי חזרות רבות של תרגילי קואורדינציה במנחים שונים המלמדים כיצד להזיז את הידיים בצורה איכותית ולהפחית א-סימטריה בתנועות הידיים בהליכה או בשאר פעולות היומיום מטופלי מתאמנים כיצד לקחת את שתי הידיים לאותו כיוון ולכיוונים מנוגדים, כיצד לקחת את שתי הרגליים לאותו כיוון ולכיוונים מנוגדים להניע את הרגליים והידיים יחד לכיוונים זהים ולכיוונים מנוגדים [כדי להגיע להליכה רסיפורקלית איכותית, עם תיאום בין יד ורגל נגדית].
לסיום נסו בבית את התרגיל הבא, בעמידה הביאו את רגל שמאל +זרוע ימין מושטת קדימה, רגל ימין +זרוע שמאל מושטת אחורה, לאחר מכן החליפו את הרגליים והזרועות כלומר רגל +זרוע שמאל מושטת קדימה וחוזר חלילה
מאת יובל לויתן פיזיותרפיסט מתמחה בשיקום נוירולוגי
אחד הליקויים המוטוריים השכיחים על ידי חולי פרקינסון היא טלטול ידיים מופחת בהליכה [חד צדדי או דו צדדי] ליקוי אותו נוטים לקשור פעמים רבות לאיטיות בתנועה [ברדיקינזיה] ולנוקשות השרירים [ריגודיות] עד כה היו ניסיונות מועטים לבחון את השינויים בתנועות הידיים בקרב חולי פרקינסון במהלך הליכה, בשנת 2010 פרסמו החוקרים Lewek etal מאוניברסיטת צפון קרולינה מחקר בכתב העת Galit & Posture אשר מצא א-סימטריה גדולה יותר של אמפליטודת תנועות הידיים אצל חולי פרקינסון בהשוואה לנבדקים בריאים, במדידה שנערכה בעת ביצוע צעד בודד במעבדת הליכה, מחקר זה טרם ענה אמנם על השאלה האם א-סימטריה בטלטול הידיים נובעת משינויים א- סימטריים בנוקשות או באיטיות התנועה של הגפיים,מכשול מרכזי בסנכרון בין תנועות הידיים במהלך ההליכה או ייתכן משילוב של גורמים אלו, בעבר אף נמצא כי טלטול הידיים מופחת בהליכה בפרקינסון קשור לסיכון גבוה יותר לנפילות, ייתכן בשל פגיעה במנגנונים של שיווי משקל.
מחקר שפורסם ב- 2012 Galt & Posture, ניסה לבחון שאלות אלו באמצעות השוואה של תנועות הידיים בין חולי פרקינסון לבין נבדקים בריאים במהלך מבחני הליכה ארוכים, חוקרים מאוניברסיטת פנסלבניה בדקו את התוצאה הזוויתית של אמות הידיים בהליכה, באמצעות מדי תאוצה אשר הולבשו על האמה הימנית והשמאלית של 8 חולי פרקינסון ו 8 נבדקים בריאים תואמי גיל הנבדקים הונחו ללכת בקצב נוח למשך 8 דקות רצופות בתוך מסלול מלבני מרוצף אשר ארך כ- 400 מטר. בסוף ההליכה הועברו הנתונים ממדי התאוצה למחשב ונערך עיבוד של הנתונים. תוצאות המחקר הראו כי לחולי פרקינסון א=סימטריה גדולה יותר וקואורדינציה ירודה יותר של הידיים מאשר לקבוצת הביקורת. בקרב חולי פרקינסון נמצא קשר מובהק בין רמת הא-סימטריה לבין ציון UPDRS מוטורי כללי של הגפיים [המייצג את סכום הציונים לרעד, נוקשות [ברדיקינזיה] בעוד שמידת הקאורדינציה של הגפיים נמצאה קשורה באופן מובהק לתת ציון של הרעד בגפיים.
קואורדינציה דו צדדית של תנועות הגפיים נבדקה בעבר ברגליים של חולי פרקינסון נמצאה קשורה להופעת קיפאון [freezing] בהליכה בשלבים מאוחרים יותר של המחלה. מחקר זה מתאר לראשונה העדר סנכרון או קואורדינציה דו צדדית של טלטול הידיים בהליכה פרקינסיונית. באופן מעניין המחקר מציג קשר חזק בין קואורדינציה לא סימטרית בקרב הבריאים אולם לא בקרב חולי פרקינסון, החוקרים מעריכים כי במידה ומחוללי תנועה מרכזיים שולטים על תנועות הרגליים והידיים ועל א-סימטריה באנשים בריאים, ייתכן והפרעה בתפקודם מוביל לא-סימטריה גדולה יותר ולקואורדינציה מופחת.
החוקרים מציעים כי על פי הממצאים ייתכן וקיימת דטרמיננטיות נוספת בפרקינסון לא-סימטריה בטלטול הידיים, לדוגמה במחקר נמצא קשר בינוני בין א-סימטריה לבין נוקשות\ ברדיקנזיה בצד הפגוע יותר, המציע שעלייה בטונוס השרירים או איטיות ביזימת התנועה יכולים לתרום בצורה לא-סימטריה הנצפית קשר זה, אמנם, לא נמצא מובהק ומחקרי המשך בעלי מדגם יותר יכולים להוסיף מידע משמעותי בתחום זה.
הקשר בין קואורדינציה לבין רעד הוא קשר מעניין אשר יכול להציע שתיאום מופחת בין טלטול ידיים דו צדדי והיווצרות רעד חולקים את אותם מנגנונים מרכזיים, החוקרים מציניים כי הקשר החזק בין קואורדינציה לבין א-סימטריה באנשים בריאים אשר היה חלש בחולי פרקינסון, מציע שלא ניתן לייחס את הקואורדינציה המופחת לרעד בלבד, אלא לשליטה לקויה בתיאום דו צדדי של טלטול הידיים , הוצע בעבר שהפתופיזיולוגיה של רעד פרקינסון שווה מזו של ברדיקינזיה וריגדיות, וגם לצרבלום [המוח הקטן] תפקיד ביצירת הרעד גם כאן אנחנו זקוקים למחקרי המשך שיבחנו את תפקוד הצרבולום בקואורדינציה של תנועות ידיים דו צדדיות.
בטיפולים שלי אני רואה מדי יום כיצד לטלטול הידיים השפעה על ההליכה, אימון של תנועות הידיים, שחירורן, ושילובן בכל התרגילים בפיזיותרפיה יכולים להביא לתוצאות משמעותיות באיכות ההליכה אצל חולי פרקינסון. באמצעות אימון תנועות הידיים ניתן להשפיע על אורך הצעדים, קצב הצעדים ומהירות ההליכה, במהלך טיפולי הפיזיותרפיה ניתן לשפר את טלטול הידיים דרך תנועות ידיים גדולות ומהירות אשר יפחיתו את הנוקשות והאיטיות בתנועה, וחשוב לשים דגש רב על תיאום בין תנועות הידיים והרגליים כדי לשפר את הקואורדינציה בין המערכות, לפי מחקרים שהצגתי כאן, ניתן להבין כמה אימון של תנועות הידיים צריך להתמקד כסנכרון התנועות כדי להפחית א-סימטריה ולשפר את הקואורדינציה של תנועות הגוף בהליכה .
אני מתרגל עם מטופליי חזרות רבות של תרגילי קואורדינציה במנחים שונים המלמדים כיצד להזיז את הידיים בצורה איכותית ולהפחית א-סימטריה בתנועות הידיים בהליכה או בשאר פעולות היומיום מטופלי מתאמנים כיצד לקחת את שתי הידיים לאותו כיוון ולכיוונים מנוגדים, כיצד לקחת את שתי הרגליים לאותו כיוון ולכיוונים מנוגדים להניע את הרגליים והידיים יחד לכיוונים זהים ולכיוונים מנוגדים [כדי להגיע להליכה רסיפורקלית איכותית, עם תיאום בין יד ורגל נגדית].
לסיום נסו בבית את התרגיל הבא, בעמידה הביאו את רגל שמאל +זרוע ימין מושטת קדימה, רגל ימין +זרוע שמאל מושטת אחורה, לאחר מכן החליפו את הרגליים והזרועות כלומר רגל +זרוע שמאל מושטת קדימה וחוזר חלילה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה