השילוב בין פיזיותרפיה להידרותרפיה כטיפול בחולי
פרקינסון
יעל שטינפלת בעלת תואר שני בפיזיותרפיה ׁ(MScPT)
דרכים למניעת התקדמות המחלה ושיפור התפקוד היומיומי ואיכות החיים
הקדמה
מחלת הפרקינסון הינה הפרעה נוירולוגית פרוגרסיבית הגורמת למוגבלות על רקע בעיות בתנועה וכמו כן בעיות קוגניטיביות, רגשיות ובעיות בתפקוד האוטונומי, סינדרום פרקינסיוניזם הוא כללי יותר, ב- 70% מהמקרים מחלת הפרקינסון מהווה גורם ראשוני ממקור אידיופטי (שאינו ידוע) בעוד שהפרקינסיוניזם יכול להיות שניוני למצבים כמו טראומה, זיהום, מחלת כלי דם, סמים או רעלנים.
פתופיזיולוגיה
מחלת הפרקינסון נובעת מירידה בכמות נוירוטרנסמיטר (חומר הולכה בין עצבי) בשם דופמין באזור המוח שנקרא הגרעינים הבזאלים, אזור זה משפיע על רכיב מרכזי במוח שנקרא תלמוס אשר בין היתר אחראי על דיכוי התנועה בנוסף, מחסור בדופמין משפיע על מעבר אותות חשמליים בין עצבים, דבר הגורם לשינויים בטונוס השרירים והפחתה בדיכוי רעד.
סימנים קליניים
הסממנים העיקרים של מחלת הפרקינסון הם קושי בהתחלת תנועה, איטיות בתנועה (ברדיקינזיה), רעד במנוחה ונוקשות שרירים (ריגידיות), במידה ומתקיימים שינויים מתוך שלושה סממנים אלו באדם, ניתן לאבחנו כחולה במחלת פרקינסון.
סממני הכרחי לאבחנת פרקינסון הוא ברדיקנזיה אשר מתאפיין בקושי בתנועה רצונית, בעיקר בתחילת תנועה, באיטיות ובתנועות חוזרניות אשר הופכות יותר ויותר איטיות וקטנות, ניתן להבחין בכך על ידי התבוננות בתנועות הפנים והבעתן שנוטות להיות איטיות וחסרות הבעה, או הפחתה בהנפת הידיים בזמן הליכה וכמו הצגת קושי בתנועת הצמדת האגודל לכל אחת מהאצבעות בצורה חוזרנית, נמצא כי חולשת שרירים מקדמת מאד ברדיקינזיה.
ריגידיות הינה התנגדות לתנועה פסיבית של גפה (יד או רגל) ומתאורת על ידי המטופלים כנוקשות, זו יכולה להיות התנגדות קבועה שנקראת ריגידיות מסוג "leat pip" או כזו שיותר מאפיינת את חולי פרקינסון --התנגדות דמוית גלגל שיניים Cogwheel בה השילוב בין הטונוס והרעד המוגברים יוצר עוויתית לאורך כל טווח התנועה.
רעד קיים ב- 70% מחולי הפרקינסון וצורתו הנפוצה ביותר היא כצורת גלגול סיכה בין האגודל והאצבע המורה (Pin Rolling) צורה זו מופיעה במנוחה ופוחתת בזמן התנועה, בתחילת המחלה עשוי סממן זה להופיע בצורה לא סימטרית ביד אחת ולהתקדם אל היד השניה עם התקדמות המחלה.
סימנים נוספים יכולים להיות ליקויי שפה כמו קול מונוטוני או חסר בקצב הדיבור שאותו ניתן לקשר לבעיות בליעה, כאבי שרירים,הפרעות שינה, שינויים קוגניטיביים ודיכאון.
פיזיותרפיה לחולי פרקינסון
ישנה נטייה לטפל ברוב חולי הפרקינסון בטיפול תרופתי בלבד עד למצב בו האופי הפרוגרסיבי של המחלה מתגבר על יעילותן של התרופות. מצד שני, פנייה מוקדמת לקבלת טיפול פיזיותרפיה ועידוד השתתפות בפעילות גופנית קבועה, מונעת סיבוכים כמו חולשת שרירים וירידה בטווחי תנועה עם התקדמות המחלה, ומאפשרת לחולי פרקינסון תפקוד נורמלי למשך יותר זמן ובכך הפחתת הבידוד החברתי.
מחקרים מראים כי פעילות גופנית קבועה משפיעה על אחוזי הישרדות, מאטה את קצב התקדמות המחלה וכן כי רכיבה על אופנים והליכה יכולים לשמר פעילות גופנית נורמלית. מטרות רוב תכניות האימון הן חיזוק, שיפור גמישות, קואורדינציה ושיווי משקל והרפיית הגוף ובכך שיפור התפקוד. תכניות אלו יעילות כאימון פרטני וכמו כן כאימון קבוצתי.
מחקר אחר מראה כי אימונים אירוביים וחיזוק שרירים במסגרת קבוצתית משפרים כוח הרגליים, התנועתיות, שיווי המשקל,הקואורדינציה וכן את הכושר הגופני (סיבולת לב-ריאה) והיכולת התפקודית בקרב חולי פרקינסון. בנוסף המחקר מראה כי לאימון זה ישנה השפעה חיובית של שיפור בתפיסת איכות חיים והתמיכה החברתית.
טכניקות הטיפול במחלת פרקינסון שנמצאו במחקרים עדכניים כיעילות בטיפול חולי פרקינסון הן מוביליזציות, תרגילי חיזוק ושיווי משקל
גישת בובאט (עידוד תנועה על ידי שימוש בתבנית תנועה נורמלית) גישת עידוד תנועה בהתנגדות תבניתית על ידי גירוי תחושתי PNF (proprioceptive Neuromuscular Facilitation) חינוך מחדש לתבנית הליכה נכונה, טכניקת הרגעה, טכניקות נשימה שונות ואסטרטגית שימוש בסימנים שונים-- ויזואליים (כמו סימנים על הרצפה) תחושתיים או וסטיבולריים (שמערבים את שיווי המשקל, כמו נדנוד מצד לצד)
הידרותרפיה לחולי פרקינסון
מחקרים מצאו שהידרותרפיה טיפול במים יכול להועיל מאד לחולי פרקינסון בשיפור שיווי המשקל, ההליכה, התנועתיות והתפקוד בחיי היום יום וכן לשפר את מצבם המנטלי והרגש, הסגולות של המים-ציפה, מערבולותיו ולחץ הידרוסטטי, מייצרים אי יציבות אך עם זאת מגברים את הגירוי התחושתי שמעודד תגובות שיווי משקל בתוך המים וכן משפרים את תגובות היציבה מחוץ למים. הפחתה בנשיאת המשקל במים מעודדת הליכה ותנועה וכן חיזוק שרירים והורדת ריגידיות , הפחד מנפילה נמצא גם הוא נמוך יותר במים דבר התורם לקלות האימון והתנועה במים השונה ניבשה.
גישות נפוצות בהידרותרפיה הן Halliwick שהיא גישה שמתעלת את סגולת המים לחיזוק ושיפור הבטחון במים Bad ragaz שהיא גישה שמשתמשת בהתנגדות לתנועה בתוך המים.
Watso שהיא טכניקה להרגעה ושיפור טווחי תנועה במסגרת טיפולים אלו מתבצעת הליכה במים בכיוונים שונים והחלפת כיווני עמידה ושמירה על שיווי משקל תוך כדי הנעת הגו או ידיים או יצירת מערבולתיות במים, תרגילי חיזוק בעזרת מצופים שונים ותרגילים פונקציונאלים שונים בהתאם לצורכי המטופל.
בשתי שיטות הטיפול - הידרותרפיה ופיזיותרפיה הערכה מתמדת שמתמקדת במטרות המטופל ובמשימותיו הפונקציונליות, חיונית לצורך שימור היכולת התפקודית האופטימלית של המטופל וכן שילוב עם תחומי טיפול שונים הכרחי להבטחת שלום המטופל בכל היבט בחיי היומיום שלו.
פרקינסון
יעל שטינפלת בעלת תואר שני בפיזיותרפיה ׁ(MScPT)
דרכים למניעת התקדמות המחלה ושיפור התפקוד היומיומי ואיכות החיים
הקדמה
מחלת הפרקינסון הינה הפרעה נוירולוגית פרוגרסיבית הגורמת למוגבלות על רקע בעיות בתנועה וכמו כן בעיות קוגניטיביות, רגשיות ובעיות בתפקוד האוטונומי, סינדרום פרקינסיוניזם הוא כללי יותר, ב- 70% מהמקרים מחלת הפרקינסון מהווה גורם ראשוני ממקור אידיופטי (שאינו ידוע) בעוד שהפרקינסיוניזם יכול להיות שניוני למצבים כמו טראומה, זיהום, מחלת כלי דם, סמים או רעלנים.
פתופיזיולוגיה
מחלת הפרקינסון נובעת מירידה בכמות נוירוטרנסמיטר (חומר הולכה בין עצבי) בשם דופמין באזור המוח שנקרא הגרעינים הבזאלים, אזור זה משפיע על רכיב מרכזי במוח שנקרא תלמוס אשר בין היתר אחראי על דיכוי התנועה בנוסף, מחסור בדופמין משפיע על מעבר אותות חשמליים בין עצבים, דבר הגורם לשינויים בטונוס השרירים והפחתה בדיכוי רעד.
סימנים קליניים
הסממנים העיקרים של מחלת הפרקינסון הם קושי בהתחלת תנועה, איטיות בתנועה (ברדיקינזיה), רעד במנוחה ונוקשות שרירים (ריגידיות), במידה ומתקיימים שינויים מתוך שלושה סממנים אלו באדם, ניתן לאבחנו כחולה במחלת פרקינסון.
סממני הכרחי לאבחנת פרקינסון הוא ברדיקנזיה אשר מתאפיין בקושי בתנועה רצונית, בעיקר בתחילת תנועה, באיטיות ובתנועות חוזרניות אשר הופכות יותר ויותר איטיות וקטנות, ניתן להבחין בכך על ידי התבוננות בתנועות הפנים והבעתן שנוטות להיות איטיות וחסרות הבעה, או הפחתה בהנפת הידיים בזמן הליכה וכמו הצגת קושי בתנועת הצמדת האגודל לכל אחת מהאצבעות בצורה חוזרנית, נמצא כי חולשת שרירים מקדמת מאד ברדיקינזיה.
ריגידיות הינה התנגדות לתנועה פסיבית של גפה (יד או רגל) ומתאורת על ידי המטופלים כנוקשות, זו יכולה להיות התנגדות קבועה שנקראת ריגידיות מסוג "leat pip" או כזו שיותר מאפיינת את חולי פרקינסון --התנגדות דמוית גלגל שיניים Cogwheel בה השילוב בין הטונוס והרעד המוגברים יוצר עוויתית לאורך כל טווח התנועה.
רעד קיים ב- 70% מחולי הפרקינסון וצורתו הנפוצה ביותר היא כצורת גלגול סיכה בין האגודל והאצבע המורה (Pin Rolling) צורה זו מופיעה במנוחה ופוחתת בזמן התנועה, בתחילת המחלה עשוי סממן זה להופיע בצורה לא סימטרית ביד אחת ולהתקדם אל היד השניה עם התקדמות המחלה.
סימנים נוספים יכולים להיות ליקויי שפה כמו קול מונוטוני או חסר בקצב הדיבור שאותו ניתן לקשר לבעיות בליעה, כאבי שרירים,הפרעות שינה, שינויים קוגניטיביים ודיכאון.
פיזיותרפיה לחולי פרקינסון
ישנה נטייה לטפל ברוב חולי הפרקינסון בטיפול תרופתי בלבד עד למצב בו האופי הפרוגרסיבי של המחלה מתגבר על יעילותן של התרופות. מצד שני, פנייה מוקדמת לקבלת טיפול פיזיותרפיה ועידוד השתתפות בפעילות גופנית קבועה, מונעת סיבוכים כמו חולשת שרירים וירידה בטווחי תנועה עם התקדמות המחלה, ומאפשרת לחולי פרקינסון תפקוד נורמלי למשך יותר זמן ובכך הפחתת הבידוד החברתי.
מחקרים מראים כי פעילות גופנית קבועה משפיעה על אחוזי הישרדות, מאטה את קצב התקדמות המחלה וכן כי רכיבה על אופנים והליכה יכולים לשמר פעילות גופנית נורמלית. מטרות רוב תכניות האימון הן חיזוק, שיפור גמישות, קואורדינציה ושיווי משקל והרפיית הגוף ובכך שיפור התפקוד. תכניות אלו יעילות כאימון פרטני וכמו כן כאימון קבוצתי.
מחקר אחר מראה כי אימונים אירוביים וחיזוק שרירים במסגרת קבוצתית משפרים כוח הרגליים, התנועתיות, שיווי המשקל,הקואורדינציה וכן את הכושר הגופני (סיבולת לב-ריאה) והיכולת התפקודית בקרב חולי פרקינסון. בנוסף המחקר מראה כי לאימון זה ישנה השפעה חיובית של שיפור בתפיסת איכות חיים והתמיכה החברתית.
טכניקות הטיפול במחלת פרקינסון שנמצאו במחקרים עדכניים כיעילות בטיפול חולי פרקינסון הן מוביליזציות, תרגילי חיזוק ושיווי משקל
גישת בובאט (עידוד תנועה על ידי שימוש בתבנית תנועה נורמלית) גישת עידוד תנועה בהתנגדות תבניתית על ידי גירוי תחושתי PNF (proprioceptive Neuromuscular Facilitation) חינוך מחדש לתבנית הליכה נכונה, טכניקת הרגעה, טכניקות נשימה שונות ואסטרטגית שימוש בסימנים שונים-- ויזואליים (כמו סימנים על הרצפה) תחושתיים או וסטיבולריים (שמערבים את שיווי המשקל, כמו נדנוד מצד לצד)
הידרותרפיה לחולי פרקינסון
מחקרים מצאו שהידרותרפיה טיפול במים יכול להועיל מאד לחולי פרקינסון בשיפור שיווי המשקל, ההליכה, התנועתיות והתפקוד בחיי היום יום וכן לשפר את מצבם המנטלי והרגש, הסגולות של המים-ציפה, מערבולותיו ולחץ הידרוסטטי, מייצרים אי יציבות אך עם זאת מגברים את הגירוי התחושתי שמעודד תגובות שיווי משקל בתוך המים וכן משפרים את תגובות היציבה מחוץ למים. הפחתה בנשיאת המשקל במים מעודדת הליכה ותנועה וכן חיזוק שרירים והורדת ריגידיות , הפחד מנפילה נמצא גם הוא נמוך יותר במים דבר התורם לקלות האימון והתנועה במים השונה ניבשה.
גישות נפוצות בהידרותרפיה הן Halliwick שהיא גישה שמתעלת את סגולת המים לחיזוק ושיפור הבטחון במים Bad ragaz שהיא גישה שמשתמשת בהתנגדות לתנועה בתוך המים.
Watso שהיא טכניקה להרגעה ושיפור טווחי תנועה במסגרת טיפולים אלו מתבצעת הליכה במים בכיוונים שונים והחלפת כיווני עמידה ושמירה על שיווי משקל תוך כדי הנעת הגו או ידיים או יצירת מערבולתיות במים, תרגילי חיזוק בעזרת מצופים שונים ותרגילים פונקציונאלים שונים בהתאם לצורכי המטופל.
בשתי שיטות הטיפול - הידרותרפיה ופיזיותרפיה הערכה מתמדת שמתמקדת במטרות המטופל ובמשימותיו הפונקציונליות, חיונית לצורך שימור היכולת התפקודית האופטימלית של המטופל וכן שילוב עם תחומי טיפול שונים הכרחי להבטחת שלום המטופל בכל היבט בחיי היומיום שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה