מחלת פרקינסון וגמגום
מאת חגית - בר זאב קלינאית תקשורת, המכון להפרעות תנועה במרכז הרפואי
"שיבא" תל השומר
הפרעת הדיבור במחלת פרקינסון מאופיינת בקול מונוטוני, שינויים בגובה הטון ובחיזוק הקול, הגייה לא מדויקת של עיצורים, הפסקות תכופות בדיבור, שינויים בקצב הדיבור, קול נשיפתי וצרוד וכן חזרות על צלילים ועל הברות(Canter 1965, Darley 1969), ואכן, לעיתים קרובות אנשים עם מחלת פרקינסון מתלוננים על חוסר שטף בדיבור או על גמגום. ביטויים לחוסר שטף יכולים להיות חזרה על חלקי מילה, על מילים שלמות או על צירופי מילים, הפקה של צלילים ארוכים שמעכבת את הפקת הצליל הבא, חוסר יכולת להתחיל צליל, שימוש במילים פקק ותיקון תכוף של טעויות בדיבור. (Ambrose & Yairi 1999), כאשר החזרות רבות או מהירות יותר, או כשהן מופיעות בתוך המילה עצמה (בניגוד לחזרות שמופיעות בין המילים), חוסר השטף דומה לגמגום. גמגום שמופיע אצל אדם מבוגר או בעקבות שינויים נוירולוגים כגון אירוע מוחי או מחלת פרקינסון נקרא גמגום נרכש. גמגום נרכש שונה מגמגום שמופיע בילדות ונקרא התפתחותי.
חוסר שטף או גמגום נרכש מיוחס בין השאר לפגיעה בגרעיני הבסיס של המוח או להפרעות כימיות במערכת שמייצרת את החומר דופאמין, ואלו בדיוק המערכות שנפגעות במחלת פרקינסון, אמנם יש תרופות שמועילות לחולי פרקינסון אבל לא תמיד הן עוזרות לחולים לדבר בשטף. מחקרים שכללו אנשים שקיבלו טיפולים תרופתיים שונים שמיועדות להקלת התסמינים של מחלת הפרקינסון (לבודופא - קרבידופא, דופאמין אגוניסטים, ומעכבי מאו - בי) הראו גם שיפור בשטף הדיבור, גם החמרה בקשיים בשטף וגם מקרים שבהם התרופה לא השפיעה כלל על השטף.
בשל הממצאים הסותרים במחקרים הללו אי אפשר להניח שטיפול תרופתי יוביל בהכרח לשיפור הקשיים בדיבור. בקשיים אלה אפשר לטפל בעזרת קלינאית תקשורת. קלינאית תקשורת יכולה לטפל במספר שיטות, הטיפול המקובל ביותר נקרא שיטת ( LSTV (Lee Silverman Voice Therapy אפשר לקרוא על השיטה זו ביתר פירוט כאן http://dovzip.blogspot.co.il/2015/01/80.html ואולם, קיימות שיטות נוספות שיכולות לשפר את השטף. קלינאית התקשורת יכולה ללמד את המטופל כיצד להאט את קצב הדיבור, להתחיל את הדיבור, להתחיל את הדיבור בצורה רכה יותר או לשלוט טוב יותר בקצב הדיבור. במהלך הטיפול הקלינאית תתאים את השיטה לאדם ותלמד אותו איך להיעזר בה גם מחוץ לחדר הטיפולים.
מאת חגית - בר זאב קלינאית תקשורת, המכון להפרעות תנועה במרכז הרפואי
"שיבא" תל השומר
הפרעת הדיבור במחלת פרקינסון מאופיינת בקול מונוטוני, שינויים בגובה הטון ובחיזוק הקול, הגייה לא מדויקת של עיצורים, הפסקות תכופות בדיבור, שינויים בקצב הדיבור, קול נשיפתי וצרוד וכן חזרות על צלילים ועל הברות(Canter 1965, Darley 1969), ואכן, לעיתים קרובות אנשים עם מחלת פרקינסון מתלוננים על חוסר שטף בדיבור או על גמגום. ביטויים לחוסר שטף יכולים להיות חזרה על חלקי מילה, על מילים שלמות או על צירופי מילים, הפקה של צלילים ארוכים שמעכבת את הפקת הצליל הבא, חוסר יכולת להתחיל צליל, שימוש במילים פקק ותיקון תכוף של טעויות בדיבור. (Ambrose & Yairi 1999), כאשר החזרות רבות או מהירות יותר, או כשהן מופיעות בתוך המילה עצמה (בניגוד לחזרות שמופיעות בין המילים), חוסר השטף דומה לגמגום. גמגום שמופיע אצל אדם מבוגר או בעקבות שינויים נוירולוגים כגון אירוע מוחי או מחלת פרקינסון נקרא גמגום נרכש. גמגום נרכש שונה מגמגום שמופיע בילדות ונקרא התפתחותי.
חוסר שטף או גמגום נרכש מיוחס בין השאר לפגיעה בגרעיני הבסיס של המוח או להפרעות כימיות במערכת שמייצרת את החומר דופאמין, ואלו בדיוק המערכות שנפגעות במחלת פרקינסון, אמנם יש תרופות שמועילות לחולי פרקינסון אבל לא תמיד הן עוזרות לחולים לדבר בשטף. מחקרים שכללו אנשים שקיבלו טיפולים תרופתיים שונים שמיועדות להקלת התסמינים של מחלת הפרקינסון (לבודופא - קרבידופא, דופאמין אגוניסטים, ומעכבי מאו - בי) הראו גם שיפור בשטף הדיבור, גם החמרה בקשיים בשטף וגם מקרים שבהם התרופה לא השפיעה כלל על השטף.
בשל הממצאים הסותרים במחקרים הללו אי אפשר להניח שטיפול תרופתי יוביל בהכרח לשיפור הקשיים בדיבור. בקשיים אלה אפשר לטפל בעזרת קלינאית תקשורת. קלינאית תקשורת יכולה לטפל במספר שיטות, הטיפול המקובל ביותר נקרא שיטת ( LSTV (Lee Silverman Voice Therapy אפשר לקרוא על השיטה זו ביתר פירוט כאן http://dovzip.blogspot.co.il/2015/01/80.html ואולם, קיימות שיטות נוספות שיכולות לשפר את השטף. קלינאית התקשורת יכולה ללמד את המטופל כיצד להאט את קצב הדיבור, להתחיל את הדיבור, להתחיל את הדיבור בצורה רכה יותר או לשלוט טוב יותר בקצב הדיבור. במהלך הטיפול הקלינאית תתאים את השיטה לאדם ותלמד אותו איך להיעזר בה גם מחוץ לחדר הטיפולים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה