אבחון מחלת פרקינסון

                   מאת פרופסור מיגל שוורץ, רופא בכיר נוירולוגיה

מחלת פרקינסון הינה מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שמתאפיינת בעיקר בסימנים קליניים כגון: רעד בגפיים (רעד במנוחה) נוקשות של שרירים והאטה בפעילות מוטוריות.

בשלבים מתקדמים של המחלה מופיע גם איבוד של שיווי משקל הגורם לנפילות רבות של החולה. . מקור המחלה הינו ניוון ואיבוד של התאים הדופמינרגים Substantia Nigra שבמוח. האיבוד של התאים הללו נגרם כתוצאה מתהליך שנקרא "אפופטוזיס" בו מתנוונים הדופמינרגנים, תהליך שבסופו של דבר גורם לירידה ניכרת של חומר הדופמין המצוי במוח.

סיבת הניוון אינה ידועה אם כי באחוז קטן של החולים ניתן לזהות קשר גנטי מסוים. לרוב, המחלה מתחילה סביב גיל 50 - 60, אך עלולה להופיע מוקדם יותר. מחקרים שונים ניסו לקשור את המחלה עם גורמים סביבתיים כגון חומרים כימיים למיניהם, חוקרים אחרים סברו כי לניקוטין יש תפקיד נוירו-פרוטקטיבי כנגד התפתחות המחלה.

נכון להיום, אין כל הוכחה הקושרת בין מחלת פרקינסון לבין גורמים סביבתיים - מלבד מקרים מעטים בהם נמצאו קשר גנטי מובהק, מחלת הפרקינסון הינה מחלה אידיופטית - דהיינו מאטיולוגיה (מגורם)לא ידועה.
חשוב לציין שבשלב בו המחלה מאובחנת, מעל מחצית התאים של Substantia Nigra במוח כבר מתים

ידוע שלמחלת הפרקינסון ישנם סימנים נוספים על מתואר לעיל, בין היתר,  סובלים חולי פרקינסון מהפרעה בחוש הריח, לפעמים בהפרעות במערכת העיכול ובהטלת שתן. כמו כן, לעיתים, משתנה מערכת השינה. חולי פרקינסון יכולים לסבול גם מדיכאון ומהפרעות קוגניטיביות, עוד בשלבים מוקדמים של המחלה.

מחקרים רבים הוכיחו שחלק מהסימפטומים הללו יכולים להופיע שנים טרם הופעת הסימנים של רעד, נוקשות שרירים ואיטיות. בשנים האחרונות התפתחו שיטות חדישות המאפשרות אבחון מוקדם של המחלה, חלק מהשיטות הללו טרם התבססו כבדיקות "רוטיניות" אצל חולה עם חשד למחלת פרקינסון, חלקן הן בדיקות לא פולשניות וקלות לביצוע בעוד חלקן דורשות התערבות פולשנית כגון: הזרקה של חומרים איזוטופים על מנת לזהות במוח את הממצאים האופייניים של המחלה.

רמת הדיוק של הבדיקות החדשות היא די גבוהה וניתן לאבחן את מחלת הפרקינסון ביותר 90% מהחולים. בעזרת בדיקות אלה ניתן לשלול את קיום המחלה כמעט באופן מוחלט עובדה זאת חשובה במיוחד במקרים של "חשד" למחלה, או בשלבים של מחלת הפרקינסון. כאשר הסימנים הקליניים אינם מאפשרים לקבוע בוודאות את קיום המחלה.

באופן זה ניתן לדייק גם במקרים בהם הרופא לא בטוח אם מדובר במחלת פרקינסון או במחלה אחרת כגון בקבוצת "פרקינסון פלוס" או רעד ראשוני. לגבי הטיפול, התכשיר למחלת פרקינסון הינה ל-דופה, לצערנו, לתכשירים אלה מספר תופעות לוואי קשות המופיעות בדרך כלל שנים לאחר נטילת הטיפול. לכן, בעיקר בשלבים מוקדמים של המחלה עדיף לנסות טיפולים אחרים מל-דופה.

בשנים האחרונות הופיעו תרופות שמטרתן לשפר את הסימנים הקליניים של המחלה ולנסות להאט את קצב התפתחות הטבעית שלה נכון להיום, אין עדיין הוכחות חד משמעיות שהטיפולים החדשים משנים את התקדמות הטבעית של המחלה, ואולם, עבודות שונות הראו שאצל חולים בשלבים הראשונים של המחלה שקיבלו את התכשירים הללו, חל שיפור של התפקוד המוטורי בלי כל צורך בהוספת טיפול בל-דופה. שיפור זה נמשך לתקופה בת מספר שנים. פירוש הדבר שהטיפולים החדשים הצליחו לדחות את הצורך בתחילת השימוש בתכשירי ל-דופה. ניתן לומר שיתכן שאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון יאפשר התחלת טיפול מוקדם באמצעות תכשירים שמטרת- שיפור תפקוד החולה ודחיית הצורך בטיפול בתכשירי ל-דופה, 
כאמור, לאחרונה הופיעו טכניקות חדשות שמאפשרות להגיע לאבחון מוקדם ומדויק של מחלת הפרקינסון, חלק מהטכניקות הללו הן בלתי פולשניות, המחלקה הנוירולוגית של בית חולי בני ציון משתתפת בניסויים קליניים שמטרתם אבחון מוקדם ומתן טיפול מתאים לחולי פרקינסון, אנו מבצעים בדיקות בלתי פולשניות כגון: בדיקת על קול של המוח, ובדיקת חוש ריח ובנוסף, משתתפת כעת בניסוי משותף עם הפקולטה לרפואה בטכניון אשר משלב מספר שיטות בלתי פולשניות.

אמנם, עדיין אבחון מחלת הפרקינסון נעשה באמצעות הסימנים הקליניים בלבד אך, בשיטות האבחון  המתקדמות, כפי שתוארו לעיל, יתאפשרו להגיע בצורה מדויקת יותר לאבחון המחלה. ובכך להעניק לחולים טיפול יעיל יותר ונכון יותר, במיוחד לטווח ארוך.