חברים כותבים

דריי-שפץ

מחכה לעצות מכולם

מאת יגאל אבן צור

שלום רב ובריאות רבה לכולנו, 
כאן יגאל אבן צור שמת לספר לכם, אני חולה פרקינסון מזה 20 שנה ואולי יותר, למה יותר? כי איבדתי את חוש הריח כ-5 שנים לפני כן, וכולם מסכמים היום שזה סימן "מבטיח" לקינונה של המחלה שמנסה להתפתח ולפרוח ימ"ש.

אז מה היה לנו?

1. פרקינסון

2. נוירופתיה פריפראלית

3. גאוט

שלושת המחלות חברו יחדיו להלחם בגבר צעיר, ספורטאי כאמביציה להוכיח לכולם את כוחן.

לפני 3 שנים קבלתי כאבים בבוהן רגל שמאל. הרופא המשפחתי פקד עלי לצבור לפחות 48 שעות - שתן. ולבסוף לערבב היטב ולשלוח דגימה מייצגת לבדיקה. ואכן נקבע שמייצר השתן הינו חולה בגאוט. המחלה צמחה לאיטה עד שהתפרצה לפני מספר חודשים. היכן? בדיוק באצבע האהובה על פרקינסון. 
אני בחרתי בטיפול טבעוני במסגרת הקליניקה של ד"ר שרה שקד.

רופא המשפחה צייד אותי בטבליות בשם קולכיצרין 0.5 מ"ג והגאוט שהציק לי מספר שבועות נרגע. זיכרו שהוא פרץ דרך הבוהן החביבה על פרקינסון.

לא עברו חודשים רבים והנימול, החישמול והרגשת ההירדמות של אברים בגוף בעיקר גפיים התגבר והתבגר עד שבשבוע שעבר התפרץ וכבש לו מקום בשתי כפות רגליים, הבהונות והשוקיים.

וזה כואב עד מאד!

ואז נוצר מצב שלא ידעתי להפריד בין הכאבים כי הרי לכל מחלה כלי תקיפה שונים.

מישהו מכם מכיר סיטואציה כזו או דומה? הייתי שמח לשמוע.

לא אטריד אתכם בפרטים אולם בשעות הארוכות והכואבות היה לי מספיק זמן לחשוב ולנתח.

לכל מחלה המומחים שלה שלרוב זמן המתנה אליהם ארוך.

תארו לעצמכם מצב דומה, אשמח לקבל עצות מכולם.

תמיד שאני מסיים מייל כזה יש לי הרגשה ודאית שנגעתי בחלקים קטנים בעיקר בקשר שבין המחלה לעצמי. יש מקום רב להוסיף ולהרחיב -אולי בפעם הבאה.