יום ראשון, 5 ביולי 2015

חברים כותבים


המשך- יעקב שגיא

ראיתי זקנה יפה 

ראיתי זקנה יפה
אצל ראשי על הכר
            ראיתי אותה,
שפתיים רכות, חפות מאיפור,
עיניים עצומות למחצה, חוסות מעבר
            מסך שרכים,
וחיוך של טרם בוקר
            פרוש על הפנים.
ראיתי אותה כך בשנתה.

סערת החול של בקרים במדבר
             חלפו זה מכבר.
כל השאלות כבר נשאלו
לא כל הבטחות קוימו.
אבל ניכרת כאן אהבה גדולה.

ריח קפה ביתי, לחם קלוי
              קרוב קרוב לפה.
כמעט נוגע בטרם ננגס.
הבוקר עודו צעיר והיום מסביר פנים
                כי יומו עוד לפניו.
שלוות פרדסים וריח הגשם העומד באוויר.
אשר יעיר את מירב הזרעים הטמונים
להקיץ מארץ החלומות
         אל פני האדמה.
הקמטים הם שפה בפני עצמה
אוצרת בתוכה כל מה שנחווה ונחרט
           לכל אורך הדרך.
כמו ספריה מרובת ספרים
הנטועה כאי בתוך השקט.
אני נפנה אליך כולי ושואל
"אשתי, התנשאי לי?"
ואת עונה, ממלמלת תוך שינה
"דיה לצרה בשעתה".



ספרו של יעקב שגיא "אימא עננה" יצא בהוצאת מנדלי 2015

סקירת הספר "אימא עננה" מאת אלי אשד

זהו סיפור סיוטי שאולי התרחש ואולי לא - מסעו של ילד עם כלב בשדות השואה בפולין. כפי שהמחבר "מגדיר זאת" זהו סיפור אישי, אשר במציאות התרחש ודאי אחרת.

כפי הנראה מבוסס הסיפור בחלקו על חוויות אמיתיות של המחבר יעקב שגיא בילדותו שביערות פולין, כאשר אכן נמלט מפני הנאצים ברם, נראה שברובו לפחות הספר בדיוני, והוא מספר על חוויות שיכלו לקרות אך לא בהכרח.

אך הדבר איננו חשוב באמת, שהרי אין מטרתו של שגיא להביא סיפור דוקומנטרי מדויק בפרטי פרטים. הפורש חוויותיו האמיתיות, אלא לחלוק עם הקוראים סיפור שכל אחד יכול להזדהות עמו - סיפור על חוויותיו של ילד נרדף

וכאן כדאי לציין כי רוב הסיפורים הדוקומנטריים של ניצוליי שואה מתארים את חוויותיהם הקשות הם בדרך כלל בלתי קריאים, למעט, אולי עבור קרובי משפחה. התיאור המדויק פרטי הפרטים של העולם ממנו בא הניצול ושל זוועות שאותן חווה הוא בדרך כלל קשה מדי לעיכול עבור הקורא הממוצע.

"אימא עננה" למרות שזהו סיפור שואה, הרי המקום והזמן של התרחשויות אינו חשוב באמת. הוא יכול לקרות בכל מקום שבו התרחשה מלחמה ואסון למשל בקמבודיה, של שנות השבעים או היום בעיראק של הדאעש. גיבור הספר הזה הוא ילד יהודי נרדף בידי הנאצים והפולנים.







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה