מחקר
התפתחות מחלות נוירודגנרטיביות כמו פרקינסון
ואלצהיימר
מחקר של פרופסור חררדו לדרקרמר מאוניברסיטת תל אביב הפך על פי סברה מדעית מקובלת לגבי הגורם למחלות נוירודגנרטיביות כגון מחלת האלצהיימר, פרקינסון וההנטינגטון. עד כה מקובל היה לחשוב שהצטברות של חלבונים סביב חלבון מוטנטי ( חלבון שנוצר בעקבות מוטציה DNA) מחוללת את המחלות הללו. כלומר הורגת את תא המוח - אבל פרופסור לדרקרמר ועמיתיו הראו שגושי החלבונים הם בעצם מנגנון הגנה של התא מפני מחלה.
לתגלית המחקרית השלכות יישומיות לגבי אבחון לטיפול במחלות כגון אלצהיימר פרקינסון וההנטינגטון.
המחקר של פרופסור לדרקרמר, בשיתוף עם ג'וליה לייטמן מהמחלקה לחקר התא ואימנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וכן בשיתוף עם פרופסור אולריך הרטל ממכון מקס פלנק לביוכימיה שבגרמניה, התפרסם בכתב העת Nature.
" ברוב המחלות הנוירודגנרטיביות אנו רואים הצטברות של גושי חלבונים" אומר פרופסור לדרקרמר "פתאום כל החלבונים מסוג מסוים מצטברים בפינה אחת, כמה פינות או אפילו מחוץ לתא, זו תופעה שהייתה ידועה כבר שנים רבות, ומטבע הדברים קשרו את הופעת הגושים למחלות השונות. הבעיה הייתה שהקשר המתאם בין הגושים למחלות לא היה טוב בכלל, כך, למשל חוקרים שהשוו בין מוחות של קשישים מצאו הצטברויות של חלבונים גם אצל קשישים שנפטרו כתוצאה מזקנה או ממחלות אחרות לגמרי, מאחר ואנחנו באים מכיוון הביולוגיה של התא, ועובדים עם תרביות תאי עצב, הצלחנו להגיע למחקר זה לרזולוציות טובות יותר ולעקוב אחרי תהליכים לאורך זמן, לעומת מחקרים קודמים מתחום הנוירוביולוגיה, שעבדו עם מוחות שלמים. במחקר עקב פרופסור לדרקרמר אחר התמודדות התא עם הופעתו של מופע מוטנטי של החלבון הנטינגטין, מחולל מחלת ההנטינגטון, מחלת ההנטינגטון היא תסמונת מוחית חשוכת מרפא שבאה לידי ביטוי בירידה קוגניטיבית של החולה כתוצאה ממותם של תאי מוח, מה שמוביל להפרעות מוטוריות ולמוות. "בהתחלה באמת מצאנו קורלציה ברורה בין הופעת המופע המוטנטי של החלבון הנטינגטין להצטברות החלבונים בתא ליד גושים" מסביר פרופסור לדרקרמר. "אבל אז מצאנו שהגושים הללו אינם גורמים למות התא, ההפך הנכון מדובר במנגנון הגנה של התא במטרה להתמודד עם העקה שגורם לו החלבון המוטנטי כמוצא האחרון, התא משלב את כל המולקולות של החלבון המוטנטי אל גוש אחד"
פרופסור לדרקרמר חוקר תהליכים של עקה תאית, כלומר תנאים המכבידים על התנהלותו הרגילה של התא - ואת דרכי התמודדות שלו עם גורמי העקה. "התא ינסה להתמודד עם העקה לפעמיים הוא מצליח ולפעמים הוא לא מצליח. אם התא מזהה עקה חמורה שאין באפשרותו להתמודד איתה, אז הוא מתאבד בתהליך מסודר, מדורג ועקבי שנקרא אפופטוזה. בהופעה של גושי הנטינגטין, התא משלח את כל החלבונים הדביקים אל פינה אחת של התא, ובכך מציל את שאר התא ממוות. הרבה מהתאים שמגיעים לשלה הזה בכל זאת ימותו מאוחר יותר, בעקבות העקה הקשה שנגרמה להם. מדובר אם כך, במוצא אחרון בהחלט.
בשנים האחרונות חברות התרופות משקיעות הון עתק בניסיון לעכב את תהליך יצירת גוש החלבונים, והגיעו עד כדי ניסויים בבעלי חיים.למחקר שמראה שמדובר במנגנון הגנה טבעי של התא, השלכות משמעותיות על פיתוח שיטות לאבחון ולטיפול במחלות נוירודגנרטיביות.
במקום לנסות לשתק את המגנים של התא, צריך לעכב את העקה שגורם ההנטינגטין" אומר פרופסור לדרקרמר "המחקר שלנו אמנם נערך על הנטינגטון, אבל המנגנונים של הופעת גושי חלבונים, עקה תאית ומוות תאי הם ככל הנראה תהליכים מאוד דומים גם בפרקינסון.
התפתחות מחלות נוירודגנרטיביות כמו פרקינסון
ואלצהיימר
מחקר של פרופסור חררדו לדרקרמר מאוניברסיטת תל אביב הפך על פי סברה מדעית מקובלת לגבי הגורם למחלות נוירודגנרטיביות כגון מחלת האלצהיימר, פרקינסון וההנטינגטון. עד כה מקובל היה לחשוב שהצטברות של חלבונים סביב חלבון מוטנטי ( חלבון שנוצר בעקבות מוטציה DNA) מחוללת את המחלות הללו. כלומר הורגת את תא המוח - אבל פרופסור לדרקרמר ועמיתיו הראו שגושי החלבונים הם בעצם מנגנון הגנה של התא מפני מחלה.
לתגלית המחקרית השלכות יישומיות לגבי אבחון לטיפול במחלות כגון אלצהיימר פרקינסון וההנטינגטון.
המחקר של פרופסור לדרקרמר, בשיתוף עם ג'וליה לייטמן מהמחלקה לחקר התא ואימנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וכן בשיתוף עם פרופסור אולריך הרטל ממכון מקס פלנק לביוכימיה שבגרמניה, התפרסם בכתב העת Nature.
" ברוב המחלות הנוירודגנרטיביות אנו רואים הצטברות של גושי חלבונים" אומר פרופסור לדרקרמר "פתאום כל החלבונים מסוג מסוים מצטברים בפינה אחת, כמה פינות או אפילו מחוץ לתא, זו תופעה שהייתה ידועה כבר שנים רבות, ומטבע הדברים קשרו את הופעת הגושים למחלות השונות. הבעיה הייתה שהקשר המתאם בין הגושים למחלות לא היה טוב בכלל, כך, למשל חוקרים שהשוו בין מוחות של קשישים מצאו הצטברויות של חלבונים גם אצל קשישים שנפטרו כתוצאה מזקנה או ממחלות אחרות לגמרי, מאחר ואנחנו באים מכיוון הביולוגיה של התא, ועובדים עם תרביות תאי עצב, הצלחנו להגיע למחקר זה לרזולוציות טובות יותר ולעקוב אחרי תהליכים לאורך זמן, לעומת מחקרים קודמים מתחום הנוירוביולוגיה, שעבדו עם מוחות שלמים. במחקר עקב פרופסור לדרקרמר אחר התמודדות התא עם הופעתו של מופע מוטנטי של החלבון הנטינגטין, מחולל מחלת ההנטינגטון, מחלת ההנטינגטון היא תסמונת מוחית חשוכת מרפא שבאה לידי ביטוי בירידה קוגניטיבית של החולה כתוצאה ממותם של תאי מוח, מה שמוביל להפרעות מוטוריות ולמוות. "בהתחלה באמת מצאנו קורלציה ברורה בין הופעת המופע המוטנטי של החלבון הנטינגטין להצטברות החלבונים בתא ליד גושים" מסביר פרופסור לדרקרמר. "אבל אז מצאנו שהגושים הללו אינם גורמים למות התא, ההפך הנכון מדובר במנגנון הגנה של התא במטרה להתמודד עם העקה שגורם לו החלבון המוטנטי כמוצא האחרון, התא משלב את כל המולקולות של החלבון המוטנטי אל גוש אחד"
פרופסור לדרקרמר חוקר תהליכים של עקה תאית, כלומר תנאים המכבידים על התנהלותו הרגילה של התא - ואת דרכי התמודדות שלו עם גורמי העקה. "התא ינסה להתמודד עם העקה לפעמיים הוא מצליח ולפעמים הוא לא מצליח. אם התא מזהה עקה חמורה שאין באפשרותו להתמודד איתה, אז הוא מתאבד בתהליך מסודר, מדורג ועקבי שנקרא אפופטוזה. בהופעה של גושי הנטינגטין, התא משלח את כל החלבונים הדביקים אל פינה אחת של התא, ובכך מציל את שאר התא ממוות. הרבה מהתאים שמגיעים לשלה הזה בכל זאת ימותו מאוחר יותר, בעקבות העקה הקשה שנגרמה להם. מדובר אם כך, במוצא אחרון בהחלט.
בשנים האחרונות חברות התרופות משקיעות הון עתק בניסיון לעכב את תהליך יצירת גוש החלבונים, והגיעו עד כדי ניסויים בבעלי חיים.למחקר שמראה שמדובר במנגנון הגנה טבעי של התא, השלכות משמעותיות על פיתוח שיטות לאבחון ולטיפול במחלות נוירודגנרטיביות.
במקום לנסות לשתק את המגנים של התא, צריך לעכב את העקה שגורם ההנטינגטין" אומר פרופסור לדרקרמר "המחקר שלנו אמנם נערך על הנטינגטון, אבל המנגנונים של הופעת גושי חלבונים, עקה תאית ומוות תאי הם ככל הנראה תהליכים מאוד דומים גם בפרקינסון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה