חברים כותבים
התכווצויות של הבהונות
מאת יגאל אבן צור
אני סובל מהתופעה כבר מספר שנים וטרם הצלחתי לעלות על הסיבות לתופעה, אם כי נדמה לי שאני מבין היום קצת יותר.
ההתכווצויות שאליה אני מתכוון היא כאשר תשע אצבעות כפות הרגליים מתכווצות כלפי מטה כלומר נסגרות וכף הרגל דומה לכדור פוטבול אמריקאי ואילו הבוהן מתכווצת כלפיי מעלה כאילו רוצה לקרוע את הרווח שבינה לבין אצבע מס. 4.
כל זה גורם לכאבים קשים מאד, מונע הליכה כי אי אפשר לדרוך על כף הרגל, ואז אפשר או לעוף או לזחול או פשוט לשבת בכיסא גלגלים.
באחת ההרצאות שמעתי סברה שזה סיגנל של המוח שמסמן לחולה שאזל מלאי הדופמין ממש SOS ואכן אני נוכחתי שאם הקפדתי על כל הכללים מספר המקרים קטן בהרבה אולם לא לגמרי.
וכי למה? כי ידוע לנו על גורמים שמשפיעים לרעה על התנועה של הלבדופה ואז לא מגיע מספיק חומר מהתרופות אל סטריאטום והחומר השחור, נוצר מחסום באים הכאבים.
ליצרן הדופמין שבמוח לא אכפת בכלל מה הסיבה לחוסר. אין?
הוא צועק, עדיין לא הגיע---הוא מכאיב לנו.
מה הסיבות האפשריות למחסור הל-דופה?
קודם לכל --שכחנו לקחת בזמן---איש איש והזמן שלו את הכדור המספק ל-דופה.
ישירות או בדרך שהיא מחסום-דם-מוח. תהליך זה יכול להיות ארוך. והוא תלוי בעיקר בנו---מה אכלנו? כמה אכלנו? חלבונים צרכנו? ואז הכדור [ דופיקר, סינמט, סטלבו ואחרים] מתעכב בדרכו דרך מערכת כלי הדם אל המוח שבינתיים הגביר את הלחץ בצורת מנת כאב נוספת.
סיבה שגרתית ונפוצה מאד היא העצירות.
במקרה זה הכדור המסכן תקוע בפקק ללא טלפון...ומי יודע כמה זמן דרוש לו כדי להגיע למטרה.
זה פחות או יותר תיאור הבעיה אצלי. לא לשכוח את אלה שמשתמשים במשלשלים למיניהם. במקרים כאלה הכדור שבו אנו מעוניינים יעבור את נקודת הספיגה ויגיע לרקטום בריא ושלם.
יש בוודאי תת סיבות נוספות אבל עקרונית זה הסיפור.
מה אפשר לעשות כטיפול מונע? לא הרבה, הכי חשוב שקוקטייל התרופות יילקח בזמן הנכון, כלומר, כל שלוש או ארבע שעות לפי הרופא או לפי החלטת החולה. אבל בדיוק בזמן! חשוב להשתמש בשעון מעורר שלא יהיו פספוס בעיתוי.
התכווצויות של הבהונות
מאת יגאל אבן צור
אני סובל מהתופעה כבר מספר שנים וטרם הצלחתי לעלות על הסיבות לתופעה, אם כי נדמה לי שאני מבין היום קצת יותר.
ההתכווצויות שאליה אני מתכוון היא כאשר תשע אצבעות כפות הרגליים מתכווצות כלפי מטה כלומר נסגרות וכף הרגל דומה לכדור פוטבול אמריקאי ואילו הבוהן מתכווצת כלפיי מעלה כאילו רוצה לקרוע את הרווח שבינה לבין אצבע מס. 4.
כל זה גורם לכאבים קשים מאד, מונע הליכה כי אי אפשר לדרוך על כף הרגל, ואז אפשר או לעוף או לזחול או פשוט לשבת בכיסא גלגלים.
באחת ההרצאות שמעתי סברה שזה סיגנל של המוח שמסמן לחולה שאזל מלאי הדופמין ממש SOS ואכן אני נוכחתי שאם הקפדתי על כל הכללים מספר המקרים קטן בהרבה אולם לא לגמרי.
וכי למה? כי ידוע לנו על גורמים שמשפיעים לרעה על התנועה של הלבדופה ואז לא מגיע מספיק חומר מהתרופות אל סטריאטום והחומר השחור, נוצר מחסום באים הכאבים.
ליצרן הדופמין שבמוח לא אכפת בכלל מה הסיבה לחוסר. אין?
הוא צועק, עדיין לא הגיע---הוא מכאיב לנו.
מה הסיבות האפשריות למחסור הל-דופה?
קודם לכל --שכחנו לקחת בזמן---איש איש והזמן שלו את הכדור המספק ל-דופה.
ישירות או בדרך שהיא מחסום-דם-מוח. תהליך זה יכול להיות ארוך. והוא תלוי בעיקר בנו---מה אכלנו? כמה אכלנו? חלבונים צרכנו? ואז הכדור [ דופיקר, סינמט, סטלבו ואחרים] מתעכב בדרכו דרך מערכת כלי הדם אל המוח שבינתיים הגביר את הלחץ בצורת מנת כאב נוספת.
סיבה שגרתית ונפוצה מאד היא העצירות.
במקרה זה הכדור המסכן תקוע בפקק ללא טלפון...ומי יודע כמה זמן דרוש לו כדי להגיע למטרה.
זה פחות או יותר תיאור הבעיה אצלי. לא לשכוח את אלה שמשתמשים במשלשלים למיניהם. במקרים כאלה הכדור שבו אנו מעוניינים יעבור את נקודת הספיגה ויגיע לרקטום בריא ושלם.
יש בוודאי תת סיבות נוספות אבל עקרונית זה הסיפור.
מה אפשר לעשות כטיפול מונע? לא הרבה, הכי חשוב שקוקטייל התרופות יילקח בזמן הנכון, כלומר, כל שלוש או ארבע שעות לפי הרופא או לפי החלטת החולה. אבל בדיוק בזמן! חשוב להשתמש בשעון מעורר שלא יהיו פספוס בעיתוי.
תרגילים;
לעלות במדרגות על הבהונות בלבד כלומר רוב כף הרגל באוויר ורק האצבעות פועלות.
לשים בין האצבעות תחבושת עגולה שעטופה בפלסטרים כמו סיגריה למשך כל הלילה על מנת להרחיב את המרווח שבין האצבעות, אצל רוב החולים הרווח קטן.
לעבור קורס של הרפיה עצמית זה חשוב בזמן התכווצויות, כלומר ללמוד איך שולטים על כל הגוף כולל הבהונות בעזרת !!!פקודה מהמוח וזה לא קל.
לקבל טיפול קבוע אצל רפלקסולוג ידוע שיעסה את הבהונות ואת הירך עד הברך.
ללכת לכוון רפואה משלימה שיודעת איך להקל על התכווצויות רגילות. לשכב על הבטן ולהיכנס למצב שנקרא מנוחה כלומר רגליים מקופלות עליהן הישבן כאשר הציפורניים של הבהונות לכוון הרצפה עם כרית תומכת כי אחרת זה יכאב. אמבטיות חמות עם מלחי ים המלח לא יעזרו רק יקלו מעט למי שיש נגישות לברכה הידרותרפית כדאי לעשות ריצה קלה מאד עוזרת והשענות על הבהונות בלבד.
להניח פיסת בד משהו כמו מגבת מטבח לא עבה על שטיח ולנסות לתפוס אותו בעזרת בהונות.
להניח פיסת בד משהו כמו מגבת מטבח לא עבה על שטיח ולנסות לתפוס אותו בעזרת בהונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה