איך לאבחן מוקדם פרקינסון?
ד"ר ענת לונדון מכון ויצמן למדע
מחלת פרקינסון מתאפיינת בניוון של תאי החומר השחור (Substantia Nigra) שהם תאי עצב שנמצאים בגרעיני הבסיס במוח האמצעי ומפרישים מוליך עצבי בשם דופמין. המחלה מתבטאת בנוקשות שרירים, רעד, קשיים בדיבור ושינויים בתנועה. צברי חלבון שנקראים גופיפי לואי נאגרים בתוך תאי העצב אצל חולי פרקינסון ועלולים לגרום לדמנציה.
יש יותר מ- 7מיליון חולי פרקינסון בעולם, שהמפורסם ביניהם מייקל ג'י פוקס ואלוף העולם באגרוף לשעבר מוחמד עלי.
הטיפול המוצע יכול רק להפחית את התסמינים.
תאי העצב שמפרישים את הדופמין מתאפיינים בכמויות של הצבען מלנין, ומכאן צבעו הכהה של החומר השחור. אם נתבונן בחתך במוח האמצעי, בחלק שבו החומר השחור גלוי, נבחין שבמוחו של חולה פרקינסון האזור הזה בהיר ומנוון לעומת מוח של אדם בריא שבו רואים בבירור את תאי העצב עתיר מלנין. במצב הזה מחלת פרקינסון כבר נמצאת בשלב מתקדם. האתגר הוא לאתר אותה בשלבים מוקדמים יותר.
אחת השיטות שאפשר פריצת דרך באבחון מחלת הפרקינסון היא סריקת ה- DAT לזיהוי נשאים \ חלבוני העברה (טרנספורטרים) של דופמין. נשא הדופמין אחראי על העברת המוליך העצבי דופמין לתוך התא. אצל חולי פרקינסון רואים ירידה בכמות הנשאים במוח לעומת נבדקים בריאים.
בסריקת DAT מזריקים לווריד של הנבדק כימקל שנקשר לנשא ומסמן אותו, ולאחר מכן עושים לנבדק סריקת מוח מסוג SPECT שמאפשרת לזהות את הסמן ולאמוד את כמות הנשא במוח.
השיטה אינה מודדת באופן ישיר את כמות התאים שמפרישים דופמין, אך מספקת מדד עקיף לפעילותם התקינה של התאים. חסרונה שהיא אינה מבחינה בבירור בין מחלת הפרקינסון להפרעות אחרות שמתאפיינת בליקויים במערכת הדופמין.
שיטה נוספת לאבחון פרקינסון מבוססת על MRI (דימות תהודה מגנטית) ובודקים בה את חוזק הקשרים ברשת העצבית באזור גרעיני הבסיס (הגרעינים הבזליים), הקשור במחלת הפרקינסון, כשתאי העצב בגרעיני הבסיס נפגעים, הקשרים בין תאי העצב נפגעים גם הם והרשת העצבית נחלשת. כך אפשר לאתר חולי פרקינסון בשלבים הראשונים, שבהם קיימת ירידה בחיזוק הרשת העצבית בהשוואה לנבדקים בריאים.
השיטה הזו אינה מאפשרת לאמוד כמותית את מספרם של תאי הדופמין בצורה ישירה, אך היא נותנת מידע עקיף על תפקודם. כך אפשר לאבחן חולים בשלבים מוקדמים של המחלה ולכאורה גם לאתר חולים עוד לפני שהופיעו אצלם תסמינים ברורים.
צביעות שנעשה בחתכי מוח בנתיחה לאחר המוות מראות שיש התאמה מלאה בין אובדן תאי דופמין לחומרת מחלת הפרקינסון, כך שיכולת לקבל מידע בזמן אמת על מצבם של התאים הללו חיונית כדי לאבחן את המחלה ולטפל בה.
נכון להיום אין שיטה שבודקת ישירות את כמות תאי הדופמין במוחם של נבדקים חיים, עם זאת, שיטות עקיפות מאפשרות לאחר שינויים בקצב זרימת הדם, שינויים בחילוף החומרים והבדלים בקישור לקולטנים במוח. וכך מאפשרות לאבחן את המחלה.
ד"ר ענת לונדון מכון ויצמן למדע
מחלת פרקינסון מתאפיינת בניוון של תאי החומר השחור (Substantia Nigra) שהם תאי עצב שנמצאים בגרעיני הבסיס במוח האמצעי ומפרישים מוליך עצבי בשם דופמין. המחלה מתבטאת בנוקשות שרירים, רעד, קשיים בדיבור ושינויים בתנועה. צברי חלבון שנקראים גופיפי לואי נאגרים בתוך תאי העצב אצל חולי פרקינסון ועלולים לגרום לדמנציה.
יש יותר מ- 7מיליון חולי פרקינסון בעולם, שהמפורסם ביניהם מייקל ג'י פוקס ואלוף העולם באגרוף לשעבר מוחמד עלי.
הטיפול המוצע יכול רק להפחית את התסמינים.
תאי העצב שמפרישים את הדופמין מתאפיינים בכמויות של הצבען מלנין, ומכאן צבעו הכהה של החומר השחור. אם נתבונן בחתך במוח האמצעי, בחלק שבו החומר השחור גלוי, נבחין שבמוחו של חולה פרקינסון האזור הזה בהיר ומנוון לעומת מוח של אדם בריא שבו רואים בבירור את תאי העצב עתיר מלנין. במצב הזה מחלת פרקינסון כבר נמצאת בשלב מתקדם. האתגר הוא לאתר אותה בשלבים מוקדמים יותר.
אחת השיטות שאפשר פריצת דרך באבחון מחלת הפרקינסון היא סריקת ה- DAT לזיהוי נשאים \ חלבוני העברה (טרנספורטרים) של דופמין. נשא הדופמין אחראי על העברת המוליך העצבי דופמין לתוך התא. אצל חולי פרקינסון רואים ירידה בכמות הנשאים במוח לעומת נבדקים בריאים.
בסריקת DAT מזריקים לווריד של הנבדק כימקל שנקשר לנשא ומסמן אותו, ולאחר מכן עושים לנבדק סריקת מוח מסוג SPECT שמאפשרת לזהות את הסמן ולאמוד את כמות הנשא במוח.
השיטה אינה מודדת באופן ישיר את כמות התאים שמפרישים דופמין, אך מספקת מדד עקיף לפעילותם התקינה של התאים. חסרונה שהיא אינה מבחינה בבירור בין מחלת הפרקינסון להפרעות אחרות שמתאפיינת בליקויים במערכת הדופמין.
שיטה נוספת לאבחון פרקינסון מבוססת על MRI (דימות תהודה מגנטית) ובודקים בה את חוזק הקשרים ברשת העצבית באזור גרעיני הבסיס (הגרעינים הבזליים), הקשור במחלת הפרקינסון, כשתאי העצב בגרעיני הבסיס נפגעים, הקשרים בין תאי העצב נפגעים גם הם והרשת העצבית נחלשת. כך אפשר לאתר חולי פרקינסון בשלבים הראשונים, שבהם קיימת ירידה בחיזוק הרשת העצבית בהשוואה לנבדקים בריאים.
השיטה הזו אינה מאפשרת לאמוד כמותית את מספרם של תאי הדופמין בצורה ישירה, אך היא נותנת מידע עקיף על תפקודם. כך אפשר לאבחן חולים בשלבים מוקדמים של המחלה ולכאורה גם לאתר חולים עוד לפני שהופיעו אצלם תסמינים ברורים.
צביעות שנעשה בחתכי מוח בנתיחה לאחר המוות מראות שיש התאמה מלאה בין אובדן תאי דופמין לחומרת מחלת הפרקינסון, כך שיכולת לקבל מידע בזמן אמת על מצבם של התאים הללו חיונית כדי לאבחן את המחלה ולטפל בה.
נכון להיום אין שיטה שבודקת ישירות את כמות תאי הדופמין במוחם של נבדקים חיים, עם זאת, שיטות עקיפות מאפשרות לאחר שינויים בקצב זרימת הדם, שינויים בחילוף החומרים והבדלים בקישור לקולטנים במוח. וכך מאפשרות לאבחן את המחלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה