פרקינסון-ההשפעה המיטיבה של תרגול פיזי שגרתי על
מצב החולים והתקדמות המחלה
מאת רועי שטרן - פיזיותרפיסט שיקומי
מנכ"ל חברת וידאו תרפי בע"מ המפתח פלטפורמה טכנולוגית לאבחון, טיפול ומעקבי פיזיותרפי בבית המטופל
מחלת פרקינסון (מ"פ) היא מחלה כרונית ניוונית של המוח, היוצרות פגיעה גופנית המתבטאת בהפרעה מתקדמת בתנועתיות. בישראל 20,000 חולי פרקינסון ובארצות הברית כמיליון חולים.
מאפיין המחלה הבולט ביותר הוא Bradikinesia (הפחתה תנועתיות), ליקוי זה כולל רעד בלתי רצוני, מיעוט ואיטיות של תנועות, נוקשות שרירים, הפרעות בשיווי משקל וקשיי הליכה, הפרעות נוספות לאי-תנועתיות, שעשויות להתפתח, כוללת ירידה ביכולת השכלית, הפרעות במצב נפשי, הפרעות שינה, שינויים בשליטה על הסוגרים ועוד. עם התקדמות המחלה החולה בסכנה לאבד את עבודתו, יכולתו לתפקד מחוץ לבית ובמסגרתו ובהמשך גם את עצמאותו הגופנית. הליקויים התפקודיים אשר מצטברים במהלך השנים משפיעים על חיי החולה במישורים האישי, משפחתי, חברתי וכלכלי.
החולה מתמודד ביום יום עם מגוון בעיות גופניות, כגון- קושי בסיבוב במיטה, קושי בקימה, בעיות יציבה ושיווי משקל, והפרעות הליכה הכוללת את בעיית הקיפאון בהליכה (freezing), בנוסף, החולה סובל לעתים מכאבים ושינויים משניים במערכת שרירי-שלד, וכן קשיי בליעה ודיבור, הקושי בביצוע פעולות רגילות מחיי היום יום גובר בעיקר בשעות שהתרופות אינן משפיעות.
הפעילות המשקמת כוללת; פיזיותרפיה, רפוי בעיסוק, רפוי בדיבור, עבודה סוציאלית, הדרכה תזונאית, רפוי באמנויות, התעמלות והרפיות מסוגים שונים, טיפול פסיכולוגי, וטיפול סקסולוגי, לרשימה זו מתווספים עוד סוגים רבים של פעילויות משקמות, אשר יכולים גם הם להועיל לחולים בהתמודדות עם מחלת הפרקינסון, ולשפר את איכות חייהם.
הטיפול השיקומי צריך להתאים למידותיו של החולה, לא כל טיפול משקם מתאים לכל אחד ועל החולה לקבל הכוונה מהרופא המטפל מה רצוי עבורו. יש לשקול זאת בכל ביקור רפואי מחדש במקרה של הופעת בעיות חדשות או החמרה במצבו. יחד עם זאת אין ספק שכל חולה בכל שלב של המחלה (גם מוקדם) חייב להיכנס למשטר של פעילות גופנית מסודרת כלשהי, רצוי בהכוונה.
ניתן לחלק את הליקויים אצל חולי פרקינסון לשלוש קבוצות
* ליקויים שנגרמים ישירות מהנזק המוחי הביוכימי (החסר בדופאמין), כדוגמת הרעד, הנוקשות והאיטיות.
* ליקויים משניים במערכת לא עצביות כגון מערכת שרירי ושלד, כדוגמת חולשת שרירים, קשיונות של מפרקים, קיצור גידים וירידה בתפקוד לב ריאה.
* ליקויים הנובעים משילוב של הליקויים הישירים והבלתי ישירים, לדוגמה יציבה לקויה, הפרעות הליכה, וכיוב'.
הטיפול הפיזיותרפי מתייחס לשלוש קבוצות אלו, תפקידו לפתח אסטרטגיות שיעזרו לחולה לשמר ולשפר יכולת תפקודית עצמאית, לתקן ולשפר תבניות תנועה לקויות, למנוע קשיונות מפרקים, קיצור גידים ורצועות וכן חולשת שרירים, לשפר תנוחת גוף ויציבות, לשמר תבניות נשימה טובה ושיעול יעיל, ללכת באופן תקין, להסתובב, לשנות תנוחות גוף (קימה וישיבה ותנועה במיטה).
פיזיותרפיה במסגרת קבוצתית יכולה לתרום רבות לחולי פרקינסון; עלותה נמוכה יותר מפ"ת פרטנית, היא כוללת אינטראקציה ומסגרת חברתית לחולים באווירה נעימה דרך תרגילים ומשחקים, פרט לחוויה החברתית החולים גם יכולים להעביר מידע ודרכי התמודדות עם בעיות תנועתיות שונות - כגון טכניקות לעבור את בעיית הקיפאון או עזרים שונים - הליכון עם גלגלים וכיוב'.
שבמחלה זו יש נטייה לירידה בתנועתיות ומכיוון שאפילו הפעולות הפשטות נעשות יותר ויותר קשות ומעייפות, יש חשיבות עצומה לפעילות גופנית מסודרת ושמירה על כושר, שמטרתה - מניעת הליקויים המשניים (לעיל) או דחייתם, שמירה על יכולת תפקודית, שיפור חיוניות ורגשה כללית, שיפור סיבולת לב-ריאה.
בנוסף, לפעילות הגופנית נודעת השפעה מונעת בהקשר המניעה והפחתת הסיכון ללקות במחלה - מחקרים הצביעו על מגמה לפיה גברים המעורבים בפעילות נמרצת מפחיתה בצורה דרמטית את הסיכון ללקות במחלת פרקינסון, אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שפעילות גופנית עוצרת את הרס תאי המוח בקרב אנשים החולים במחלה.
פעילות גופנית מוכרת ומומלצת מאד לאורך כל החיים ובחולי פרקינסון במיוחד, כחלק משמירה על עצמאות תפקודית ומצב גופני תקין.
על מנת להתאים תכנית אימון ספציפית לאדם יש צורך
* לדעת מה רמת היכולת הקרדיו-וסקולרית הנוכחית שלו.
* להבין את יעדי התכנית מבחינתו ולאילו מטרות הוא מעוניין להגיע.
* לדעת מה מצבו מבחינת טווח תנועה/ כוח שרירים\ תבנית ויכולת הליכה\ סיבולת שרירית וקרדיו ווסקולארית.
בחולה פרקינסון יש לתת תשומת לב נוספת לפרמטרים של;
* יכולת שיווי משקל סטטי + דינמי.
* תלונות ספציפיות על חוסר שיווי משקל ( כולל מספר אירועי נפילה בשנה האחרונה)
* תלונה על קושי ביזמות והתחלת תנועה. ותלונות על קושי בעצירת תנועה ושינוי כיוון באופן פתאומי.
* יכולת הליכה - אורך צעד וכוי'
* יציבה - גו זקוף או לא
* יכולת לבצע תרגיל במרחב.
ככלל ראוי שפיזיותרפיה לחולי פרקינסון תיתן דגש על נושאים כגון; שיפור ואתגר יכולת שיווי משקל במנחים. סטטיים ובתנועה, שיפור יכולת ייזום תנועה כגון התחלת הליכה\ קימה מישיבה, שיפור תזמון התנועה, הגדלת הרוטציונית של הגב והכתפיים בהליכה, שיפור קואורדינציה ו- Dual Tasking.
מצב החולים והתקדמות המחלה
מאת רועי שטרן - פיזיותרפיסט שיקומי
מנכ"ל חברת וידאו תרפי בע"מ המפתח פלטפורמה טכנולוגית לאבחון, טיפול ומעקבי פיזיותרפי בבית המטופל
מחלת פרקינסון (מ"פ) היא מחלה כרונית ניוונית של המוח, היוצרות פגיעה גופנית המתבטאת בהפרעה מתקדמת בתנועתיות. בישראל 20,000 חולי פרקינסון ובארצות הברית כמיליון חולים.
מאפיין המחלה הבולט ביותר הוא Bradikinesia (הפחתה תנועתיות), ליקוי זה כולל רעד בלתי רצוני, מיעוט ואיטיות של תנועות, נוקשות שרירים, הפרעות בשיווי משקל וקשיי הליכה, הפרעות נוספות לאי-תנועתיות, שעשויות להתפתח, כוללת ירידה ביכולת השכלית, הפרעות במצב נפשי, הפרעות שינה, שינויים בשליטה על הסוגרים ועוד. עם התקדמות המחלה החולה בסכנה לאבד את עבודתו, יכולתו לתפקד מחוץ לבית ובמסגרתו ובהמשך גם את עצמאותו הגופנית. הליקויים התפקודיים אשר מצטברים במהלך השנים משפיעים על חיי החולה במישורים האישי, משפחתי, חברתי וכלכלי.
החולה מתמודד ביום יום עם מגוון בעיות גופניות, כגון- קושי בסיבוב במיטה, קושי בקימה, בעיות יציבה ושיווי משקל, והפרעות הליכה הכוללת את בעיית הקיפאון בהליכה (freezing), בנוסף, החולה סובל לעתים מכאבים ושינויים משניים במערכת שרירי-שלד, וכן קשיי בליעה ודיבור, הקושי בביצוע פעולות רגילות מחיי היום יום גובר בעיקר בשעות שהתרופות אינן משפיעות.
הפעילות המשקמת כוללת; פיזיותרפיה, רפוי בעיסוק, רפוי בדיבור, עבודה סוציאלית, הדרכה תזונאית, רפוי באמנויות, התעמלות והרפיות מסוגים שונים, טיפול פסיכולוגי, וטיפול סקסולוגי, לרשימה זו מתווספים עוד סוגים רבים של פעילויות משקמות, אשר יכולים גם הם להועיל לחולים בהתמודדות עם מחלת הפרקינסון, ולשפר את איכות חייהם.
הטיפול השיקומי צריך להתאים למידותיו של החולה, לא כל טיפול משקם מתאים לכל אחד ועל החולה לקבל הכוונה מהרופא המטפל מה רצוי עבורו. יש לשקול זאת בכל ביקור רפואי מחדש במקרה של הופעת בעיות חדשות או החמרה במצבו. יחד עם זאת אין ספק שכל חולה בכל שלב של המחלה (גם מוקדם) חייב להיכנס למשטר של פעילות גופנית מסודרת כלשהי, רצוי בהכוונה.
ניתן לחלק את הליקויים אצל חולי פרקינסון לשלוש קבוצות
* ליקויים שנגרמים ישירות מהנזק המוחי הביוכימי (החסר בדופאמין), כדוגמת הרעד, הנוקשות והאיטיות.
* ליקויים משניים במערכת לא עצביות כגון מערכת שרירי ושלד, כדוגמת חולשת שרירים, קשיונות של מפרקים, קיצור גידים וירידה בתפקוד לב ריאה.
* ליקויים הנובעים משילוב של הליקויים הישירים והבלתי ישירים, לדוגמה יציבה לקויה, הפרעות הליכה, וכיוב'.
הטיפול הפיזיותרפי מתייחס לשלוש קבוצות אלו, תפקידו לפתח אסטרטגיות שיעזרו לחולה לשמר ולשפר יכולת תפקודית עצמאית, לתקן ולשפר תבניות תנועה לקויות, למנוע קשיונות מפרקים, קיצור גידים ורצועות וכן חולשת שרירים, לשפר תנוחת גוף ויציבות, לשמר תבניות נשימה טובה ושיעול יעיל, ללכת באופן תקין, להסתובב, לשנות תנוחות גוף (קימה וישיבה ותנועה במיטה).
פיזיותרפיה במסגרת קבוצתית יכולה לתרום רבות לחולי פרקינסון; עלותה נמוכה יותר מפ"ת פרטנית, היא כוללת אינטראקציה ומסגרת חברתית לחולים באווירה נעימה דרך תרגילים ומשחקים, פרט לחוויה החברתית החולים גם יכולים להעביר מידע ודרכי התמודדות עם בעיות תנועתיות שונות - כגון טכניקות לעבור את בעיית הקיפאון או עזרים שונים - הליכון עם גלגלים וכיוב'.
שבמחלה זו יש נטייה לירידה בתנועתיות ומכיוון שאפילו הפעולות הפשטות נעשות יותר ויותר קשות ומעייפות, יש חשיבות עצומה לפעילות גופנית מסודרת ושמירה על כושר, שמטרתה - מניעת הליקויים המשניים (לעיל) או דחייתם, שמירה על יכולת תפקודית, שיפור חיוניות ורגשה כללית, שיפור סיבולת לב-ריאה.
בנוסף, לפעילות הגופנית נודעת השפעה מונעת בהקשר המניעה והפחתת הסיכון ללקות במחלה - מחקרים הצביעו על מגמה לפיה גברים המעורבים בפעילות נמרצת מפחיתה בצורה דרמטית את הסיכון ללקות במחלת פרקינסון, אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שפעילות גופנית עוצרת את הרס תאי המוח בקרב אנשים החולים במחלה.
פעילות גופנית מוכרת ומומלצת מאד לאורך כל החיים ובחולי פרקינסון במיוחד, כחלק משמירה על עצמאות תפקודית ומצב גופני תקין.
על מנת להתאים תכנית אימון ספציפית לאדם יש צורך
* לדעת מה רמת היכולת הקרדיו-וסקולרית הנוכחית שלו.
* להבין את יעדי התכנית מבחינתו ולאילו מטרות הוא מעוניין להגיע.
* לדעת מה מצבו מבחינת טווח תנועה/ כוח שרירים\ תבנית ויכולת הליכה\ סיבולת שרירית וקרדיו ווסקולארית.
בחולה פרקינסון יש לתת תשומת לב נוספת לפרמטרים של;
* יכולת שיווי משקל סטטי + דינמי.
* תלונות ספציפיות על חוסר שיווי משקל ( כולל מספר אירועי נפילה בשנה האחרונה)
* תלונה על קושי ביזמות והתחלת תנועה. ותלונות על קושי בעצירת תנועה ושינוי כיוון באופן פתאומי.
* יכולת הליכה - אורך צעד וכוי'
* יציבה - גו זקוף או לא
* יכולת לבצע תרגיל במרחב.
ככלל ראוי שפיזיותרפיה לחולי פרקינסון תיתן דגש על נושאים כגון; שיפור ואתגר יכולת שיווי משקל במנחים. סטטיים ובתנועה, שיפור יכולת ייזום תנועה כגון התחלת הליכה\ קימה מישיבה, שיפור תזמון התנועה, הגדלת הרוטציונית של הגב והכתפיים בהליכה, שיפור קואורדינציה ו- Dual Tasking.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה