טיפול בפרקינסון: חוקרים מפתחים דרכים חדשות למתן 

                         תרופה לבדופה

ד"ר שרון חסין מבית חולים "שיבא" מציגה את המחקרים האחרונים בתחום הטיפול במחלה, ומדגישה את החשיבות שבפעילויות תנועה כטאי צי ומחול. וכי הטיפול בפרקינסון צריך להיות רב תחומי.

ד"ר שרון חסין מצביעה על כמה מהחידושים הצפויים להופיע בעתיד הנראה לעין.

לדבריה, מחקרים לא מעטים שתוצריהם כבר מצויים בשלבי פיתוח מתקדמים נעשים כיום בכל הנוגע לטיפול במחלת פרקינסון, לפי הערכות, בעולם כיום ישנם 7.4 מיליון חולי פרקינסון, ובישראל מוערך מספרם כ- 24 אלף עד 27 אלף בני אדם הערכה היא שעד שנת 2020 שיעורם יגדל 28%.

אחד החידושים הוא מציאת דרכים חדשות למתן תרופות ותיקות ובראשן הלבדופה, אחת הבעיות שמחפשים להן מענה נוגעת לקושי להשיג תגובה ממושכת של התרופה, במהלך היום ולאורך שנים. יעילותה של התרופה הוותיקה הזאת הוכחה - אבל מנגד גם ידוע כי התגובה אליה מתקצרת במשך השנים. החידושים ממוקדים לכן בדרכים חלופיות למתן התרופה, מעבר לכדורים דרך הפה.

לדבריה "בימים אלה נמצא בפיתוח משאף "ל-דופה" כלומר התרופה תינתן באינהלציה לריאות. חידוש טכנולוגי אחר המסתמן באופק, הוא משאבה להזלפה תת עורית של החומר התרופתי, בצורה מדבקה Patch-pump. בדרך זו, החומר מוחדר לתת-עור דרך מחט תת עורית, משאבה המודבקת על פני העור.

ד"ר שרון חסין "מדהים לראות את האור בעיניהם ואת ההתלהבות של המטופלים העוסקים בפעילות גופנית מהנה בעלת ערך חברתי"

חידוש נוסף בתחום, שגם הוא בדרך להיכנס לשימוש, הוא שהכדור שיבלע החולה דרך הפה יכיל מנגנון השהייה זעיר, באמצעות התרופה תועבר מהקיבה באיטיות לאזור הספיגה במעי "חברה ישראלית". סיפרה ד"ר שרון חסין "מפתחות כמוסת אקורדיון כזו. שתשחרר באיטיות את החומר התרופתי למעי".

לדבריה "כל נושא דרכי ההעברה החדישות של תרופות למחלת פרקינסון הוא אחד ה"חמים" ביותר במסגרת הפיתוח והמחקר, וניסויים קליניים לא מעטים נעשים כבר בפיתוחים שכבר הגיעו לשלבי הניסוי. התקווה שכל אלו יסייעו להבטיח רמה יציבה של הל-דופה בדם, וכפועל יוצא גם של רמת הדופמין במוח, שחסרונו אופייני אצל חולי פרקינסון, המטרה היא, שההשפעה הקלינית של התרופה תהייה ממושכת.

"רעיון אחר שכבר נכנס לטיפול בארץ ובעולם" ציינה ד"ר שרון חסין "הוא לספק טיפול כירורגי ללא כירורגיה, תהליך לא פולשני, כדי לטפל בהופעת הרעד המאפיינת את החולים. הרעיון המוצע הוא, להשתמש בקסדה מיוחדת אותה חובש החולה, המרכזת קרני אולטרה - סאונד לאתר מטרה במוח, באזור התלמוס. הטיפול מתבצע בתוך מכשיר MRI וכך, בעוד החולה ער שוכב בתוך מכשיר MRI עם הקסדה המיוחדת שעל ראשו, מבוצע חימום בעזרת קרן אולטרה - סאונד. ממוקדים לאזור בתלמוס, אשר מביא להפסקה זמנית של הרעד.

אם התוצאה הראשונית טובה והרעד פוסק - ממשיכים בחימום, עד לצריבה והרס מקומי של האזור, לשם הפסקה המידית של הרעד. הטיפול נקרא MRI-FUS. דרך טיפולית זאת ניתנת מענה לאנשים הסובלים מרעד ראשוני (essential tremor) חמור, וגם במקרים של מחלת פרקינסון עם רעד מאד קשה.

"הטיפול נעשה רק בצד אחד של המוח ומשפיע על צד אחד של הגוף, כך שהמטופל והרופא צריכים להחליט מהו הצד שעדיף לטפל בו. בדרך כלל בוחרים את הצד שישפיע על היד הדומיננטית. הטכנולוגיה החדישה הזאת היא פרי פיתוח של החברה הישראלית "אינסייטק" והיא כבר זמינה במרכז הרפואי שיבא וברמב"ם, והיא מהווה מהפכה בטיפול באנשים הסובלים מרעד מטרה בידיים.

לדברי ד"ר שרון חסין "טכנולוגיה זו תוגש השנה לסל הטיפולים המוצעים של קופות החולים. ויש לקוות שתוכנס לסל. בינתיים היא נעשית דרך ביטוחים פרטיים או בתשלום פרטי.

כיוון אחר, אף הוא בתחום הנוירוכירורגי סיפרה ד"ר חסין "הוא טיפול בקוצבי מוח, טיפול זה כלול בסל כבר 10 שנים ונעשה בארץ לכמה מאות מטופלים, רובם בגלל תסמיני מחלת פרקינסון. בשנים האחרונות חלה התקדמות גדולה בתחום. יש כעת גרסאות מתקדמות של קוצבים וגם אלקטרודות מתוחכמות מאוד המושתלות למוח נמצאות בדרך לאישור. הצפי הוא שתהייה להן השפעה קלינית מדויקת וטובה יותר. בקוצבים החדישים יש אפשרות של הטענה חיצונית של הקוצב ממש כמו שטוענים טלפון חכם. למניעת הצורך בניתוחים חוזרים להחלפת הקוצב אחת למספר שנים עקב סיום חיי הסוללה.

ד"ר שרון חסין "מאחר שפרקינסון היא מחלה מאד מורכבת... התייחסות אליה היא כיום כאל מחלה עם השלכות רב תחומית הנוגעת להיבטים בחיי החולה".

בנוסף ניכרת התקדמות משמעותית בידע ההולך ומצטבר לטיפולים הלא רפואיים והלא - תרופתיים, מידע רב ברמה מדעית טובה. הולך ונאסף על התערבויות אלו ועל ההשלכות שלהן על הליקויים המוטוריים ועל איכות החיים הדבר נכון לגבי מגוון פעילויות מתחום עולם אמניות הלחימה, כמו טאי צי, אבל גם לגבי פיזיותרפיה, פעילות גופנית ספורטיביות אחרות וגם ריקודים סלונים וסוגי מחול אחרים. על סמך מידע זה, הרופאים ממליצים לחולי פרקינסון לעסוק בקביעות בפעילויות אלו כדי לשפר את איכות חייהם.

בארצות הברית דווח על רופא בן 76 מייקל בל חולה פרקינסון המתאמן באגרוף כדרך להתמודד  עם המחלה, הוא סיפר כי אימוני האגרוף שיפרו אצלו את התיאום יד עין, את הזיכרון הקוגניטיבי, את טונוס השרירים ואת שיווי המשקל.

זה מדהים לראות את האור בעיניהם ואת ההתלהבות של המטופלים העוסקים בפעילות גופנית מהנה בעלת ערך חברתי ( הנעשית בקבוצה) רואים אצלם שיפורים בקימה, בהליכה, ביציבות ובכושר הכללי. מחקרים הראו שיפורים שחלו בפרמטריים מוטוריים שונים.

כיוון נוסף בו עוסקים עתה חוקרים ורופאים רבים נוגע להיבטים הגנטיים של המחלה, בישראל נמצא שיעור חולי פרקינסון בעלי רקע גנטי מהגבוהים ביותר בעולם. מסיבה זאת ישראל אטרקטיבית למחקר גנטי, משום שכאן מתרכזים מקרים רבים יחסית של חולי פרקינסון אשכנזים בהשוואה ליהודים ממוצא אחר, חולים במחלת זאת. בחולי פרקינסון אשכנזים אנחנו מזהים שתיים מהסיבות הגנטיות העיקריות בפרקינסון שאובחנו באוכלוסייה ספציפית זאת, מדובר במוטציה בגן LARK2 ומוטציות שונות בגן האחראי למחלה גושה הקרוי GBA.

צורה גנטית אחרת של מחלת פרקינסון הן נדירות יותר, אך גם הן נמצאו בקרב חולים בישראל. מדובר במוטציות בגן PINK1 ששכיחות גבוהה יחסית שלהם נמצאה באוכלוסיה ממוצא ערבי.

מאחר שפרקינסון היא מחלה מאוד מורכבת, המתבטאת הרבה מעבר להפרעות תנועה ורעדים וקשורה לבעיות קוגניטיביות, נפשיות סנסוריות וכן למערכת העיכול, שתן וויסות לחץ הדם. ההתייחסות אליה היא כיום כאל מחלה עם השלכות רב תחומיות, הנוגעות להיבטים רבים בחיי החולה וגם בסביבה הקרובה.

עתה כבר ברור, אולי יותר מאשר בעבר, כי את הטיפול בחולי פרקינסון יש לבצע במרכזים רפואיים מיוחדים. ייעודיים בידי צוות רב תחומי מיומן, שעבר הכשרה ממוקדת ומיוחדת. יש עתה כוונה לפתח בארץ יותר מרכזים כאלו. אין כיום מספיק יחידות מוכרות לכך ואין מספיק מומחים לטיפול בהפרעות תנועה, נוירולוגים וצוות פארא רפואי, שמוכנים להקדיש את כל זמנם למחלות הקשורות בהפרעות תנועה. מסיבה זאת יש כוונה להכשיר תת התמחות בנושא הזה. ולהכשיר עוד אנשי מקצוע, כדי לספק את הטיפול ההוליסטי בחולי פרקינסון לא רק במרכז הארץ.