הפרעות בוויסות דחפים ומחלת פרקינסון 


                                                          חלק ג (אחרון)

                מאת ד"ר עומר פורת פסיכולוג שיקומי

מתי צריכה להידלק נורה אדומה המתריעה על הפרעה בוויסות דחפים אצל מי שנוטלים אגוניסטים דופמינרגיים?

כאשר מתחולל שינוי ברור וחריג בהתנהגותו של האדם ביחס להתנהגותו הרגילה. במקרה כזה רצוי להתייעץ עם הנוירולוג המטפל, השינוי יהפוך בהגדרה ל"בעיה" במידה וההתנהגות החריגה יוצרת הפרעה למהלך החיים התקין של האדם עצמו או של האנשים הנמצאים בסביבתו, למשל (דוגמאות אמתיות):

תחביב של ציור מהנה שיוצא מכלל שליטה: מצב בו התחביב משתלט על הסלון והופך את כולו לסטודיו עמוס כני ציור וצבעים עד שאי אפשר לחיות בבית (הוביזם).

אדם חובב דייג, קונה ביום אחד חמש חכות דייג (דחף קניות).

אדם שבעבר לא הראה דחף מיני יוצא דופן וקיים יחסי מין עם אשתו אחת לחודש או חודשיים, עסוק כעת כל היום במין באתרי האינטרנט, מפלרטט עם נשים אחרות בניגוד לטבעו ושוקל ללכת לנערות ליווי או כבר עשה כן (יש מקום לחשוד שמדובר בדחף מיני מוגבר).

אם אדם שבעבר מעולם לא מילא כרטיס לוטו מבלה בכל יום בדוכן הפיס, מוציא כספים גדולים ומגרד כרטיסי גירוד למרות שמעולם לא עסק בכך - יש כאן סיבה להתייעץ.

אם אשה שבעבר בישלה פעמיים בשבוע, ומבלה כל היום במטבח בבישולים והעלתה במשקל מעל עשרה קילו, יש כאן סימן לדאגה.

הכלל הראשון בזיהוי הפרעות בוויסות דחפים הוא לשאול את עצמנו בכנות את השאלה הבאה: האם אני, הלוקה במחלת פרקינסון ומטופל תרופתית, מרגיש\ה שיש לי קושי להשתלט על עצמי ולהימנע מלעסוק בצורה מוגברת בפעולות מתגמלות מסוימות, גם אם הן מזיקות לי או לסביבתי?. 
אם התשובה לשאלה זו היא כן, אז עליך לגשת לנוירולוג המטפל בך לצורך הערכה של חומרת השינויים האלו ובחינת דרכי הטיפול האפשרית.

שאלה שניה:

מה הכלים העומדים לרשותו של הצוות המטפל לעזור לך להתגבר על הבעיה מבלי לפגוע באיזון של התסמינים התנועתיים?

גם זו שאלה הנשאלת הרבה, למרבה המזל, אפשר לענות עליה בצורה טובה ברוב הפעמים, וזאת על ידי שיתוף פעולה בין הגורמים המעורבים: החולה ובן \בת זוגו, הנוירולוג המטפל, פסיכיאטר או פסיכולוג או סקסולוג. לכל בעיית התנהגות הקשורה לטיפול דופמינרגי. קיימות מספר דרכים בהן ניתן ללכת על מנת למצוא פתרון חלקי או מלא לבעיית ההתנהגות ושילוב שונה של אנשי מקצוע.

למשל:

במישור התרופתי:

אם מופיעה בעיית וויסות דחפים ניתן לשנות תרופות, מינון או סוג ובכך להקטין את עצמת ההתנהגות הבעייתית. יש מקרים שצריך להפסיק את הטיפול באגוניסט ולהעלות בהתאם את המינון של הטיפול בלבודופה כדי לשמר את האיזון של התסמינים המוטוריים. ישנם מקרים שניתן להפחית את המינונים הגבוהים של התרופה בעזרת טיפול בקוצב מוחי המושתל בניתוח. במידה וישנם סימנים של דיכאון, ניתן לתת תרופות נוגדות דיכאון ובכך לשמור על מצב רוח טוב של החולה.

פתרון של בעיית התנהגות מינית:

במצב הזה, לאחר יידוע של הנוירולוג או הפסיכיאטר ושקילת התערבות על ידי שינויים תרופתים, מופנה החולה (עם בן הזוג, אם ישנו) למרפאה לטיפול מיני. המטפל המיני המודע להשפעה של התרופה הדופמירגיות על הדחפים המיניים, יכול לסייע לבני הזוג לגבש הרגלים להכלת הדחף המיני המוגבר ולהתמודדות עמו בצורה כזו שתאפשר המשך חיים יחד בצורה מספקת. הדבר נעשה בשיחות, במציאת פשרה ובסיוע לבני הזוג להעביר את הרצונות שלהם בצורה יעילה ורגישה, תוך שמירה על הכבוד של בן או בת הזוג. במקרה של בעיות נלוות הפוגעות בתפקוד המיני והיכולת להגיע לסיפוק מיני יש לטפל גם באלו בצורה תרופתית או התנהגותית. (ניתן לפנות לארגון המטפלים המיניים המוכרים בישראל איט"ם ).

פתרון של בעיות התמכרות להימורים או קניות לא מבוקרות:

במצב כזה החולה ובן הזוג משתפים פעולה ואמורים להעביר מידע על הוצאות הכספיות, לשמור על כרטיסי האשראי, מסמכי הבנק ולבקר את הפעולות הכספיות, כדי למנוע הוצאה כספית בלתי מבוקרת. מי שחי לבדו חייב להפקיד את החשבון הכספי שלו והזכות לחתום על העברת הרכוש (אפוטרופסות) לבן משפחה עליו הוא סומך. רצוי להיות בקשר קבע עם עובדת סוציאלית או פסיכולוג שתפקידם ללוות את המשפחה בתקופה זו ולסייע לה להגיע לחוף מבטחים. הטיפול ההתנהגותי בגמילה מהימורים או מקניות מבוסס על טיפוח התנהגויות חליפיות המביאות לריגוש אך אינן הרסניות. כמו למשל ארגון ערבי בינגו במסגרת פעילות פנסיונרים או השתתפות בהגרלות על מתנות במועדוני לקוחות, ניתן לצאת לקניות במקומות בהם יש מבצעים ומוצרים בהוזלה. להגביל את סכומי הקניה או לבצע את הקניות בקבוצה כלומר, האסטרטגיה אינה להעלים את הריגוש שבהימורים או לחסל נטייה לקניות. אלא לנתב אותם למקומות בהן הם יהיו פחות מזיקים ויותר מבוקרים. הטיפול התרופתי מערב את הנוירולוג והפסיכיאטר שיכולים לסייע תרופתית בהורדת הדחף לקניות או הימורים.

פתרון של בעיית אכילה מופרזת:

הטיפול במצבים אלה כולל דיאטנית קלינית שיכולה לסייע בבניית תכנית תזונתית מתאימה, מאמן כושר גופני שיכול לסייע בהתערבות תרופתית. במידת הצורך אפשר לפנות לפסיכולוג שמתמחה בהפרעות אכילה, על מנת לקבל אסטרטגיות בבקרה על הדחף לאכול.

לסיכום:

המפתח לניהול נכון של כל המצבים שתוארו לעיל הוא קודם כל לצאת מהארון. לא להתבייש ולהכיר בקיומה של בעיה. השלב השני הוא לפנות לצוות המטפל ולדון בבעיות האלה. ולא להתמודד עמן לבד. חשוב שאנשי מקצוע הנכונים יהיו מעורבים בנעשה ושבן או בת הזוג או בני משפחה נוספים יהיו מודעים למצב ויתמכו בשינוי - כך רב הסיכוי שהחולה יוכל להסתגל טוב יותר למצבו הבריאותי.