יום חמישי, 12 בפברואר 2015

                    כאבים במחלת פרקינסון

                            מאת יובל לויתן - פיזיותרפיסט


כאבי ברכיים כאבי גב שכיחים בפרקינסון ויכולים לנבוע מבעיות במערכת שלד- שריר, חולי פרקינסון סובלים מתחושת כאב או התכווצויות בשרירים ובמפרקים המלוות עם ממצאים פזיקאליים כגון רגישות שרירית, שינויים מפרקים, עיוותים בעמוד השדרה, הגבלה בטווחי תנועה מפרקים, הפרעות יציבה וליקויים בהליכה, הכאב יכול להיות מוחמר עם נוקשות שרירים פרקינסונית וחוסר תנועה, ולהיות מוקל באמצעות תנועה, הכאב יכול להופיע לסירוגין עם ירידת במינון התרופתי, הדופמנרגי ולהשתפר עם הטיפול הלבדופה.  סוגי כאב נוספים בפרקינסון הם;

כאב רדיקולרי / נוירופטי פריפרי - כאב נוירופטי בטריטוריה של עצבי היקפי או שורש עצב המתלווה לסימנים מוטוריים או סנסורים המעידים על פגיעה בעצב היקפי או תפס של שורש העצב.

כאב דיסטוני- כאב שרירי הנובע מדיסטוניה ומערב את הגפה הדיסטונית או הפנים והלוע הדיסטונית. הכאב יכול להתגבר במצבים של הורדה במינון התרופתי, דיסטוניה מוקדמת בבוקר, דיסטוניה במצב של הפסקת הטיפול הדופמינרגי (מצב off) דיסטוניה בתחילת הטיפול התרופתי או שלבי הסיום של השפעת הטיפול התרופתי, דיסטוניה במצב השיא של הטיפול התרופתי.

כאב נוירופטי מרכזי - כאב נוירופטי הנגרם כתוצאה מנזק או הפרעה למערכת העצבים המרכזית, המורגש ככאב בוער, מעקצץ, לוחץ, חותך, מועך,חודר כמו זרם חשמל או בעל תחושות מוזרות כאילו חרקים זוחלים מעל העור או מתחתיו, הכאב יכול להיות בעוצמה חזקה ביותר וביזארי באיכותו ואינו מוגבל לטריטוריה של עצב או שורש עצב, לכאב יכולים להתווסף מאפיינים אוטונומיים, כגון תחושת ויסצרליות (תחושת כאב שמקורו באיברים פנימיים) או קוצר נשימה, הכאב הנוירופטי המרכזי הוא תסמין לא מוטורי טהור ויכול להשתנות ללא צורה אחידה עם מעגל הטיפול התרופתי ללא קשר לשינויים בתסמינים המוטוריים. כאב זה אינו מוסבר על ידי נוקשות שרירים דיסטוניה, פגיעה מוסקו סקלטלית או פגיעה באיברים פנימיים, לפיכך כאב נוירופטי מרכזי הוא אחד מסוגי המגבילים ביותר והקשים ביותר לטיפול.

כאב הנובע מדיסקנזיה / אקטיזיה - תנועות בלתי רצוניות ובלתי נשלטת של איברי הגוף ושל הפנים כתוצאה מעודף של דופאמין יכולות לגרום לכאבים, להפריע לתפקוד,  התלונות יכולות להיות על חוסר שקט מלווה בדחף לזוז, תנועות כמו רעד ברגליים, מעבר בין רגל לרגל, צעדה במקום, חוסר יכולת לעמוד או לשבת. הכאב יכול להופיע עם התגברות הפרעת התנועה ולהשתפר בהורדה במינון של הטיפול הדופמינרגי, ולעתים גם בהעלאת הטיפול בלבדופה.

גורמי סיכון אפשריים לכאב בפרקינסון שנמצאו בספרות כוללים מין נשי, תסמינים דיכאוניים ומצבים רפואיים נלווים כגון סכרת, אוסטיאופרוזיס, מחלת פרקים ריאומאטית, מחלת פרקים ניוונית או פריצת דיסק, אשר קשורים לתסמין כאב. ממצאים חדשים מציעים גם שקיימת תרומה גנטית לכאב בפרקינסון, כאשר וריאנטים גנטיים בגנים FAAH ו SCN9A נמצאו קשורים לסיכון גבוה יותר לכאב בקרב חולי פרקינסון.

ניתן לראות ששכיחות הכאב בפרקינסון נוטה להעלות ככל שהתסמינים המוטוריים מחריפים, הכאב הראשון בפרקינסון יכול להופיע באיבר המושפע יותר בתסמינים המוטוריים, יכול להיות מוחמר במצב off בחולים הסובלים מדיסטוניה או דיסקנזיה, ויכול להשתפר במצב on, במיוחד בחולים עם תנודות בתסמינים המוטוריים והלא מוטוריים, מנגד נמצא כי כאב בפרקינסון יכול להופיע בנפרד מהתסמינים המוטוריים ב- 25 - 64% מהחולים. בהסתמך על נתונים אלה, מספר חוקרים הציעו להפריד בין כאב פרקינסוני וכאב שאינו פרקינסוני . אולם לחלוקה זו קיימת מספר חסרונות - היא אינה מתייחסת לסוג כאב ספציפי ולא מנבאת את תגובת החולה לטיפול הדופמינרגי למטרת הקלה על הכאב. עולם הכאב והקשר בין סוגי הכאב השונים בפרקינסון נשאר תמוה ומרתק.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה