תרגול לשיפור הדיבור, יש לקרוא לאט ובקול רם, נסו להדגיש כל מילה


משפטים מתארכים

המצב המדיני קשה
המצב המדיני קשה ומערער את הביטחון
המצב המדיני קשה ומערער את בטחון התושבים

הלכתי אתמול להופעה
הלכתי אתמול להופעה של שלמה 
הלכתי אתמול להופעה של שלמה ארצי
הלכתי אתמול להופעה של שלמה ארצי בקיסריה והיה מרגש

זכיתי בלוטו
זכיתי בלוטו ביום חמישי
זכיתי בלוטו ביום חמישי וקניתי מכונית
זכיתי בלוטו ביום חמישי וקניתי מכונית גדולה וירוקה

הילדים מתחילים היום
הילדים מתחילים היום את בית הספר
הילדים מתחילים היום את בית הספר בפעם הראשונה 
הילדים מתחילים את בית הספר בפעם הראשונה ומרגשים מאד מאד

הזמנתי פיצה
הזמנתי פיצה אתמול
הזמנתי פיצה אתמול אך היא הגיעה קרה
הזמנתי פיצה אתמול אך היא הגיעה קרה ולא טעימה
הזמנתי פיצה אתמול אך היא הגיעה קרה ולא טעימה ולכן החזרתי אותה

מחר אני נוסע לצפון
מחר אני נוסע לצפון לטיול
מחר אני נוסע לצפון לטיול עם המשפחה שלי 
מחר אני נוסע לצפון לטיול עם המשפחה שלי ולביקור במערת הקשת הגבוהה

הסתדרות הרפואית בישראל

הנידון;מכתב המלצה לחולי פרקינסון לעבור בדיקה שגרתית לאיתור מוקדם 


                             של מלנומה

מלנומה עורית ממארת הינו גידול ממאיר החמישי בשכיחותו אצל גברים והשישי אצל נשים, בעשורים האחרונים חלה עליה מתמדת בהארעות המלנומה ברוב ארצות המערבי,בקצב העולה על כל גידול סרטני אחר. במקביל חלה גם עליה בתמותה מהמחלה, במיוחד בקרב גברים קשישים, ככל הנראה בגלל העדר מודעות לסימני המחלה ואבחון המחלה בשלב מתקדם עד כה היה ידוע שמלנומה מתפתחת בעיקר בבהירי עור שנצרבים בקלות משמש, ומתקשים להשתזף, גורמי הסיכון העיקרים להיפגע במחלה הם ריבוי שומות, נכוחות של שומות אטיפיות או סיפור משפחתי של מלנומה.

בשנים האחרונות התאספו עדויות בספרות המדעית הנוירולוגית והדרמטולוגית אשר מצביעים על כך שמלנומה מופיעה בשכיחות יתר בקרב מטופלים הסובלים ממחלת פרקינסון בהשוואה לאוכלוסיה הכללית ללא מחלת פרקינסון, הסיכון לחלות במלנומה בקרב חולי פרקינסון הינו בין פי 1.5 ועד פי 4 בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, ממצאים אלה נכונים בכל העולם.

מחקר ישראלי רחב שכלל מרפאות של 12 בתי חולים בארץ הראה שהסיכון לחלות במלנומה גדול פי 4 בקרב חולים הסובלים ממחלת פרקינסון, המחקרים לא הראו קשר בין הטיפול התרופתי ובין הופעת המלנומה ונמצא כי חלק מחולי הפרקינסון אובחנו עם מלנומה לפני הופעת סימניה המוטוריים של מחלת הפרקינסון.

ממצאים אלו מצביעים על כך שמטופלים הסובלים ממחלת פרקינסון חייבים לעבור בדיקה מקיפה על ידי רופא עור לפחות פעם בשנה לזהות את הגידול בתחילתו, בדיקות שגרה אלו לא מונעות את הופעת המלנומה אך יכולות לאבחן מוקדם את הגידול ובכך למנוע את הפיכתו לגידול השולח גרורות, אבחון מוקדם וטיפול מהיר יכול למנוע תמותה ולהגדיל את הסיכוי לריפוי מלא.

לאבחון המוקדם של מלנומה השפעה מכרעת על סיכוי ההישרדות מהמחלה; ההיוותרות בחיים תלויה במישרין בעובי החדירה של הגידול, כפי שנמדד עפ"י ברסלאו.

הסימן המחשיד להתפתחות היא שינוי בצורת אחת השומות ובפרט בשומות אטיפית או הופעת שומה חדשה, לרוב בגוון שחור במראה, אסימטרי בלתי סדיר, שינויים אלה הם המפתח לאבחון מוקדם של המחלה

במקרה כזה חשוב להסיר מוקדם ככל האפשר את השומה החשודה ולהעבירה לבדיקה פתולוגית אבחון סוג הגידול ועובי החדירה לעור, לשם כך מן הראוי שהאוכלוסייה בסיכון, במקרה הנוכחי --חולי פרקינסון יהיו ערים לשינוי השומות ויפנו לבדיקה וטיפול בכל חשד שמתעורר, ללא דיחוי, מומלץ לכלול את כל חולי הפרקינסון בתכנית רפואית מובנית של סריקת שומות לפחות פעם בשנה על ידי צוות מיומן.

חשוב לציין שבאוכלוסיית קשישים נוכחותם הנפוצה של נגעים פיגמנטרים  שפירים מסוג באזורים החשופים לשמש נוטים solar lentigines או נכוחות seborrheic keratosis בצורה ובצבע, עלולה להקשות על האבחנה המבדלת ממלנומה גם על ידי צוות רפואי מנוסה, כלומר לא פעם אין מנוס מהסרת כירורגיה של נגע שעשוי להימצא שפיר בדוח הפתולוגי 

בכבוד רב

פרופסור רבקה אינזלברג

פרופסור ניר גלעדי 

פרופסור אסתר עזיזי


מכתב זה הופנה למנהלי קופות החולים, ליושב ראש האגודה למחלת הסרטן, האגף לרפואה מונעת.

    טיפים אישיים ליציאה ממצב OFF

     מאת נאוה אשכנזי מניסיון אישי

אני רוצה להעביר לכם כמה טיפים מעולים למצבים שאנו נתקלים בהם במשך היום

בוקר--עוד שאתם במיטה לקחת את הכדורים בערך חצי שעה לפני שאנו רוצים לקום, עושים כמה ניעות מצד לצד והיום מתחיל בצורה קלה יותר.

תקועים---1. לחלוץ נעל אחת ולהתחיל ללכת וזה עובד חזק מאד.

               2. לשמוע מוזיקה לתת קצב ולנוע מצד לצד לפי קצב.

               3. לדמיין חפץ או כל דבר אחר [עדיף משהו מוחשי] כמו כדור לבעוט 
                    בו וללכת

               4. ללכת אחורה

               5. לתת קצב בקול רם של 1,2,3, גבוה גבוה ולהרים את הרגל בצעדים 
                    גבוהים או מילה אחרת "צעד גדול"ולעשות צעדים גדולים.

מקום צר----ללכת על הצד כשרגל רודפת רגל [צעד רדיפה]

כניסות--- לתכנן את הסיבוב כמה שיותר גדול.

לחץ בראש---לכסות את האוזניים בידיים בצורת חצי כדור להמתין דקה ולשחרר את הידיים במהירות באותו זמן, יש לעשות זאת מספר פעמים 

להיות בשמחה---לשמוע שירים, לשיר, לרקוד כמה שאפשר

לשחרר מלחץ עייפות--לשכב על הבטן [כשהברכיים מחוץ למיטה] בין 5-10 דקות, לעשות נשימות ולהתחיל להניע את הרגליים למעלה ולמטה ולצדדים.

לקום מהכיסא--לשבת כמה שיותר בקצה לנוע קדימה ואחורה מספר פעמים [3-4]

שחרור ממצב OFF--- יושבים על כיסא רגיל מרמים רגל על רגל וניעות קלות לכיוון הגוף לאט לאט שההרמה נעשית קלה יותר--זה עובד

מקווה מאד שהצלחתי לעזור --נאוה אשכנזי

כיצד נפתור בעיות שיווי משקל לקוי אצל חולה פרקינסון


מאת יובל לויתן פיזיותרפיסט


השליטה על שיווי המשקל מסתכמת על האינטראקציה בין מספר מערכות פיזיולוגיות; מערכת השלד והשרירים, מערכת העצבים, מערכת התחושה והקוגניציה לבין תנאי הסביבה והמטלה המבוצעת, האינטגרציה התחושתית ממערכת הראייה, מערכת התחושה העמוקה והמערכת הוסטיבולרית פגועה בחולי פרקינסון, כתוצאה מליקוי במערכת התחושה העמוקה, החולים מסתמכים יותר על מערכת הראייה כדי לשמור על שיווי משקל, בנוסף ה"דרייב" התנועה בחולי פרקינסון פגוע וגורם לתנועות להיות איטיות יותר, יש הערכה לקויה של מנח הגוף והגפיים ביחס לסביבה והעדר תגובה הגנה להפרעות חיצוניות, כמו ביצוע צעד בלימה מהיר בעת התקלות במכשול.

מוגבלות מערכת השלד והשרירים כגון בעיות יציבה, ירידה בטווח התנועה של המפרקים ונוקשות מעלות את הסיכון לחוסר היציבות בשל צמצום גבולות היציבות כלומר מצטמצם האזור בו מרכז הכובד של הגוף יכול לנוע תוך שמירה על שיווי משקל מבלי לשנות את מיקום הרגלים כמו בהושטת יד ותפיסת חפץ בעמידה. הקיבוע של כל הגוף גורם לנוע כיחידה אחת ללא הפרדה בין הראש והגו לגפיים, לדוגמה קיבוע צוואר מפריע לסיבובי הראש ולראייה ההיקפית בעת עמידה והליכה, קיבוע האגן והגפה התחתונה מקשה על ההליכה שתהייה חלקה ושוטפת, במיוחד בזמן פניות וסיבובים, נוקשות הגוף, וחוסר שליטה בשיווי המשקל גורמים גם לחוסר יכולת לבצע שינויים בצורת ההליכה, וחולי פרקינסון מתקשים ללכת על משטחים שונים ובתנאי סביבה שונים.

זיהוי מטופלים אשר נמצאים בסיכון לנפילות הוא מרכיב חשוב בטיפול חולי פרקינסון, גם חולה שטרם נפל רצוי שיתחיל בטיפול לשיפור שיווי משקל ומניעת נפילות כדי למנוע סיבוכים עתידים.

תכנית למניעת נפילות בקרב חולי פרקינסון כוללת את חיזוק שרירי הרגלים, ושיפור תפקוד החיישנים הפרופיוצפטורים [תחושה עמוקה] הנמצאים בגידים, בשרירים במפרקים, בקפסולת המפרק וברצועות סביב הקרסול.

אימון פרופיוצפטיבי משפר מאד את תבניות התגובה השרירית ואת השליטה העצבית השרירית, תורם לשיפור הקואורדינציה, הרפלקסים ושיווי המשקל.

האימון הפרופריוצפטיבי עובד על כמה קבוצות שרירים בו זמנית וגורם לשרירים לעבוד יחד במטרה להפחית מהסיכון על פציעות עתידיות, האימון מתבצע בעמידה על שתי רגליים, על רגל אחת, בעמידה תחילה על משטחים ישרים ובהמשך על משטחים לא יציבים,בעיניים פקוחות או עצומות, ניתן לשנות את בסיס התמיכה במהלך תרגול מבסיס תמיכה קל יותר לבסיס תמיכה מאתגר יותר ככל שהמטופל משתפר בתרגול.

אז תתחילו לתרגל

בהצלחה


חברים המעוניינים לקבל חומר עדכוני למייל שלהם בחינם נא לפנות ל ziprachel@gmail.com לברורים טלפון 097431614 רחל

תכנית תרגילים לשיפור שיווי משקל-חולי פרקינסון


תרגיל 1   קימה מישיבה לעמידה

1. מקם את כיסא המטבח לצד השולחן

2. התיישב בקצה הכיסא כך שלא כל הישבן בפנים

3. הבא גב לפנים ושמור על גב ישר, ידיים ישרות קדימה או על המותנים 

4. קום מישיבה לעמידה ללא תמיכת ידיים

5. חזור באיטיות למצב שבו הישבן נוגע בכיסא, אל תתיישב לגמרי, וחזור חלילה לעמוד

6. חזור על כך 5-8 פעמים 3 סטים.


תרגיל 2   עמידה ברגליים צמודות [יחף]

1. עמוד בפינת החדר מאחורי כיסא, החזק אותו קלות.

2. הצמד את כפות רגליך אחת לשנייה, עמוד במנח 5 שניות

3. עזוב יד אחת ולאחר מכן יד שנייה והחזק 5 שניות בעודך מסתכל קדימה

א. סובב את הראש לצד ימין והבט, מעבר לכתף הימנית במנח זה 5 שניות.

ב. סובב את הראש לצד שמאל והבט מעבר לכתף השמאלית, השאר במנח זה 5 שניות.

4. חזור על כך עוד פעמיים לכל צד.

5. בצע את התרגיל בעיניים עצומות. בהתחלה ניתן להחזיק שתי ידיים בכיסא, ולנסות ביד אחת וללא אחיזת ידיים כלל.

תרגיל 3   עמידה פסיעה

1. עמוד מאחורי הכיסא בפינת החדר בעמידת פסיעה כך שרגל אחת קדימה והשנייה אחורה בפיסוק [ככל שרגליים יותר בקו אחד יותר קשה], החזק את הכיסא קלות והסתכל קדימה.

2. עזוב יד אחת והחזק 5 שניות בעודך מסתכל קדימה.

3. סובב את הראש לצד ימין והבט מעבר לכתף הימנית, השאר במנח זה 6 שניות.

4. סובב את הראש לצד שמאל והבט מעבר לכתף השמאלית, הישאר במנח זה 5 שניות.

5. חזור על כך עוד פעמיים לכל צד.

6. נסה את רצף התרגיל כולו ללא אחיזת ידיים כלל.

7. בהמשך, בצע את התרגיל בעיניים עצומות, בהתחלה ניתן להחזיק שתי ידיים בכיסא, לנסות ביד אחת וללא אחיזת ידיים כלל.

תרגיל 4   עמידת עקב לצד אגודל

עמוד מאחורי הכיסא בפינת החדר בעמידה עקב לצד אגודל [רגל ימין קדימה ורגל שמאל מאחור צמודות] תוך כדי אחיזה בכיסא, החזק אותו קלות והסתכל קדימה 

1. עזוב יד אחת והחזק 5 שניות, בעודך מסתכל קדימה.

2. סובב את הראש לצד ימין והבט מעבר לכתף הימנית, השאר במנח זה 5 שניות.

3. סובב את הראש לצד שמאל והבט מעבר לכתב השמאלית, הישאר במנח זה 5 שניות.

4 חזור על כך עוד פעמיים לכל צד

5. נסה את רצף התרגילים כולו ללא אחיזת ידיים כלל [בזהירות]

6. בהמשך, בצע את התרגיל בעיניים עצומות, בהתחלה ניתן להחזיק שתי ידיים בכיסא. לנסות ביד אחת וללא אחיזת ידיים כלל.

תרגיל 5   עלייה על קצות האצבעות

1. עמוד לפני כיסא והחזק אותו קלות ליציבות, רגליים ברוחב האגן 

2. התרומם על קצות האצבעות בעודך מסתכל ישר קדימה החזק 5 שניות.

3. נסה לשחרר יד אחת מהכיסא והחזק את הכיסא רק באמצעות יד אחת [נסה רק על ידי אצבע אחת] החזק 5 שניות.

4. נסה לשחרר גם את היד השנייה לצד הגוף, החזק 5 שניות.

5. חזור באיטיות עם העקבים לרצפה.

6. חזור על התרגיל עוד פעמיים.

תרגיל 6   עלייה על קצות האצבעות + סיבוב ראש.

1. כמו בתרגיל הקודם, התרומם על קצות האצבעות תוך כדי אחיזה מהכיסא והסתכל קדימה.

2. סובב את הראש ימינה והבט מעבר לכתף הימנית.

3. השאר שם והרם את יד שמאל באוויר, החזק 5 שניות

4. הרם גם יד ימין באוויר, החזק 5 שניות ללא אחיזת ידיים.

5. חזור באיטיות עם עקבים לרצפה.

6. בצע את התרגיל לצד שני

7. חזור על התרגיל עוד פעם לכל צד. 

תרגול טלטול ידיים לשיפור הליכה אצל חולי פרקינסון

מאת יובל לויתן פיזיותרפיסט מתמחה בשיקום נוירולוגי

אחד הליקויים המוטוריים השכיחים על ידי חולי פרקינסון היא טלטול ידיים מופחת בהליכה [חד צדדי או דו צדדי] ליקוי אותו נוטים לקשור פעמים רבות לאיטיות בתנועה [ברדיקינזיה] ולנוקשות השרירים [ריגודיות] עד כה היו ניסיונות מועטים לבחון את השינויים בתנועות הידיים בקרב חולי פרקינסון במהלך הליכה, בשנת 2010 פרסמו החוקרים Lewek etal מאוניברסיטת צפון קרולינה מחקר בכתב העת Galit & Posture אשר מצא א-סימטריה גדולה יותר של אמפליטודת תנועות הידיים אצל חולי פרקינסון בהשוואה לנבדקים בריאים, במדידה שנערכה בעת ביצוע צעד בודד במעבדת הליכה, מחקר זה טרם ענה אמנם על השאלה האם א-סימטריה בטלטול הידיים נובעת משינויים א- סימטריים בנוקשות או באיטיות התנועה של הגפיים,מכשול מרכזי בסנכרון בין תנועות הידיים במהלך ההליכה או ייתכן משילוב של גורמים אלו, בעבר אף נמצא כי טלטול הידיים מופחת בהליכה בפרקינסון קשור לסיכון גבוה יותר לנפילות, ייתכן בשל פגיעה במנגנונים של שיווי משקל.

מחקר שפורסם ב- 2012 Galt & Posture, ניסה לבחון שאלות אלו באמצעות השוואה של תנועות הידיים בין חולי פרקינסון לבין נבדקים בריאים במהלך מבחני הליכה ארוכים, חוקרים מאוניברסיטת פנסלבניה בדקו את התוצאה הזוויתית של אמות הידיים בהליכה, באמצעות מדי תאוצה אשר הולבשו על האמה הימנית והשמאלית של 8 חולי פרקינסון ו 8 נבדקים בריאים תואמי גיל הנבדקים הונחו ללכת בקצב נוח למשך 8 דקות רצופות בתוך מסלול מלבני מרוצף אשר ארך כ- 400 מטר. בסוף ההליכה הועברו הנתונים ממדי התאוצה למחשב ונערך עיבוד של הנתונים. תוצאות המחקר הראו כי לחולי פרקינסון א=סימטריה גדולה יותר וקואורדינציה ירודה יותר של הידיים מאשר לקבוצת הביקורת. בקרב חולי פרקינסון נמצא קשר מובהק בין רמת הא-סימטריה לבין ציון UPDRS מוטורי כללי של הגפיים [המייצג את סכום הציונים לרעד, נוקשות [ברדיקינזיה] בעוד שמידת הקאורדינציה של הגפיים נמצאה קשורה באופן מובהק לתת ציון של הרעד בגפיים.

קואורדינציה דו צדדית של תנועות הגפיים נבדקה בעבר ברגליים של חולי פרקינסון נמצאה קשורה להופעת קיפאון [freezing] בהליכה בשלבים מאוחרים יותר של המחלה. מחקר זה מתאר לראשונה העדר סנכרון או קואורדינציה דו צדדית של טלטול הידיים בהליכה פרקינסיונית. באופן מעניין המחקר מציג קשר חזק בין קואורדינציה לא סימטרית בקרב הבריאים אולם לא בקרב חולי פרקינסון, החוקרים מעריכים כי במידה ומחוללי תנועה מרכזיים שולטים על תנועות הרגליים והידיים ועל א-סימטריה באנשים בריאים, ייתכן והפרעה בתפקודם מוביל לא-סימטריה גדולה יותר ולקואורדינציה מופחת.
החוקרים מציעים כי על פי הממצאים ייתכן וקיימת דטרמיננטיות נוספת בפרקינסון לא-סימטריה בטלטול הידיים, לדוגמה במחקר נמצא קשר בינוני בין א-סימטריה לבין נוקשות\ ברדיקנזיה בצד הפגוע יותר, המציע שעלייה בטונוס השרירים או איטיות ביזימת התנועה יכולים לתרום בצורה לא-סימטריה הנצפית קשר זה, אמנם, לא נמצא מובהק ומחקרי המשך בעלי מדגם יותר יכולים להוסיף מידע משמעותי בתחום זה.

הקשר בין קואורדינציה לבין רעד הוא קשר מעניין אשר יכול להציע שתיאום מופחת בין טלטול ידיים דו צדדי והיווצרות רעד חולקים את אותם מנגנונים מרכזיים, החוקרים מציניים כי הקשר החזק בין קואורדינציה לבין א-סימטריה באנשים בריאים אשר היה חלש בחולי פרקינסון, מציע שלא ניתן לייחס את הקואורדינציה המופחת לרעד בלבד, אלא לשליטה לקויה בתיאום דו צדדי של טלטול הידיים , הוצע בעבר שהפתופיזיולוגיה של רעד פרקינסון שווה מזו של ברדיקינזיה וריגדיות, וגם לצרבלום [המוח הקטן] תפקיד ביצירת הרעד גם כאן אנחנו זקוקים למחקרי המשך שיבחנו את תפקוד הצרבולום  בקואורדינציה של תנועות ידיים דו צדדיות.

בטיפולים שלי אני רואה מדי יום כיצד לטלטול הידיים השפעה על ההליכה, אימון של תנועות הידיים, שחירורן, ושילובן בכל התרגילים בפיזיותרפיה יכולים להביא לתוצאות משמעותיות באיכות ההליכה  אצל חולי פרקינסון. באמצעות אימון תנועות הידיים ניתן להשפיע על אורך הצעדים, קצב הצעדים ומהירות ההליכה, במהלך טיפולי הפיזיותרפיה ניתן לשפר את טלטול הידיים דרך תנועות ידיים גדולות ומהירות אשר יפחיתו את הנוקשות והאיטיות בתנועה, וחשוב לשים דגש רב על תיאום בין תנועות הידיים והרגליים כדי לשפר את הקואורדינציה בין המערכות, לפי מחקרים שהצגתי כאן, ניתן להבין כמה אימון של תנועות הידיים צריך להתמקד כסנכרון התנועות כדי להפחית א-סימטריה ולשפר את הקואורדינציה של תנועות הגוף בהליכה .

אני מתרגל  עם מטופליי חזרות רבות של תרגילי קואורדינציה במנחים שונים המלמדים כיצד להזיז את הידיים בצורה איכותית ולהפחית א-סימטריה בתנועות הידיים בהליכה או בשאר פעולות היומיום מטופלי מתאמנים כיצד לקחת את שתי הידיים לאותו כיוון ולכיוונים מנוגדים, כיצד לקחת את שתי הרגליים לאותו כיוון ולכיוונים מנוגדים להניע את הרגליים והידיים יחד לכיוונים זהים ולכיוונים מנוגדים [כדי להגיע להליכה רסיפורקלית איכותית, עם תיאום בין יד ורגל נגדית].

לסיום נסו בבית את התרגיל הבא, בעמידה הביאו את רגל שמאל +זרוע ימין מושטת קדימה, רגל ימין +זרוע שמאל מושטת אחורה, לאחר מכן החליפו את הרגליים  והזרועות כלומר רגל +זרוע שמאל מושטת קדימה וחוזר חלילה

                                          הזיות במחלת פרקינסון

ד"ר אורן כהן רופא בכיר בתל השומר   


הגדרה

הזיה או חזיון שווא [בלועזית - הלוצינציה] היא מצב שבו אדם חווה חוויה, שומע קול או רואה דמות או מראה שאינם קיימים במציאות הזיה מתרחשת במצב של ערנות ומקורה בפעילות עצבית מוגברת ובלתי מבוקרת.

שכיחות

שכיחות ההזיות במחלת פרקינסון שונה בין מחקרים שונים אולם הערכה היא בין 22% - ל 70% מהלוקים במחלה יסבלו מהזיות בשלב כל שהוא של מחלתם.

סוגי ההזיות

הזיות מתחלקות להזיות ראייה, ריח,שמיעה ומגע הרוב המכריע של הזיות במחלת פרקינסון הינן הזיות ראייה.

שלבי ההזיות במחלת פרקינסון הינם;

1. חלומות חיים ומציאותיים בעיות לילה או סיוטי לילה [vivid dreamd] למרות שאין מדובר בהזיות במובן הקלאסי נחשבים החלומות החיים לשלב מוקדם להופעת ההזיות, הם מלאים בדרך כלל ביקיצה, צעקות או תנועות [למשל בעיטות] בדרך כלל מפריעים לבן הזוג אם כי גם החולה עצמו יכול לסבול מעייפות ואיכות שינה ירודה.

2. הזיות נוכחות או מעבר בסוג הזיות זה קיימת תחושה של אדם נוסף הנוכח בחדר או דמות העוברת בהיקף שדה הראייה בדרך כלל קיימת מודעות לכך שמדובר בהזיה.

3.  הזיות ראייה במצבי חושך או אור מעומם. לעיתים קרובות מדובר בראיית חרקים או דמויות קטנות [הזיות ליליפוטיות] ולרוב קיימת מודעות חלקית.

4. הזיות ראייה ללא קשר לגירוי ראייתי בשלב זה בדרך כלל אין מודעות, ההזיות מטרידות ומלווה לעיתים בלבול ואי שקט.

5. הזיות מלוות בסימנים של פסיכוזה כגון מחשבות גדלות, חשדנות או מחשבות יחס היכולות ללבוש צורה של משנה סדורה [מערכת דלוזיונלית] פעמיים רבות מדובר בחשדנות לגניבת כספים על ידי המטפל\ת או בני משפחה או חוסר נאמנות , בגידה של בן או בת הזוג, גם לסוג זה של הזיות אין מודעות והוא מביא להפרעה תפקודית חמורה.

גורמי סיכון

בין גורמי הסיכון להופעת הזיות נמנים גיל מבוגר, משך מחלה ארוך, ירידה קוגניטיבית, שימוש בתרופות ממשפחת התרופות האנטיכטלינרגיות או אגוניסטים דופאמינרגיים ושימוש במינון גבוה של תרופות המכילות לבודופא

פתופזיולוגיה

ככל הנראה אין להזיות גורם יחיד והן נגרמות עקב שילוב של מספר גורמים;

1. התרופות הניטלות למחלת הפרקינסון, מעוררת לא רק את המערכת הדופאמינגית בגזע המוח האחראית לתפקוד המוטורי אלא גם את הקולטנים לדופאמין במערכת הלימבית שהיא האזור במוח הקשור ליצירת הזיות ומחשבות שווא.

2. ירידה בפעילות אצטילכולין במוח [או במתן תרופות אנטיכולינרגיות] גורמים להפרעה בעיבוד נתונים על ידי קליפת המוח.

3. הפרעה תפקודית היקפית של העין או הרשתית המביאה להפרעה בקליטה או עיבוד של גירוי ויזואלי.

טיפול

כאשר חולה פרקינסון מתייצב עם הזיות יש לשלול תחילה גורמים היכולים לגרום להופעתן כגון חום או דלקת באזור כלשהו בגוף, דימום סובדולי, הפרעה במלחים וכדומה במידה ומתגלה בעיה יש לטפל בה תחילה.

במידה ואין מדובר באחת מבעיות אלו והחולה נוטל תרופות ממשפחת התרופות האנטיכולינרגיות [לדוגמה ארטן או דקינט] מעכבי MAO [יומקס אזילקט] או אגוניסטים דופאמינרגיים [רקוויפ או ספירול] מומלץ להפסיק תרופות אלו ולהעביר את המטופל לטיפול בתרופות המכילות לבודופא בלבד [לדוגמה דופיקר, לבופר, סינמט או סטלבו] שכן לתרופות אלו הסיכון הנמוך ביותר לגרום להזיות. פעמים רבות די בכך כדי לגרם להפסקת ההזיות. 

במידה וההזיות נמשכות גם תחת הטיפול רק בלבדופא מומלץ להוסיף תרופות החוסמות את הקולטן לדופאמין במערכת הלימבית. 
מרבית התרופות הללו [הנקראות גם תרופות נוירולפטיות] יכולות לחסום גם את הקולטנים לדופאמין בגזע המוח ועל כן עלולות לגרום להחמרה בתופעות המוטוריות של מחלת הפרקינסון אולם קיימת תת קבוצה של תרופות נוירולופטיות הקרויות "בלתי טיפוסיות" אשר יכולות להביא לשיפור בהזיות ללא החמרה בפרקינסוניזם על קבוצה זו נימנת מספר תרופות ביניהן זיפרקסיה, רוספידל לפונקס וסרוקוול המשמשת בהצלחה לטיפול בהזיות.