השילוב בין פיזיותרפיה להידרותרפיה כטיפול בחולי 

                           פרקינסון

יעל שטינפלת בעלת תואר שני בפיזיותרפיה ׁ(MScPT)


דרכים למניעת התקדמות המחלה ושיפור התפקוד היומיומי ואיכות החיים

הקדמה

מחלת הפרקינסון הינה הפרעה נוירולוגית פרוגרסיבית הגורמת למוגבלות על רקע בעיות בתנועה וכמו כן בעיות קוגניטיביות, רגשיות ובעיות בתפקוד האוטונומי, סינדרום פרקינסיוניזם הוא כללי יותר, ב- 70% מהמקרים מחלת הפרקינסון מהווה גורם ראשוני ממקור אידיופטי (שאינו ידוע) בעוד שהפרקינסיוניזם יכול להיות שניוני למצבים כמו טראומה, זיהום, מחלת כלי דם, סמים או רעלנים.

פתופיזיולוגיה

מחלת הפרקינסון נובעת מירידה בכמות נוירוטרנסמיטר (חומר הולכה בין עצבי)  בשם דופמין באזור המוח שנקרא הגרעינים הבזאלים, אזור זה משפיע על רכיב מרכזי במוח שנקרא תלמוס אשר בין היתר אחראי על דיכוי התנועה בנוסף, מחסור בדופמין משפיע על מעבר אותות חשמליים בין עצבים, דבר הגורם לשינויים בטונוס השרירים והפחתה בדיכוי רעד.

סימנים קליניים

הסממנים העיקרים של מחלת הפרקינסון הם קושי בהתחלת תנועה, איטיות בתנועה (ברדיקינזיה), רעד במנוחה ונוקשות שרירים (ריגידיות), במידה ומתקיימים שינויים מתוך שלושה סממנים אלו באדם, ניתן לאבחנו כחולה במחלת פרקינסון.

סממני הכרחי לאבחנת פרקינסון הוא ברדיקנזיה אשר מתאפיין בקושי בתנועה רצונית, בעיקר בתחילת תנועה, באיטיות ובתנועות חוזרניות  אשר הופכות יותר ויותר איטיות וקטנות, ניתן להבחין בכך על ידי התבוננות בתנועות הפנים והבעתן שנוטות להיות איטיות וחסרות הבעה, או הפחתה בהנפת הידיים בזמן הליכה וכמו הצגת קושי בתנועת הצמדת האגודל לכל אחת מהאצבעות בצורה חוזרנית, נמצא כי חולשת שרירים מקדמת מאד ברדיקינזיה.

ריגידיות הינה התנגדות לתנועה פסיבית של גפה (יד או רגל) ומתאורת על ידי המטופלים כנוקשות, זו יכולה להיות התנגדות קבועה שנקראת ריגידיות מסוג "leat pip" או כזו שיותר מאפיינת את חולי פרקינסון --התנגדות דמוית גלגל שיניים Cogwheel בה השילוב בין הטונוס והרעד המוגברים יוצר עוויתית לאורך כל טווח התנועה.

רעד קיים ב- 70% מחולי הפרקינסון וצורתו הנפוצה ביותר היא כצורת גלגול סיכה בין האגודל והאצבע המורה (Pin Rolling) צורה זו מופיעה במנוחה ופוחתת בזמן התנועה, בתחילת המחלה עשוי סממן זה להופיע בצורה לא סימטרית ביד אחת ולהתקדם אל היד השניה עם התקדמות המחלה.

סימנים נוספים יכולים להיות ליקויי שפה כמו קול מונוטוני או חסר בקצב הדיבור שאותו ניתן לקשר לבעיות בליעה, כאבי שרירים,הפרעות שינה, שינויים קוגניטיביים ודיכאון. 

פיזיותרפיה לחולי פרקינסון

ישנה נטייה לטפל ברוב חולי הפרקינסון בטיפול תרופתי בלבד עד למצב בו האופי הפרוגרסיבי של המחלה מתגבר על יעילותן של התרופות. מצד שני, פנייה מוקדמת לקבלת טיפול פיזיותרפיה ועידוד השתתפות בפעילות גופנית קבועה, מונעת סיבוכים כמו חולשת שרירים וירידה בטווחי תנועה עם התקדמות המחלה, ומאפשרת לחולי פרקינסון תפקוד נורמלי למשך יותר זמן ובכך הפחתת הבידוד החברתי.

מחקרים מראים כי פעילות גופנית קבועה משפיעה על אחוזי הישרדות, מאטה את קצב התקדמות המחלה וכן כי רכיבה על אופנים והליכה יכולים לשמר פעילות גופנית נורמלית. מטרות רוב תכניות האימון הן חיזוק, שיפור גמישות, קואורדינציה ושיווי משקל והרפיית הגוף ובכך שיפור התפקוד. תכניות אלו יעילות כאימון פרטני וכמו כן כאימון קבוצתי.

מחקר אחר מראה כי אימונים אירוביים וחיזוק שרירים במסגרת קבוצתית משפרים כוח הרגליים, התנועתיות, שיווי המשקל,הקואורדינציה וכן את הכושר הגופני (סיבולת לב-ריאה) והיכולת התפקודית בקרב חולי פרקינסון. בנוסף המחקר מראה כי לאימון זה ישנה השפעה חיובית של שיפור בתפיסת איכות חיים והתמיכה החברתית.

טכניקות הטיפול במחלת פרקינסון שנמצאו במחקרים עדכניים כיעילות בטיפול חולי פרקינסון הן מוביליזציות, תרגילי חיזוק ושיווי משקל
 גישת בובאט (עידוד תנועה על ידי שימוש בתבנית תנועה נורמלית) גישת עידוד תנועה בהתנגדות תבניתית על ידי גירוי תחושתי PNF (proprioceptive Neuromuscular Facilitation) חינוך מחדש לתבנית הליכה נכונה, טכניקת הרגעה, טכניקות נשימה שונות ואסטרטגית שימוש בסימנים שונים-- ויזואליים (כמו סימנים על הרצפה) תחושתיים או וסטיבולריים (שמערבים את שיווי המשקל, כמו נדנוד מצד לצד) 

הידרותרפיה לחולי פרקינסון

מחקרים מצאו שהידרותרפיה טיפול במים יכול להועיל מאד לחולי פרקינסון בשיפור שיווי המשקל, ההליכה, התנועתיות והתפקוד בחיי היום יום וכן לשפר את מצבם המנטלי והרגש, הסגולות של המים-ציפה, מערבולותיו ולחץ הידרוסטטי, מייצרים אי יציבות אך עם זאת מגברים את הגירוי התחושתי שמעודד תגובות שיווי משקל בתוך המים וכן משפרים את תגובות היציבה מחוץ למים. הפחתה בנשיאת המשקל במים מעודדת הליכה ותנועה וכן חיזוק שרירים והורדת ריגידיות , הפחד מנפילה נמצא גם הוא נמוך יותר במים דבר התורם לקלות האימון והתנועה במים השונה ניבשה.

גישות נפוצות בהידרותרפיה הן Halliwick שהיא גישה שמתעלת את סגולת המים לחיזוק ושיפור הבטחון במים Bad ragaz שהיא גישה שמשתמשת בהתנגדות לתנועה בתוך המים.

Watso שהיא טכניקה להרגעה ושיפור טווחי תנועה במסגרת טיפולים אלו מתבצעת הליכה במים בכיוונים שונים והחלפת כיווני עמידה ושמירה על שיווי משקל תוך כדי הנעת הגו או ידיים או יצירת מערבולתיות במים, תרגילי חיזוק בעזרת מצופים שונים ותרגילים פונקציונאלים שונים בהתאם לצורכי המטופל.

בשתי שיטות הטיפול - הידרותרפיה ופיזיותרפיה הערכה מתמדת שמתמקדת במטרות המטופל ובמשימותיו הפונקציונליות, חיונית לצורך שימור היכולת התפקודית האופטימלית של המטופל וכן שילוב עם תחומי טיפול שונים הכרחי להבטחת שלום המטופל בכל היבט בחיי היומיום שלו.

לנצח את פרקינסון

סיפור אישי של רפי אלדור

חלק מכם יודעים שבשנים האחרונות אני מתמודד עם מחלת פרקינסון, אולם כעת, לאחר מסע ארוך, אני מתחיל לשתף יותר ויותר במצבי. הסרט הבא הוכן לפני זמן מה. ואני מרגיש שזו העת להוציא אותו לאור. 

בשנת 2008 הודיע לי הרופא כי בעוד 5-6 שנים (היום) אהיה סיעודי ומבחינתי באותו יום החל מאבק לחיות טוב, התרופות, הבדיקות והרופאים כולם חשובים ומסייעים, אבל את העובדה שכיום אני עובד מלמד אני חייב לריקוד, הריקוד עצמו, לצד אנשים מהתחום, שינו את חיי ונתנו לי עוד ימים ר...בים של חיוכים, שמחה וחיוניות. חשוב לי לשתף בסיפור שלי, על מנת שגם חולים נוספים יוכלו לרקוד אל עבר חיים טובים יותר, וכדי שאזכיר לכולם שגורלו של אדם תלוי בו.

https://www.youtube.com/watch?v=P31bMSO3Hy8&feature=youtu.be

חברים כותבים

סיפור אישי מאת רבקה נהרה


                                       הנפילה

שוב ושוב חוזרת התמונה:

אני יושבת על הרצפה ומתבוננת בחור שבו אמורה להיות הברך ובת קול קטנה לוחשת לי שהחיים ברגע זה משתנים, לא ידעתי פשר השינוי הנחתי שזה מה שאני אמורה לחוות.

את כוחי השקעתי בשמירה על הרגל הנתונה בגבס.

באחת הפכתי לזקנה בת שביעים שיש לה פרקינסון מתקדם ועברה מספר ניתוחים שהוציאו מגופה גידולים ממאירים וממשיכה בטיפול מונע יודע תוקע בוקע --בחר את המתאים.

מרגע זה אני מקרה מורכב הדורש התאמות תיאומים התייעצויות ותכנונים

שלב ראשון יש פיקה מרוסקת שצריך לאחות לנקות לחבר.

צריך לנתח. אז מה? מי מתחייב לי שהיום זה יקרה. ישנם חדרי ניתוח עלומים שאליהם אני צריכה להגיע

הבוקר נפתח באופטימיות: היום צום. הכנה לניתוח

ומסתיים ב"עכשיו את יכולה לאכול לא תנותחי הלילה, עד שכלו הקיצים והובלתי אחר כבוד לחדר ניתוח הזוי עם הרדמה של אפידורל והכרה מלאה במתרחש: רגלי מנותחת

מהאירוע נותר לי זיכרון מצהלות שמחה שלווו בזינוקי הצהלות, קול הדורש שיקוף, והתייעצויות של העמלים על פיקתי אם זה בסדר

אחרי הניתוח משככי כאבים חולשה ותשישות

פרקינסון חגג בגדול

מעמד הדורש בדיקת: האומנם?

הנה את מאמינה באופטימיות תקווה ושמחה בבחירה במודע.

מה את עושה עם זה?

וידעתי הכל כאב ויאוש תסכול חרדה ועוגמה 

ובצידם הכרה והודיה לחלקי ששפר וספירת כל התקדמות וחיוכים שירים וריקודים. 

תארו לעצמכם אני שוכבת במיטה רגלי מקובעת כבדה כברזל לאוזני הנגן המיטיב לנגן וגופי הנפלא ירום הודו לא אבד מאומה  מדבשו רוקד נע ומניע כל תא ותא ונפשי מתרוממת בתודה.

אני יודעת: זה ארוך זה רחוק.

אבל זה אפשרי

וכך אני סופרת ימי ולילותיי ומושכת הרצועות הלופתות את רגלי ומיטיבה אחיזתן בברכי ומודה על שיש לי את בן זוגי ילדיי נכדיי חבריי ידידיי מכריי ומוקירי

ונאחזת בכל מאודי בחיים

אירועים משמעותיי בחיים

חיים משמעותיים

אירועים בחיי

פכים קטנים

מעבר לים

גם


שוב ושוב עולה התמונה
של המפגש עם אין ברך
כאשר במקום ברך יש שקע גדול
וידיעה ששינוי צפוי בחיי

מבשריו:

תשישות כאב תסכול
העוצמה שבחולשה
ההכרה והעצב במה שמתחוור לי 
הבכי המשחרר ומנקה
ומשאיר אחריו ניחוח מתוק של עוגמה

ההודיה לבורא עולם על הרגעים המאושרים
מצחיקים משעשעים

על המדרגות איני עולה\ יורדת
נושאים אותי על כפיים

וכך בשעת רצון מגיעים לשכונה שני אמבולנסים 
המזעיקים את השכנים לראות
ואני נשאת כמלכת אנגלייה 
על כסא מאולתר
ומנופפת בברכה מלכותית את ידיי

אתמול הגיע לביתי יובל הספר האחד והיחיד החביב עלי
עיצב מחלפותי וחידש את הג'ינג'י הלוהט בשערי
פכים קטנים צובעים מקשטים את חיי

השמים הם הגבול

פרופסור בס בלום 

שימו לב לקטע שמציג  פרופסור בלום --מדהים

https://www.youtube.com/watch?v=LnDWt10Maf8&authuser=0


חברים המעוניינים לקבל חומרים בנושא פרקינסון יש לפנות ziprachel@gmail.com

     איך  לאבחן מוקדם פרקינסון?

         ד"ר ענת לונדון מכון ויצמן למדע

מחלת פרקינסון מתאפיינת בניוון של תאי החומר השחור (Substantia Nigra) שהם תאי עצב שנמצאים בגרעיני הבסיס במוח האמצעי ומפרישים מוליך עצבי בשם דופמין. המחלה מתבטאת בנוקשות שרירים, רעד, קשיים בדיבור ושינויים בתנועה. צברי חלבון שנקראים גופיפי לואי נאגרים בתוך תאי העצב אצל חולי פרקינסון ועלולים לגרום לדמנציה. 

יש יותר מ- 7מיליון חולי פרקינסון בעולם, שהמפורסם ביניהם מייקל ג'י פוקס ואלוף העולם באגרוף לשעבר מוחמד עלי.

הטיפול המוצע יכול רק להפחית את התסמינים.

תאי העצב שמפרישים את הדופמין מתאפיינים בכמויות של הצבען מלנין, ומכאן צבעו הכהה של החומר השחור. אם נתבונן בחתך במוח האמצעי, בחלק שבו החומר השחור גלוי, נבחין שבמוחו של חולה פרקינסון האזור הזה בהיר ומנוון לעומת מוח של אדם בריא שבו רואים בבירור את תאי העצב עתיר מלנין. במצב הזה מחלת פרקינסון כבר נמצאת בשלב מתקדם. האתגר הוא לאתר אותה בשלבים מוקדמים יותר.

אחת השיטות שאפשר פריצת דרך באבחון מחלת הפרקינסון היא סריקת ה- DAT לזיהוי נשאים \ חלבוני העברה (טרנספורטרים) של דופמין. נשא הדופמין אחראי על העברת המוליך העצבי דופמין לתוך התא. אצל חולי פרקינסון רואים ירידה בכמות הנשאים במוח לעומת נבדקים בריאים.

בסריקת DAT מזריקים לווריד של הנבדק כימקל שנקשר לנשא ומסמן אותו, ולאחר מכן עושים לנבדק סריקת מוח מסוג SPECT שמאפשרת לזהות את הסמן ולאמוד את כמות הנשא במוח.

השיטה אינה מודדת באופן ישיר את כמות התאים שמפרישים דופמין, אך מספקת מדד עקיף לפעילותם התקינה של התאים. חסרונה שהיא אינה מבחינה בבירור בין מחלת הפרקינסון להפרעות אחרות שמתאפיינת בליקויים במערכת הדופמין.

שיטה נוספת לאבחון פרקינסון מבוססת על MRI (דימות תהודה מגנטית) ובודקים בה את חוזק הקשרים ברשת העצבית באזור גרעיני הבסיס (הגרעינים הבזליים), הקשור במחלת הפרקינסון, כשתאי העצב בגרעיני הבסיס נפגעים, הקשרים בין תאי העצב נפגעים גם הם והרשת העצבית נחלשת. כך אפשר לאתר חולי פרקינסון בשלבים הראשונים, שבהם קיימת ירידה בחיזוק הרשת העצבית בהשוואה לנבדקים בריאים.

השיטה הזו אינה מאפשרת לאמוד כמותית את מספרם של תאי הדופמין בצורה ישירה, אך היא נותנת מידע עקיף על תפקודם. כך אפשר לאבחן חולים בשלבים מוקדמים של המחלה ולכאורה גם לאתר חולים עוד לפני שהופיעו אצלם תסמינים ברורים. 

צביעות שנעשה בחתכי מוח בנתיחה לאחר המוות מראות שיש התאמה מלאה בין אובדן תאי דופמין לחומרת מחלת הפרקינסון, כך שיכולת לקבל מידע בזמן אמת על מצבם של התאים הללו חיונית כדי לאבחן את המחלה ולטפל בה.

נכון להיום אין שיטה שבודקת ישירות את כמות תאי הדופמין במוחם של נבדקים חיים, עם זאת, שיטות עקיפות מאפשרות לאחר שינויים בקצב זרימת הדם, שינויים בחילוף החומרים והבדלים בקישור לקולטנים במוח. וכך מאפשרות לאבחן את המחלה.









       

העליון; מעסיק חייב להתאים משרה למוגבלים

קובע בהרחבה מהן חובותיו של מעסיק הנגזרות מתוך שוויון לבעלי מוגבלויות, כולל תשלום שכר גבוה ביחס לתפוקה , מעסיק יידרש להוכיח שהמוגבל לא יכול לבצע דרישה מהותית.

בג"ץ 10\6069 רמי מחמלי שירות בתי הסוהר פסק דין.

חוק שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות מטיל על המעסיק חובה פוזיטיבית לבצע התאמות שיאפשרו את קבלתם וקידומם בעבודה של אנשים עם מוגבלות, וכן חובה לקדם ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות במקום העבודה, כך קובע (5.5.14) בית המשפט העליון בפרשנות נרחבת של השלכות החוק על המעסיקים.

הדברים כוללים בהחלטתו של בג"ץ לקבל חלקית את עתירתו של כלאי רמי מחמלי נגד השב"ס, לאחר שנקבע שהוא לא קודם בשל מוגבלות הנובעת ממחלת לב שבה לקה בעת שירותו. את חוות הדעת העיקרית כתב השופט חנן מלצר, בהסכמת השופטים עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין.

לדברי מלצר, ההתאמות בהן מדובר אינן פיזיות, אלא במשרה עצמה ותוך הסתכלות בעיניו של המוגבל. הוא נותן שורה של דוגמאות; שינויים בדרישות התפקיד ועיצובן מחדש, הגמשה של שעות עבודה על ידי פיצולן, או על-ידי מתן אפשרות לעבודה במשרה חלקית, שיבוץ בתפקיד חלופי, יצירת משרה חדשה עבור העובד עם המוגבלות, אשר הולמת את מצבו, חריגה אד-הוק מנוהלי העבודה הקבועים ו"ספיגת" עלות העסקתו של אדם עם המוגבלות ותשלום שכרו על בסיס גבוה יחסית, לעומת תפוקתו, בהתחשב במוגבלותו. כל זאת - כאשר אין מדובר בהוצאות בלתי סבירות.

חובת הייצוג ההולם

מלצר מדגיש כי יש לפרש בצמצום את הסייג המתיר אפליה בשל "הדרישות המהותיות של התפקיד" לדבריו על המוגבל לעמוד בדרישות הסף המקדמיות לאותה משרה, ובמקרה כזה - על המעסיק לבצע את ההתאמות שיאפשרו לקלוט אותו, אם המעסיק לא ייעשה זאת, הוא ייחשב כמפלה, אלא אם הוא יוכיח שמוגבלותו של העובד מונעת ממנו לבצע דרישה מהותית המתחייבת מהתפקיד, הוא גם מציין , כי חובות אלו חלות לא רק בעת הקבלה לעבודה, אלא גם בעת הקידום במהלכה.

עוד מתייחס מלצר לחובה להעניק ייצוג הולם לעובדים בעלי מוגבלות וקובע "כאשר מעסיק לא מקבל לעבודה עם מוגבלות, או לא מקדם אותו במקום עבודה - שבו אין בפועל ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות - הרי שהמסקנה המתבקשת, על פני הדברים, היא שאותו מעסיק פועל בניגוד לחוק השוויון ומפלה אנשים עם מוגבלות בתעסוקה.

לבסוף מדגיש מלצר. מכוח עקרונות בסיסים של מוסר, צדק, יושר והגינות ביחסים שבין המדינה לבין הפרט, נובע גם כי על המדינה חלה אחריות מוגברת למניעת אפלייתם לרעה של אנשים עם מוגבלות, וביתר שאת כאשר מוגבלותם נוצרה באופן ישיר עקב פעילותם בשירות המדינה ובמהלכה, או עקב פעילות הקשורה לאינטרסים שהמדינה מבקשת לקדם. בכלל זה מוטלת על המדינה, כמעסיק, חובה מוגברת כדי לאפשר את המשך העסקתו, או את קידומו של העובד עם המוגבלות (ככל שמתקיימים בו תנאי הכישרות הבסיסית לעבודה בארגון). 

פרקינסון-ההשפעה המיטיבה של תרגול פיזי שגרתי על 

מצב החולים והתקדמות המחלה

מאת רועי שטרן - פיזיותרפיסט שיקומי 

מנכ"ל חברת וידאו תרפי בע"מ המפתח פלטפורמה טכנולוגית לאבחון, טיפול ומעקבי פיזיותרפי בבית המטופל


מחלת פרקינסון (מ"פ) היא מחלה כרונית ניוונית של המוח, היוצרות פגיעה גופנית המתבטאת בהפרעה מתקדמת בתנועתיות. בישראל 20,000 חולי פרקינסון ובארצות הברית כמיליון חולים.

מאפיין המחלה הבולט ביותר הוא Bradikinesia (הפחתה תנועתיות), ליקוי זה כולל רעד בלתי רצוני, מיעוט ואיטיות של תנועות, נוקשות שרירים, הפרעות בשיווי משקל וקשיי הליכה, הפרעות נוספות לאי-תנועתיות, שעשויות להתפתח, כוללת ירידה ביכולת השכלית, הפרעות במצב נפשי, הפרעות שינה, שינויים בשליטה על הסוגרים ועוד. עם התקדמות המחלה החולה בסכנה לאבד את עבודתו, יכולתו לתפקד מחוץ לבית ובמסגרתו ובהמשך גם את עצמאותו הגופנית. הליקויים התפקודיים אשר מצטברים במהלך השנים משפיעים על חיי החולה במישורים האישי, משפחתי, חברתי וכלכלי.

החולה מתמודד ביום יום עם מגוון בעיות גופניות, כגון- קושי בסיבוב במיטה, קושי בקימה, בעיות יציבה ושיווי משקל, והפרעות הליכה הכוללת את בעיית הקיפאון בהליכה (freezing), בנוסף, החולה סובל לעתים מכאבים ושינויים משניים במערכת שרירי-שלד, וכן קשיי בליעה ודיבור, הקושי בביצוע פעולות רגילות מחיי היום יום גובר בעיקר בשעות שהתרופות אינן משפיעות.

הפעילות המשקמת כוללת; פיזיותרפיה, רפוי בעיסוק, רפוי בדיבור, עבודה סוציאלית, הדרכה תזונאית, רפוי באמנויות, התעמלות והרפיות מסוגים שונים, טיפול פסיכולוגי, וטיפול סקסולוגי, לרשימה זו מתווספים עוד סוגים רבים של פעילויות משקמות, אשר יכולים גם הם להועיל לחולים בהתמודדות עם מחלת הפרקינסון, ולשפר את איכות חייהם.

הטיפול השיקומי צריך להתאים למידותיו של החולה, לא כל טיפול משקם מתאים לכל אחד ועל החולה לקבל הכוונה מהרופא המטפל מה רצוי עבורו. יש לשקול זאת בכל ביקור רפואי מחדש במקרה של הופעת בעיות חדשות או החמרה במצבו. יחד עם זאת אין ספק שכל חולה בכל שלב של המחלה (גם מוקדם) חייב להיכנס למשטר של פעילות גופנית מסודרת כלשהי, רצוי בהכוונה.

ניתן לחלק את הליקויים אצל חולי פרקינסון לשלוש קבוצות

* ליקויים שנגרמים ישירות מהנזק המוחי הביוכימי (החסר בדופאמין), כדוגמת הרעד, הנוקשות והאיטיות.

* ליקויים משניים במערכת לא עצביות כגון מערכת שרירי ושלד, כדוגמת חולשת שרירים, קשיונות של מפרקים, קיצור גידים וירידה בתפקוד לב ריאה.

* ליקויים הנובעים משילוב של הליקויים הישירים והבלתי ישירים, לדוגמה יציבה לקויה, הפרעות הליכה, וכיוב'.

הטיפול הפיזיותרפי מתייחס לשלוש קבוצות אלו, תפקידו לפתח אסטרטגיות שיעזרו לחולה לשמר ולשפר יכולת תפקודית עצמאית, לתקן ולשפר תבניות תנועה לקויות, למנוע קשיונות מפרקים, קיצור גידים ורצועות וכן חולשת שרירים, לשפר תנוחת גוף ויציבות, לשמר תבניות נשימה טובה ושיעול יעיל, ללכת באופן תקין, להסתובב, לשנות תנוחות גוף (קימה וישיבה ותנועה במיטה).

פיזיותרפיה במסגרת קבוצתית יכולה לתרום רבות לחולי פרקינסון; עלותה נמוכה יותר מפ"ת פרטנית, היא כוללת אינטראקציה ומסגרת חברתית לחולים באווירה נעימה דרך תרגילים ומשחקים, פרט לחוויה החברתית החולים גם יכולים להעביר מידע ודרכי התמודדות עם בעיות תנועתיות שונות - כגון טכניקות לעבור את בעיית הקיפאון או עזרים שונים - הליכון עם גלגלים וכיוב'.

שבמחלה זו יש נטייה לירידה בתנועתיות ומכיוון שאפילו הפעולות הפשטות נעשות יותר ויותר קשות ומעייפות, יש חשיבות עצומה לפעילות גופנית מסודרת ושמירה על כושר, שמטרתה - מניעת הליקויים המשניים (לעיל) או דחייתם, שמירה על יכולת תפקודית, שיפור חיוניות ורגשה כללית, שיפור סיבולת לב-ריאה.

בנוסף, לפעילות הגופנית נודעת השפעה מונעת בהקשר המניעה והפחתת הסיכון ללקות במחלה - מחקרים הצביעו על מגמה לפיה גברים המעורבים בפעילות נמרצת מפחיתה בצורה דרמטית את הסיכון ללקות במחלת פרקינסון, אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שפעילות גופנית עוצרת את הרס תאי המוח בקרב אנשים החולים במחלה.

פעילות גופנית מוכרת ומומלצת מאד לאורך כל החיים ובחולי פרקינסון במיוחד, כחלק משמירה על עצמאות תפקודית ומצב גופני תקין.

על מנת להתאים תכנית אימון ספציפית לאדם יש צורך

* לדעת מה רמת היכולת הקרדיו-וסקולרית הנוכחית שלו.

* להבין את יעדי התכנית מבחינתו ולאילו מטרות הוא מעוניין להגיע.

* לדעת מה מצבו מבחינת טווח תנועה/ כוח שרירים\ תבנית ויכולת הליכה\ סיבולת שרירית וקרדיו ווסקולארית. 

בחולה פרקינסון יש לתת תשומת לב נוספת לפרמטרים של;

* יכולת שיווי משקל סטטי + דינמי.

* תלונות ספציפיות על חוסר שיווי משקל ( כולל מספר אירועי נפילה בשנה האחרונה)

* תלונה על קושי ביזמות והתחלת תנועה. ותלונות על קושי בעצירת תנועה ושינוי כיוון באופן פתאומי.

* יכולת הליכה - אורך צעד וכוי'

* יציבה - גו זקוף או לא 

* יכולת לבצע תרגיל במרחב.

ככלל ראוי שפיזיותרפיה לחולי פרקינסון תיתן דגש על נושאים כגון; שיפור ואתגר יכולת שיווי משקל במנחים. סטטיים ובתנועה, שיפור יכולת ייזום תנועה כגון  התחלת הליכה\ קימה מישיבה, שיפור תזמון התנועה, הגדלת הרוטציונית של הגב והכתפיים בהליכה, שיפור קואורדינציה ו- Dual Tasking.