מחלת MSA

              מאת ד"ר סנדרה בניזרי רופאה בכירה, מרכזת את נושא MSA

                          בבית חולים תל השומר (שיבא)

מחלת MSA או Multiple system atrophy, היא מחלה שיכולה להיות דומה למחלת פרקינסון קלסית אבל שונה מכמה בחינות. מחלת MSA שייכת לאוסף של מחלות שנקראות תסמונת פרקינסיונית.

למחלת MSA יש כמה מאפיינים טיפוסים:

      -   המחלה מדרדרת בקצב יותר מהיר ממחלת פרקינסון.
      -   התגובה לטיפול תרופתי פחות טובה מאשר מחלת פרקינסון.
      -   המחלה מלווה בהפרעה במערכת אוטונומית - ראה למטה
         -   בנוסף או בנפרד לסימנים של מחלת פרקינסון (שזה איטיות, נוקשות 
           ורעד), יכולים להיות במחלת MSA סימנים של פגיעה במח הקטן, 
          כלומר סימנים צרבלרים, אשר מתבטאים בהפרעה בשיווי משקל          
          והפרעה בקרדיטציה של הידיים.

המערכת אוטונומית אשר פגועה במיוחד במחלת MSA (אבל לעיתים קרובות פגועה גם כן במידה קלה יותר במחלת פרקינסון). היא המערכת ששולטת בצורה אוטומטית של מגוון תפקודים בגוף, כמו ויסות לחץ דם, דופק, מתן שתן, תפקוד המיני, פעילות מעיים ועוד.

שני סוגים עקרים של פגיעה במערכת אוטונומית קורים הכי הרבה ב-MSA:

הפרעה בוויסות לחץ הדם בשינוי תנוחה עם ירידה בלחץ הדם בזמן עמידה, אשר יכולים לגרום לסחרחורת וחולשה בזמן שקמים: ועליה בלחץ הדם בזמן ששוכבים. אלו דברים שקל לבדוק בבית או במרפאה, יש לבדוק לחץ דם לאחר מנוחה של 5 דקות בשכיבה ולאחר מכן לבדוק שוב לחץ דם לאחר 3 דקות בעמידה, במידה ויש ירידת לחץ דם משמעותית בין שכיבה לעמידה, מדובר בתת לחץ דם תנוחתי או אורתוסטטיסם. אפשר להקל על הסימפטומים האלו על ידי כל מיני אמצעים לא תרופתיים (כמו לשכב עם הראש גבוה במיטה, להשתמש בגרביים אלסטיות, לשתות הרבה ולקום לאט) או טיפולים תרופתיים (כמו גוטרון).

הפרעה בתפקוד השתן והפרעה בתפקוד המיני, הסימנים האלו מתבטאים בדחיפות ותכיפות במתן שתן. בהמשך יכול להיות גם קושי להתרוקן ועצירת שתן. יש כמה טיפולים תרופתיים שיכולים לעזור. במקרים של מחלה מתקדמת, לפעמים אי אפשר להימנע מקטטר שתן קבוע.

לאבחן מחלת MSA לא קל בעיקר בשלב התחלתי של המחלה, מכיוון שיכול להיות מאד דומה למחלת פרקינסון טיפוסי, קיימות כמה בדיקות שיכולות לעזור באבחנה, כמו MRI מח שיכול לגלות כמה סימנים אופייניים למחלה (אטרופיה של המח הקטן, אטרופיה של הפוטמן) כמו כן בדיקה שמבצעים ברפואה גרעינית על שם MIBG יכולה להדגים את הצפיפות של העצבים הסימפטטים בלב וכך להבדיל בין מחלת פרקינסון ו-MSA, רוב הזמן, אין השתתפות של קופת חולים לבדיקה זאת.

מבחינת הטיפול, הוא קודם כל סימפטומטי כלומר מנסה להקל על כל הסימפטומים של המטופל. כיום, אין טיפול שיכול לרפא את המחלה, למרות שמתבצעים ניסויים בכמה מקומות בעולם.

הטיפול הסימפטומטי מאוד חשוב ונרחב: יש טיפול דופמינרגי מבוסס על Levodopa, כמו במחלת פרקינסון, שיכול לפעמים להקל על הסימנים המוטוריים (הנוקשות, האיטיות והקשיים בתפקוד הכללי). רוב הזמן אין רעד במחלת MSA, כמו כן רוב הזמן אין פגיעה קוגניטיבית ב-MSA.

מאוד חשוב לבצע פעילות גופנית סדירה ובמקרים ספציפיים לעשות פיזיותרפיה כדי לשמור על התפקוד הקיים ולהקל על הבעיות השונות כמו הפרעה בשיווי משקל, נוקשות וקושי לבצע תנועות בטווח מלא וכו'.

יכולות להיות גם במהלך המחלה הפרעות דיבור ובבליעה, חשוב לעבור הערכה על ידי קלינאית תקשורת שתוכל לתת המלצות ותרגילים כדי לשפר את הדיבור והבליעה ולמנוע כניסת אוכל בדרכי הנשימה.

יכולים להיות גם כן הפרעות במערכת העיכול (עצירות, שלשולים, כאבי בטן, תחושה שבעה מהירה). לרוב הסימפטומים, יש פתרונות שיכולות לעזור וחשוב לדבר עם הרופא שלכם על כל הסימפטומים שמפריעים, אפילו אם הם לא נראים קשורים למחלה.

חשוב גם כן הניתור של לחץ הדם, הערכה מסודרת של הפרעות במתן שתן והערכה של הפרעות נשימתיות שיכולות לקרות, כמו הפסקות נשימה בזמן שינה.

מומלץ להיות במעקב במרכז עם צוות מולטי-דיציפלינרי, כולל רופאים מדיסציפלנות שונות כדי לטפל בכל ההיבטים של המחלה המורכבת הזאת.

תמיכה נפשית של המטופל ושל המשפחה לא פחות חשובה. יש לבקש עזרה גם בכיוון הזה.

למרות שמדובר במחלה סה"כ יותר קשה ממחלת פרקינסון הקלסית, יש הרבה מחקרים והתקדמות בידע בתחום ויש לקוות שיגיעו טיפולים יותר טובים בקרוב.